ח"כ אברהם (בייגה) שוחט שכיהן בעבר כשר אוצר ואשר הודיע השבוע על פרישה מהחיים הפוליטיים, אומר בראיון על אולמרט: "הוא ישפוך מיליארד שקל על דברים שנראים כמו מלחמה בעוני". על נתניהו: "אני מפרגן לו על השגיו הכלכליים, אבל הוא גרם לקטסטרופה חברתית". ועל עצמו: "נכשלתי במיסוי שוק ההון, אבל בזכותי הבינו שצריך לעשות זאת". קורא להגדיל את מסגרת התקציב, את מיסוי ההון ואת ההכשרות המקצועיות ומבהיר: "אני בהחלט יוצא לעסקים פרטיים"
תני גולדשטיין



"שר האוצר, אהוד אולמרט, עושה כאילו מלחמה בעוני. נכון, הוא הקים איזו ועדה , וכשהיא תסיים לדון, הוא ייקח מיליארד שקלים, יעביר אותם לדברים שנראים כמו מלחמה בעוני, ויגיד לעיתונאים ולשרי מפלגת העבודה, הנה, אני נלחם". כך אומר שר האוצר לשעבר, ח"כ אברהם (בייגה) שוחט (עבודה), בראיון פרידה שהעניק ל-ynet, עם עזיבתו את החיים הפוליטיים.



מדוע כאילו? מדוע אתה סבור שהוא לא יעשה מה שצריך כדי להילחם בעוני באמת?

"בשביל להילחם בעוני ברצינות צריך כסף. האוכלוסייה שלנו גדלה ב-2% מדי שנה, ואם תקציב המדינה יגדל מדי שנה רק ב-1%,

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ynet.co.il/PicServer2/03072003/290339/YE0204947_m.jpg]
שוחט. "העוני לא ייחלש אלא יגדל" (צילום: אורן אגמון)

. צריך להגדיל את התקציב, ולשם כך צריך להאיץ את הרפורמה במס, להגדיל את מיסוי ההון, שהוא עדיין נמוך מאוד, עדיין כמעט לא קיים, ולהפסיק את ההפחתות במיסוי הישיר, שהן אנטי-פרוגרסיביות ואנטי-חברתיות. אולמרט בחיים לא יעשה צעדים כאלה".



מדוע? בשל קשריו עם בעלי ההון?



"לא רוצה להתייחס לשאלה".



מדוע בתקופה שבה כיהנת כשר אוצר לא הטילו מסים על ההון?



"אני נכשלתי בנושא מיסוי ההון. נכשלתי פעמיים, פעם אחת בשנת 1994, מסיבות טכניות, ופעם אחת ב-2000, מסיבות פוליטיות. הפסדתי בשני קרבות, אבל ניצחתי במלחמה החשובה הזאת, כי בזכותי, מאז שפורסמו מסקנות ועדת בן-בסט, כולם מבינים היום שצריך למסות את ההון. ב-94', כשאמרתי שצריך לשלם מס על רווחים בבורסה, הסתכלו עלי כאילו אני משוגע, וגורמים בשוק ההון ניהלו נגדי מלחמת חורמה".



במה צריך להשקיע את הכסף כדי להילחם בעוני?



"מיגור העוני לא יבוא מתקציב שנתי אחד. צריך להגדיל את ההכשרות המקצועיות, כדי שאנשים באמת יוכלו לצאת לעבודה. צריך להשקיע דיפרנציאלית בחינוך, ולהגדיל את תקציב החינוך רק לשכבות החלשות. צריך השקעה מיוחדת בשתי האוכלוסיות החלשות באמת, החרדים והערבים. בנוסף, אני חושב שהממשלה הגזימה מאוד בהקשחת הקריטריונים לקבלת דמי אבטלה וקצבאות. הפכנו למדינה הכי קשוחה בעולם המערבי בנושא הזה, וזה לא ראוי.



"בתקופה שהייתי שר אוצר, העברתי 4 מיליארד שקלים לתשתיות, לחינוך, למחקר ולפיתוח. הגדלתי את תקציב החינוך ב-70%, הגדלתי את תקציב הכבישים פי שלושה, את תקציב המים והביוב פי 10, והגדלתי בצורה דרמטית גם את תקציב המדען הראשי וההשכלה הגבוהה. זאת, בנוסף לעשרות פרוייקטים של תחבורה ציבורית ופיתוח סביבתי. אלה דברים שצריך לעשות כדי להילחם בעוני, וכיום הם לא נעשים".





הרבה מהעניים הם עובדים. חברך למפלגה, עמיר פרץ, קורא לממשלה להגדיל את שכר המינימום כדי לסייע להם, ואילו הממשלה מתנגדת, ומבטיחה לתת להם מס הכנסה שלילי. מה דעתך?



"אני בעד מס הכנסה שלילי. אני מקווה שהממשלה תצליח להתגבר על הבעיות הטכניות ולבצע אותו. אני באופן מוחלט וטוטאלי נגד הגדלת שכר המינימום, ונלחמתי נגד הגדלתו גם כשהייתי שר אוצר. הגדלת שכר המינימום תגדיל את השכר במגזר הציבורי בלבד. במגזר הפרטי יעשו קונצים ולא ישלמו שקל יותר ממה שהם משלמים היום.



"הדבר הכי חשוב שהממשלה צריכה לעשות, היא לאכוף את שכר המינימום ואת חוקי העבודה הקיימים. הממשלה הנוכחית לא אוכפת את חוקי העבודה, יש הפקרות, ואלפי אנשים סובלים מכך. אם הייתי במקום עמיר פרץ, הייתי ממקד את הלחץ שלי באכיפת השכר הקיים ולא בהגדלתו".



אם כך, אתה חושב שמפלגת העבודה צריכה לתמוך בתקציב המדינה לשנת 2006, כפי שהוא נראה היום?



"למפלגת העבודה לא תהיה זכות קיום, והיא תפסיד בבחירות, אם היא תרוץ כגרורה של הליכוד. אבל זה כבר עניין של פוליטיקה ולא רק של כלכלה".



מה דעתך על מדיניותו של שר האוצר הקודם, בנימין נתניהו?



"אני מפרגן לביבי על מספר צעדים נכונים שעשה. הטיפול שלו בעובדים הזרים היה נכון, חלק מהקיצוצים שהוא ביצע בקצבאות היו מוצדקים, ואני מפרגן לו גם על ההפרטות. אני מסכים עם ביבי לגמרי שהמשק צריך להיות חופשי, תחרותי, מופרט ולא מונופוליסטי. כדי להיות חלק מהעולם המערבי המפותח, אנחנו צריכים לשחק לפי כללי המשחק שלו: אינפלציה נמוכה, גירעון נמוך, ויחס פרופרוציונלי בין גירעון לתוצר.



"ביבי מנופף בצעדים שעשה כאילו זאת הייתה מהפכה, אבל בתקופה שהייתי שר אוצר הופרטו יותר חברות מאשר בתקופתו: אנחנו הפרטנו את כי"ל, שק"ם, מבני תעשייה, שיכון ופיתוח, מספנות ישראל, מנועי בית שמש, החברה הכלכלית לירושלים, ביצענו את ההנפקה הראשונה של בזק, מכרנו את מניות המדינה באי.די.בי, מכרנו את גרעין השליטה בבנק איגוד ובנק המזחי, הוצאנו מכרז להפרטת בנק הפועלים ומכרנו מניות של לאומי ודיסקונט.



"גם אני הפחתתי רגולציות וצמצמתי בירוקרטיות, והתוצאות שהשגתי היו לא פחות טובות: האבטלה ירדה בתקופתי ב-50%, תוך כדי קליטה של מיליון עולים חדשים, התוצר עלה ב-6% בשנה, היצוא הוכפל, השקעות ההון במשק גדלו פי 20, והחוב הלאומי ירד ב-30%.



"יותר משנתניהו עשה מהפכה, הוא פשוט המשיך, בתחומים מסויימים, את מה שאנחנו עשינו. גם בתחום הפנסיה ביבי השלים מהפכה שהתחלתי בה. אני חושב שהביבי צדק כששינה את את דרך הניהול של קרנות הפנסיה, והפנה השקעות בפנסיה מהאג"חים המנופחים לשוק החופשי. זאת, למרות שהוא לא צדק כשהוא פגע במבוטחי הקרנות כדי להקטין את הגרעון האקטוארי שלהן".



אם כך, אתה לא מסכים עם הטענות שנתניהו היה 'שר אוצר לעשירים' שפגע בציבור הרחב ובשכבות החלשות?



"אני דווקא מאוד מסכים עם הטענה הזאת. מה שביבי עשה היה קטסטרופה חברתית. במקום להשקיע את הכסף בשכבות החלשות, הוא השקיע אותו בהורדות מסים לא מוצדקות. הוא עשה ניסיון חמור מאוד להוציא את הממשלה מאחריות לתושביה. אגב, זה לא רק ביבי, אלא הממשלה כולה. הניסיון שהם עושים כעת, לגלגל את האחריות כולה על ביבי, הוא פאתטי. שרון, וכל שר שישב בממשלה של שרון, אחראים גם הם לפגיעה בשכבות החלשות.

"הממשלה מנסה ליישם כאן מודל אמריקני, שהוא לא טוב בשבילנו. הם מנסים להקטין את התקציב, שיהיה 40% מהתוצר, כמו בארה"ב. האם הם רוצים שנהיה כמו אמריקה, ש-50% מהחינוך שלה הוא פרטי, ומיועד לעשירים בלבד? שרוב הרפואה שלה היא פרטית ולעשירים בלבד?



"בהרבה מדינות מערביות מפותחות, כמו דנמרק, הולנד, גרמניה וצרפת, התקציב הוא 50% מהתוצר, בגלל שהן לוקחות אחריות על האזרחים שלהן ונלחמות בעוני. אנחנו חייבים להוציא יותר מארה"ב, כי אנחנו מוציאים 5% יותר מכל מדינה מערבית על ביטחון, ועוד 3% על חובות מהעבר. איך מישהו חושב שנגיע לתקציב כמו של אמריקה? זה אבסורד, והתוצאה היא העוני הנורא, והאנשים שאוכלים בהמוניהם בבתי תמחוי".



כשואלים את נתניהו על העוני ועל בתי התמחוי הוא אומר, בצדק, שהם היו קיימים בתקופת כהונתך כשר אוצר.



"זאת שאלה של היקפים. בתי התמחוי בתקופה שלנו היו בשוליים, וסייעו לחלשים ביותר. אי אפשר להשוות זאת למצב של היום, כשמאות אלפי אנשים עומדים בתור לקבל מנות מזון, וזה הפך לחלק מהשגרה. זה בלתי נסבל".



מה התחזית שלך על מצב המשק בעתיד?

"זה תלוי בגורמים שחלקם לא תלויים בכלכלה, כמו השאלה, אם תהיה התקדמות בתהליך המדיני עם הפלסטינים. בניגוד לביבי, אני סבור שאווירה של תהליך שלום היא חיונית לצמיחה כלכלית. אין ספק שההצלחה הכלכלית האדירה בתקופת רבין קשורה לא רק לצעדים הכלכליים שביצענו, אלא במידה רבה גם לעלייה ההמונית ולתהליך המדיני, כפי שההצלחה הכלכלית של הממשלה הנוכחית קשורה לתוכנית ההתנתקות".





במסיבת העיתונאים שערכת אתמול שאלו אותך אם אתה רוצה 'לעשות לביתך', ואמרת 'לא, עשיתי כבר מספיק'. האם משתמע מדבריך שאתה לא בדרך לעסקים פרטיים?



"אמרתי שאני לא אוהב את הביטוי 'לעשות לביתי', שיש לו קונוטציות שליליות. אני לא רוצה שיחשבו שאני מבואס מהעובדה שאני מרוויח שכר של עובד ציבור, ורוצה לעשות כסף. אני עוזב את הפוליטיקה בגלל שאחרי 40 שנה אני מרגיש שזה מספיק ושהגיע הזמן למשהו חדש. זה לא בשביל הכסף, לא חסר לי כסף. אבל אני בהחלט מתכוון לצאת לקריירה עסקית. אני מנהל משא ומתן עם חברות שונות, ומאמין שקורות החיים שלי יגרמו להן לרצות שאני אעבוד אצלן. וכמובן, אני לא מתכוון לעבוד בהתנדבות. במקביל, אני מעוניין להיכנס גם לפעילות התנדבותית".



חברך למפלגה, אברהם בורג, נכנס לאחרונה לעסקים פרטיים, וכבר הסתבך בעסקה מעוררת מחלוקת. האם אתה לא חושש שזה יקרה גם לך?

"אברום הוא לא המודל שלי. הוא עזב מסיבות אחרות, והוא בעצמו אמר שהוא רק מתחיל עכשיו ללמוד כלכלה. אני את לימודי הכלכלה שלי כבר עשיתי. זה לא שרע לי בכנסת. טוב לי שם, אבל פשוט הרגשתי שצריך לצרת לדרך חדשה".

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3153258,00.html

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

צריך שר אוצר שלא יפחד מהעשירים...
פשוט ככה