לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה עשרים פלוס 20plus.fresh.co.il I'll be back חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חברה וקהילה > 20 פלוס
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 20-09-2005, 10:48
צלמית המשתמש של u-367
  u-367 u-367 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 17.05.04
הודעות: 7,801
מידע מת בשיבה טובה ..יהי זכרו ברוך

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3144651,00.html

צייד הנאצים שמעון ויזנטל הלך לעולמו
ויזנטל בן ה-96 מת בשנתו בביתו שבווינה. כניצול שואה, הוא הקדיש את חייו לרדיפת פושעי מלחמה נאצים. בין היתר הוא סייע ללכידתו של אייכמן. "מרכז שמעון ויזנטל" שייסד הצליח להביא למשפט למעלה מ-1,000 פושעי מלחמה נאצים. הרב הייר: "הוא הפך לנציגם הקבוע של הקורבנות, ולקח על עצמו את העבודה שאף אחד לא רצה". יו"ר יד ושם: "הוא פעל בנחישות ובעקשות, בנה תודעה מוסרית בנושא הזה ולא ויתר עליה"
צייד הנאצים שמעון ויזנטל הלך לעולמו הבוקר (יום ג') והוא בן 96. ויזנטל, ניצול שואה שהקדיש את חייו למלחמה בנאצים, מת בשנתו בביתו בווינה, אוסטריה. את הידיעה על מותו מסר הרב מרווין הייר, מייסד מכון ויזנטל בלוס אנג'לס.
בהודעה מטעמו של הייר נכתב כי "כאשר השואה נגמרה בשנת 1945, וכל העולם הלך הביתה לשכוח, הוא נותר מאחור על-מנת לזכור. הוא לא שכח. הוא הפך לנציגם הקבוע של הקורבנות, נחוש להביא לדין את האחראים לפשע הגדול ביותר בהיסטוריה. לא היתה אף מסיבת עיתונאים בה הכריזו על מינויו, אף נשיא או ראש ממשלה לא מינה אותו לתפקיד. הוא פשוט לקח את זה על עצמו. הוא לקח את העבודה שאף אחד לא רצה".
בשנת 1977 ייסד בוינה את "מרכז שמעון ויזנטל"; אולם כיום שוכן מטהו הראשי בלוס אנג'לס. יחד עם המרכז היהודי לתיעוד היסטורי הצליחו שני המרכזים להביא למשפט למעלה מאלף פושעי מלחמה נאצים. למרות זאת, רבבות אחרים הצליחו לחמוק ממשפט.
בדקדקנות ובעקשנות ליקט ויזנטל כל מסמך, רשומה וראיה הקשורה לפושעי מלחמה נאצים. בחריפות "תלמודית", ובעזרת כישרון לחקירות, חיבר ראיה לראיה, כדי לבנות תיקים מוצקים נגד פושעי המלחמה, תיקים שיעמדו למבחן בית משפט. לאחר שהושלמו התיקים, היו מוצגים בפני הרשויות המתאימות.
אבנר שלו, יו"ר הנהלת יד ושם, סיפר כי "ויזנטל העמיד במרכז העשייה שלו עניין אחד מרכזי, וככזה הוא ייזכר לדורות. הוא היה איש שלא הרפה ממרדף אחרי פושעי המלחמה הנאצים. הוא פעל בנחישות ובעקשות, בנה תודעה מוסרית בנושא הזה ולא וויתר עליה וככזה הוא ייזכר. זו המורשת שלו".
"הוא פעל באופן שיטתי בעניין זה עד סוף ימי חייו במכון בוינה מתוך ידע וההיקף והשפעה ומתוך נדיבות", הוסיף שלו, "לצערנו חיים פושעי מלחמה אחדים, אך הביולוגיה עושה את שלה והם מתמעטים".
"הכישלון הגדול שלי: מנגלה"
בראיון לעיתון "תל אביב" שהתפרסם לפני כמה שנים, ענה ויזנטל בתשובה לשאלה מה היה הכישלון הגדול ביותר שלו: "עבדתי קשה מאוד על תפיסת יוזף מנגלה, אבל לא תפסתי אותו".
עוד אמר ויזנטל בראיון: "עם שאיבד שישה מיליונים מבני עמו, היה צריך שיהיו לו מאות בעלי משרדים כמו שלי, שידאגו להזכיר לעולם מה קרה". כשנשאל אם מדינת ישראל עשתה מספיק כדי ללכוד נאצים, ענה: "למדינת ישראל היו ויש מספיק צרות אחרות לטפל בהן".
ויזנטל סיפר בראיון: "יש מקרים, שבהם הלכידה היא רק עניין של כסף, כמו במקרה של מפקד טרבלינקה, פרץ שטנגל, שהיה בברזיל. לנאצים היה הרבה מאוד כסף כדי לחיות בסתר, בזהויות חדשות, בברזיל, באקוודור, בארגנטינה ובכל דרום אמריקה. כדי להתמודד מולם, צריך הרבה מאוד כסף. זה היה ממש יחס ישיר. כשהיה לי הרבה כסף - ההצלחה היתה גדולה. ככל שהיה פחות כסף - זה הצליח פחות".
האדריכל היתום שהצליח לשרוד
ויזנטל נולד ב-31 בדצמבר, 1908, בעיר בוצ'אץ' (Buczacz), באזור שהיה פעם חלק מאוקראינה. לאחר שאביו נהרג במלחמת העולם הראשונה, לקחה אם המשפחה את ילדיה ועברה לוינה , אך חזרה לעיר כשנישאה מחדש. ב-1928 סיים ויזנטל את הגימנסיה, והגיש בקשה להתקבל למכון הפוליטכני של לבוב. הוא נדחה בשל הגבלה על מכסת היהודים והלך ללמוד בטכניון של פראג, אותו סיים בשנת 1932 כבעל תואר באדריכלות.
ב-1936 נשא ויזנטל לאישה את צילה מילר, ועבד במשרד אדריכלים בעיר לבוב. ב-1939 חולקה פולין, והצבא האדום השתלט על לבוב. מייד לאחר מכן, החל נידויים של היהודים ממקומות לימודיהם ועבודתם. אביו החורג נעצר על ידי השירותים החשאיים הסובייטיים ובסופו של דבר מת בכלא.
ויזנטל נאלץ לעבוד כמכונאי במפעל. מאוחר יותר הוצא נגדו ונגד משפחתו צו גירוש לסיביר, אך הוא שיחד קצין סובייטי שמנע את הגירוש. כאשר כבשו הגרמנים את האזור בשנת 1941, נעזר בחבר כדי להתחמק מהוצאה להורג, אך לא הצליח להימלט ממעצר. לאחר תקופה קצרה במחנה ריכוז מחוץ ללבוב, הוצבו הוא ואשתו במחנות עבודה.
בעזרתו של סגן מנהל המחנה בו היה כלוא, הצליח ויזנטל באוקטובר 1943 לברוח, וזאת בדיוק לפני שהגרמנים החלו לשלוח את העצירים למחנות הריכוז. ביוני 1944 הוא נתפס, והוחזר למחנה. קרוב לוודאי שהיה נשלח למחנות ההשמדה אילולי התמוטטה החזית הגרמנית בפני הצבא האדום. 80 הסוהרים הגרמנים שבמחנה, לא רצו להישלח לחזית, ולכן החליטו להשאיר את 34 האסירים בחיים על מנת ש"יאלצו" לשמור עליהם. כאשר האמריקניים הגיעו לשחרר את המחנה ב-5 למאי 1945, שקל ויזנטל פחות מ-50 ק"ג והיה על סף מוות.
הקדיש חייו לציד הנאצים
כששבה אליו בריאותו, החל ויזנטל לאסוף עבור מחלקת הפשעים של הצבא האמריקני ראיות על הזוועות שביצעו הנאצים, ובמקביל ניהל קרן רווחה עבור ניצולי שואה יהודים. בסוף שנת 1945 התאחדו הוא ואשתו, לאחר שהיו בטוחים כל אחד בנפרד כי השני נספה. ב1946 נולדה בתם פאולינה.
לאחר שהסתיים שיתוף הפעולה עם הצבא האמריקני, הקים ויזנטל עם עוד 30 מתנדבים את המרכז היהודי לתיעוד היסטורי בעיר לינץ שבאוסטריה. עם התחזקות המלחמה הקרה , איבדו שתי המעצמות עניין בעשיית הצדק ובהבאת הנאצים למשפט. ויזנטל וחבריו, מתוסכלים מהמצב שנוצר, התפזרו לענייניהם ולעבודותיהם. ב-1954 נסגר המרכז בעיר לינץ וכל תיקיו הועברו למרכז יד ושם בירושלים, למעט תיק אחד, תיקו של אדולף אייכמן .
ויזנטל חזר לעיסוקיו, ניהל בית ספר מקצועי עבור פליטים ממדינות הגוש הסובייטי, ופעל גם בתחום הרווחה. כל אותו זמן לא ויתר על איתורו של אייכמן, שנעלם
כלא היה בסיום המלחמה.
בשנת 1953 קיבל ויזנטל מידע כי אייכמן חי בארגנטינה. הוא העביר את המידע לשלטונות הישראליים, אך אלו קיבלו מידע מוטעה כאילו הוא חי בסוריה , ורק ב-1959 התאמת המידע כי אייכמן אכן חי בארגנטינה. ב-1961 הובא אייכמן לארץ ונשפט בעוון פשעים נגד העם היהודי, פשעים נגד האנושות, פשעי מלחמה וחברות בארגון עוין. אייכמן נמצא אשם והוצא להורג ב-31 במאי 1962. מעודד מהצלחתו בתיק אייכמן, פתח ויזנטל מחדש את המרכז היהודי לתיעוד היסטורי בוינה. במתכונתו הנוכחית, עסק המרכז בלכידת פושעי מלחמה נאצים.
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #6  
ישן 20-09-2005, 18:15
צלמית המשתמש של u-367
  u-367 u-367 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 17.05.04
הודעות: 7,801
כתבה אצלנו אומרים הרי שכולם נפגשים למעלה ..ואם זה באמת ככה אז כנראה שמלחמתו טרם נסתיימה
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי u-367 שמתחילה ב "מת בשיבה טובה ..יהי זכרו ברוך"

"הכישלון הגדול שלי: מנגלה"
בראיון לעיתון "תל אביב" שהתפרסם לפני כמה שנים, ענה ויזנטל בתשובה לשאלה מה היה הכישלון הגדול ביותר שלו: "עבדתי קשה מאוד על תפיסת יוזף מנגלה, אבל לא תפסתי אותו".
עוד אמר ויזנטל בראיון: "עם שאיבד שישה מיליונים מבני עמו, היה צריך שיהיו לו מאות בעלי משרדים כמו שלי, שידאגו להזכיר לעולם מה קרה". כשנשאל אם מדינת ישראל עשתה מספיק כדי ללכוד נאצים, ענה: "למדינת ישראל היו ויש מספיק צרות אחרות לטפל בהן".
ויזנטל סיפר בראיון: "יש מקרים, שבהם הלכידה היא רק עניין של כסף, כמו במקרה של מפקד טרבלינקה, פרץ שטנגל, שהיה בברזיל. לנאצים היה הרבה מאוד כסף כדי לחיות בסתר, בזהויות חדשות, בברזיל, באקוודור, בארגנטינה ובכל דרום אמריקה. כדי להתמודד מולם, צריך הרבה מאוד כסף. זה היה ממש יחס ישיר. כשהיה לי הרבה כסף - ההצלחה היתה גדולה. ככל שהיה פחות כסף - זה הצליח פחות".

-----------------------------------
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99...2%D7%9C% D7%94

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

ד"ר יוזף מנגלה (16 במרץ, 1911 - 7 בפברואר, 1979), היה רופא נאצי אשר ערך ניסויים רפואיים סדיסטיים באסירים באושוויץ, והיה בין המחליטים מי מבין היהודים באי המחנה יושמד בגזים במחנה ההשמדה אושוויץ, ומי יזכה לתקופת חיים נוספת של עבודת פרך ועינויים קשים, וזאת בתנועה קלה של ידו ימינה, או שמאלה. לאחר תבוסת גרמניה במלחמת העולם השנייה נמלט מנגלה לאמריקה הלטינית, ועל אף מאמצים להביאו לדין, מת כפי הנראה מוות טבעי בגיל מבוגר
מנגלה גילה עניין מיוחד בתאומים. משנת 1943 בחר בתאומים שהגיעו למחנה ושיכן אותם במבנה מיוחד שהוקם לשם כך. נסיונותיו של מנגלה היו מנוגדים לאתיקה הרפואית. בין הניסויים המחרידים היה ניסוי לשנות צבע עיניים על ידי הזרקת כימיקלים לעיני ילדים, קטיעות של אברים שונים, ופרוצדורות רפואיות מחרידות אחרות. האנשים בהם השתמש לניסויים נרצחו לאחר מכן, וגוויותיהם נותחו, אם הצליחו לשרוד את הניסוי עצמו.
לקראת סיום המלחמה עזב מנגלה את אושוויץ והוצב במחנה גרוס רוזן. באפריל 1945 נמלט מערבה כשהוא מחופש לחייל גרמני פשוט. הוא נתפש והוחזק כשבוי מלחמה ליד נירנברג, אך שוחרר לאחר שלא הצליחו לעמוד על זהותו האמיתית. לאחר שהסתתר בחווה בבוואריה, הצליח, בשנת 1949 להימלט לארגנטינה
על אף מאמצים בין לאומיים לאתרו, מעולם לא נתפס, וחי במסווה במשך 35 שנים. לאחר תפיסת אדולף אייכמן היה מנגלה לפושע המלחמה הנאצי המבוקש ביותר, אך הצליח לכלכל צעדיו באופן שלא התגלה, על אף שהמוסד היה קרוב לתפסו מספר פעמים. רק מספר שנים לאחר מותו, בשנת 1985 התגלתה גופתו, לאחר מאמץ משותף של הרשויות האמריקניות הגרמניות והדרום אמריקניות. בשנת 1992 הוכיחו בדיקות DNA כי מדובר בגופת מנגלה

------------------------------------
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #10  
ישן 23-09-2005, 13:22
צלמית המשתמש של u-367
  u-367 u-367 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 17.05.04
הודעות: 7,801
ואף אחד לא הגיע .. אטימות וחוסר כבוד לגיבור הלאומי ז"ל.. בושה וחרפה
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי u-367 שמתחילה ב "מת בשיבה טובה ..יהי זכרו ברוך"


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://glz.msn.co.il/NR/rdonlyres/eydu7q7hojswo33oribmfu3sjzvrg6gn2punil6vo64sthp5zcg5t77d5omevwk3rotrhnd2mbdonm/Wiesenthal_simon_candle.jpg]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://glz.msn.co.il/s.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://glz.msn.co.il/s.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://glz.msn.co.il/s.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://glz.msn.co.il/s.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://glz.msn.co.il/s.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://glz.msn.co.il/s.gif]

צייד הנאצים שמעון ויזנטל, שהלך לעולמו בוינה ביום שלישי השבוע, הובא בצהריים למנוחות בבית העלמין בהרצליה.
מאות השתתפו במסע ההלוויה, וביניהם ניצולי שואה רבים. את הממשלה ייצג רק סגן השר מיכאל מלכיאור, שאחראי על ענייני התפוצות, וזאת כאשר מגרמניה הגיע שר המשפטים, מאוסטריה הגיע מזכיר הממשלה ואישים בכירים נוספים מחו"ל ומהקהילות היהודיות הגיעו להשתתף בהלוויה. כמו כן, השתתפו שגרירים רבים, בעיקר ממדינות אירופה.
גורמים המקורבים למשפחת המנוח הביעו תרעומת על כך שאין בהלוויה ייצוג ממשלתי בכיר יותר. ראש עיריית הרצליה, יעל גרמן, אמרה "עם כל הכבוד לסגן השר מלכיאור, מי שהיו צריכים להשתתף בהלוויה הם נשיא המדינה וראש הממשלה".
בבית הנשיא מסרבים להגיב על הטענה, ואילו ממזכירות הממשלה נמסר בתגובה: "חשבנו שסגן השר מלכיאור הוא המתאים ביותר, הן בזכות הקשר האישי שהיה לו עם ויזנטל, והן בשל תפקידו כאחראי על היהדות בתפוצות".
http://glz.msn.co.il/glz/news/0E97E...5A62F09EE4D.htm

ויזנטל הובא למנוחות, אף שר לא הגיע
בבית העלמין בהרצליה הובא למנוחת עולמים צייד הנאצים, שמעון ויזנטל, שנפטר ביום שלישי. גרמניה שלחה שר ומדינות רבות שלחו שגרירים, אבל אף שר ישראלי לא בא. רק סגן השר, מיכאל מלכיאור. מארגני הלוויה: "נראה שלשרי הממשלה, חלקת הקבורה בהרצליה רחוקה מדי". מזכירות הממשלה מגיבה: "חשבנו שמלכיאור הוא המתאים ביותר". לבנת: "לא עודכנתי במועד הלוויה"
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3146197,00.html
----------------------------------
נו טוב
יום שישי על הראש צריך להתכונן לשבת
שיתביישו
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


נערך לאחרונה ע"י u-367 בתאריך 23-09-2005 בשעה 13:41.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 12:23

הדף נוצר ב 0.06 שניות עם 12 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר