שונרא מאי 1992-מרץ 2006.
R . I . P

אני אדאג לפ"ש. (כשאני לא במילואים או בחופש)
ואתה תדאג לבתי הכנסת.

שמוליק.................................................. ..............העוגות של שמוליק

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3140366,00.html
הממשלה אישרה: בתי הכנסת לא ייהרסו
השרים אישרו ברוב גדול להשאיר 19 בתי כנסת על כנם בגוש קטיף. רה"מ הסביר את השינוי בעמדתו: "בנסיבות שהקהילה הרבנית מעדיפה במפורש שצה"ל לא יפרקם - יש להותיר את המבנים הריקים על כנם". מופז: "הציניקנים יאמרו ששיניתי את דעתי, ואני מקבל זאת באהבה". היועץ מזוז תקף את השרים ששינו את עמדתם: "התהליך מביך ויהיו לו מחירים". רמון: "זה יעלה לנו בדמים". במועצת יש"ע מברכים: "בתי הכנסת שיישארו על תילם ישמשו כזיכרון מוחשי ליישובים פורחים שהוחרבו"
דיאנה בחור-ניר
ראש הממשלה שינה את עמדתו, ותמך בהשארת בתי הכנסת בגוש קטיף על תילם. הממשלה אישרה בצהריים (יום א') להותיר 19 בתי כנסת בגוש קטיף ברוב של 14 נגד 2 שרים (פינס ורמון), השרה איציק נמנעה.
הממשלה אישרה גם את הצעת שר הביטחון, שאול מופז, לפיה מעבר כרם שלום יישאר פתוח לכניסת ויציאת פלסטינים לשטח ישראל, ומעבר רפיח ייסגר לחצי שנה, במהלכה תיבחן יכולת הפלסטינים להשתלט על הטרור. 14 שרים תמכו בהצעה, השר כץ התנגד, והשר עזרא נמנע. במקביל אישרה הממשלה את סיום הממשל הצבאי ברצועה.
שר הביטחון הביא הבוקר לממשלה את ההצעה הסופית בסוגיית בתי הכנסת. על פיה, 19 בתי כנסת יישארו על כנם ולא ייהרסו, שישה יועתקו ממקומם, ושישה ייהרסו.
היועץ המשפטי לממשלה מזוז תקף השרים ששינו את עמדתם: "התהליך מביך ויהיו לו מחירים והראשון שבהם הוא חוסר אמון במערכת המשפטית. דבר לא התחדש מאז ישיבת הממשלה לפני שבועיים. כל ניסיון לומר כי דברים השתנו איננו נכון".
בחמש השנים האחרונות הפכה הממשלה לגוף חסר חשיבות, בכל מה שנוגע לניהול הסכסוך עם הפלסטינים. בתוכנית ההתנתקות תיפקדה הממשלה כמקהלת אומרי ההן של אריאל שרון, אבל רק תנו לשרים קלישאה להילחם עליה, והם ייעמדו על רגליהם האחוריות וייצאו למאבק
לדברי היועץ המשפטי לממשלה מדובר בשני מבנים טרומיים, שניים הניתנים להעתקה ו-19 שלא ניתנים, "בישראל נהוג להעתיק ולהרוס בתי כנסת וזה לא משהו חדש".
היועץ מזוז ציטט את ראש השב"כ וראש אמ"ן, שדיברו על סבירות גבוהה שבתי הכנסת יחוללו או יהרסו - "רואים בהם את סמלי הכיבוש המובהקים וכך יתייחסו אליהם". הוא הזכיר לשר הביטחון מופז ולשר התשתיות בן אליעזר את עמדתם הנחרצת בנושא. הוא אף ציטט את שר הביטחון שאמר בישיבת הממשלה לפני שבועיים על היום שאחרי היציאה: "יהיה גל צונאמי של חמאס ואפילו בית כנסת אחד לא יישמר".
שרון: שתי החלופות - רעות
ראש הממשלה הסביר בממשלה מדוע שינה את עמדתו: "עומדת בפנינו שאלה קשה האם לפרק את בתי הכנסת או להותירם במקומם. שתיהן חלופות רעות ויש לבחור את הרעה פחות. אמרתי את דעתי לפני שבועיים וזאת דעתי והערכתי גם היום. על סמך הניסיון שצברנו ההמון הפלסטיני יהרוס את המבנים ששימשו בתי כנסת, ויחלל אותם. אמרתי זאת לכם וגם לרבנים. עם זאת בנסיבות שבהן לא נמצא פתרון לאפשרות העתקתם בשלמות, ואשר בהן שר הביטחון ממליץ על הותרתם על כנם, ושהקהילה הרבנית מעדיפה במפורש שצה"ל לא יפרקם אף במחיר הידיעה שההמון הפלסטיני יחלל אותם - עמדתי היא שיש להותיר את המבנים הריקים על כנם".
שרון הסביר בממשלה את השתלשלות העניינים: "עד לפני כחודש לא קיבלנו פניה בנושא עתיד המבנים ששימשו בתי כנסת. אולי גם בנושא הזה חשבו המתנגדים שאין לטפל, במחשבה שהתוכנית לא תתבצע. פעלנו בנושא הפירוק לאורך חודשים על פי החלטות הרב הראשי לישראל, מועצת הרבנות הראשית, הרב יונה מצגר, והרב הצבאי הראשי".
לדבריו, "תכולת בתי הכנסת הוצאה ללא יוצא מן הכלל, לרבות תשמישי הקדושה, הריהוט, ויטראז'ים וכל סממן אחר המעיד על כך ששימשו בית כנסת. ההחלטה עמדה במבחן בג"ץ שקבע פעמיים שגורל המבנים מצוי בשיקול דעת הממשלה. שמעתי בימים האחרונים התקפות פרועות ושלוחות רסן נגד הבג"ץ שאינן במקומן וראויות לכל גינוי".
שרון ציין בסוף דבריו, כי רוב השרים הביעו דעה בנושא בכל כלי תקשורת אפשרי, "לכן אני מבקש אם אפשר לא לחזור על הנאומים של אתמול". הוא הוסיף: "יש לצפות שבעקבות הפניות הרבנים והנשיא תהינה התקפות על הממשלה, את הראשונה כבר שמעתי הבוקר מפי אחד הרבנים. אני פונה לחברי הממשלה שיפעלו ביחד בנושא הזה".
שרת החינוך, לימור לבנת, אמרה בישיבה: "יש כאן מגזר דתי שלם שמרגיש פגוע. יש לתת משקל לעמדת העולם הרבני שחש בימים אלה שהוא נקרע. יש חובה לשמור על אחדות העם ועל כן בתי הכנסת מחויבים להישאר תחת פיקוח בינלאומי לדורות".
"הציניקנים יאמרו ששיניתי את דעתי, ואני מקבל זאת באהבה"
מופז הסביר גם הוא בממשלה את השינוי בעמדתו: "הרצון להותיר את בתי הכנסת מבלי להורסם הוביל אותי לאורך כל הדרך. אודה, שמתערבים כאן הרגש היהודי, ההלכה ותחושה בעלת משמעות עמוקה שאל לי לתת הנחיה לצה"ל להרוס את בתי הכנסת. ואם מבקשי ביקורת וציניקנים יאמרו ששיניתי את דעתי, אני מקבל זאת באהבה. לא זאת המהות ולא זה העיקר. אני חוזר ומציע שלא להרוס את בתי הכנסת ולא להוסיף כאב על כאב.
"ביום חמישי בערב עצרתי את צה"ל מלהתחיל בהריסה לאחר שבוטל צו המניעה של בית המשפט העליון , והחלטתי שראוי שהממשלה תדון שוב בסוגיה זאת ותקבל החלטה לפני המהלך הסופי. אני שמח שראש הממשלה נעתר לבקשתי".
לדבריו, "מלכתחילה היו בליבי ספקות בנושא הריסת בתי הכנסת. עמדתי הראשונית היתה שניתן לבצע העתקה יותר משמעותית של בתי הכנסת ויתרה מכך, הבנתי מהרב אלישיב שניתן להעתיק אלמנטים משמעותיים ובכך לצאת ידי חובה הילכתית. לאחר בדיקה בשטח, התברר לי שלא ניתן לעשות זאת. בינתיים נחשפנו כאן כולנו לקריאת הרבנים הראשיים שפנו בקריאה נרגשת לשמירה על בתי הכנסת הללו".
רמון: "זה יעלה לנו בדמים"
השר חיים רמון אמר בדיון כי "אין פה שום דיון הילכתי, יש פה קרב בין פוליטיקאים שמנהלים קרב מיום שהממשלה החליטה על תוכנית ההתנתקות. אולי יש פה רבנים אבל אין להם אלוהים".
רמון פנה למופז וקרא לו לשנות את דעתו: "זו אחת הישיבות המביכות שאני משתתף בהן, יש פה הרבה קלות דעת. הרי צה"ל עומד מרחק שלושה קילומטרים מעזה, הפלסטינים ינתצו את בתי הכנסת, אתה אמרת שיהיה גל צונאמי של חמאס, איזה מסר זה יהיה לעולם? שניתן לנתץ בתי כנסת?"
לדבריו, "רבנים רוצים בכך משני טעמים, כדי להעמיק את השנאה ביננו לבין הפלסטינים. הטראומה תהיה יותר גדולה, זה יעלה לנו בדמים. יש מטורפים שעלולים לעשות זאת גם במסגדים בעקבות החילול הצפוי של בתי הכנסת. הרב הצבאי הראשי הפקיע את הקדושה, זה פיקוח נפש, אני למדתי מרבנים שפיקוח נפש אמור לגבור. אחר כך יגידו שראש הממשלה הפקיר את קודשי ישראל. אתה עוד תראה את הכותרות.
רמון הקריא לשר החוץ את ההחלטה מחודש יוני שמדגישה כי מדובר על מבנים ציבורים למעט בתי כנסת, בעקבות טענתו שלא היתה החלטה ספציפית בעניין.
לעומתו אמר פרס כי הוא מצביע נגד ההריסה מכיוון שהוא מרגיש אחריות להצביע עם ראש הממשלה ומשום שצריך לאחות את הקרעים. הוא פנה לשר הביטחון: "לא ציפיתי ממך לשנות את החלטתך בפומבי, היה צריך לפעול מאחורי הקלעים".
השר ישראל כץ חיזק את דברי מזוז ואמר כי היו "חדים ונכונים - בכל הנוגע לאופן קבלת ההחלטות". יצויין כי כץ היה היחיד שהתנגד להריסת בתי הכנסת כשהנושא הועלה לראשונה בממשלה.
"מגעים מתקדמים עם המצרים והפלסטינים"
בהתייחסו לנושא ציר פילדלפי אמר מופז: "בחודשים האחרונים פעלה מערכת הביטחון בהנחייתי למצוא פתרון מיטבי בנושא פילדלפי כשהשיקול המרכזי שעמד בפני היה הביטחוני. כיצד משמרים את עקרון הפירוז מול הפלסטינים, מונעים הברחות אמצעי לחימה ממצרים לרצועה ובד בבד מצמצמים את הסיכון לכוחות צה"ל? הפתרון שמצאנו כולל את סגירת מרחב פילדלפי בצידו המצרי, על ידי הצבת 750 חיילים בצד המצרי. מחויבות להמשך לחימה בטרור ובהברחות, הסכמה פלסטינית עקרונית שלא תתבצע בניה ושהשטח יישמר כשטח ביטחוני סגור".
בסוגיית המעברים חזר מופז על ההצעה: "סגירת מעבר רפיח לחצי שנה ושימוש בינתיים במעבר בכרם שלום. במסגרת תקופת זמן זו, בכוונתנו להגיע להסכמה על פתרון שישמש בידינו יכולת למניעת סיכון ביטחוני דרך מעבר רפיח וכן שמירה על מעטפת המכס. אנו מצויים בשלבים מתקדמים של מגעים בנושא עם המצרים והפלסטינים".
במועצת יש"ע מברכים על החלטת הממשלה שלא להרוס את בתי הכנסת בגוש קטיף ואומרים כי "התבונה והרגש היהודי הצליחו להבקיע ברגע האחרון את חומת אטימות ליבם של שרי הממשלה שהחליטו שלא להרוס עד עפר את בתי הכנסת שיישארו על תילם, ישמשו כזיכרון מוחשי ליישובים פורחים שהוחרבו על ידי ממשלה יהודית בזדון, ויהוו בסיס להקמת היישובים מחדש והפיכתם של בתי הכנסת למרכזי תפילה חיים כבעבר".
בהכנת הידיעה השתתף חנן גרינברג ואפרת וייס

שונרא מאי 1992-מרץ 2006.
R . I . P

כלומר, בעולם העכשווי בו נדל"ן מחליף ידיים בקצב מסחרר, האם אין תיעוד של אף מקרה בו בית כנסת שהוקם במבנה א' הועבר למבנה ב'?
ואם היו מקרים כאלו, האם היה פיקוח כלשהו לגבי השימוש שנעשה במבנה א' (מסעדה לא כשרה, מכון ליווי וכו') או חו"ח הריסתו למען בניית מבנה אחר במקומו?

יש לי הרגשה שהרבה מעבר לעניין ההלכתי מעורב כאן עניין פוליטי (כמו בסוגיית העתקת הקברים).

שונרא מאי 1992-מרץ 2006.
R . I . P