בפתחו של ספר שהחילותי בקריאתו עכשיו - מלחמת האזרחים בספרד מאת אנטוני ביוור נכתב:

פתגם ספרדי אומר, שההיסטוריה היא כר דשא המצוי ברשות הרבים, שכל אחד יכול לנצלו ולקצור ממנו לצרכיו.

פתגם מענין, שחשוב שכל אחד מאתנו יקח זאת בחשבון כאשר הוא מביא מובאות וציטוטים היסטוריים.

אגב, עד כמה שאני מכיר אותך מכתיבתך פה, אני מניח שהתכוונת שאנשים יפעילו יותר שיקול דעת וביקורת עצמית בהביאם אסמכתאות היסטוריות, אבל את הפתגם אפשר גם לפרש הפוך ולראות בו רשיון לעשות כל השוואה ולהסיק כל מסקנה. לצערי דווקא הפרשנות השניה היא הנפוצה יותר.