חריגה מהאוברדרפט - רק לטובת תשלום לבנקים
יום חמישי, 24 בנובמבר 2005, 8:09 מאת: נופר סיני, הארץ

למרות האיסור על חריגה ממסגרת האשראי, הבנקים יאפשרו חריגה כדי לגבות תשלומים המגיעים להם

עוד בכתבה:
מכתבים מעורכי דין »
50 שקל למכתב »

"מה נעשה אחרי 1 בינואר כשאי אפשר יהיה יותר לחרוג?" שאלה בדרנית במופע סטנד-אפ את הקהל שלה, ביום שישי האחרון. רחש של הסכמה עבר בקהל. ובכן, בניגוד למה שמרבית הקהל במופע סבור, ואולי גם מרבית הציבור הישראלי, איסור החריגה ממסגרת האשראי שייכנס לתוקף ב-1 בינואר 2006 לא הופך באחת את מסגרת האשראי שלכם לברזל שאי אפשר לכופף. בדיקה מדוקדקת יותר בתקנה של המפקח על הבנקים ובתקנונים של הבנקים מעלה כי המציאות תהיה מעט שונה.

אמנם נכון שהבנקים הונחו לדחות ולהחזיר כל תשלום שיאיים על קשיחות המסגרת, אבל מה יקרה כאשר המינוס יגיע כמעט עד גובה המסגרת שאושרה לכם, ובמקביל יגיע גם יומם של התשלומים הרבעוניים של הריבית לבנק או חיוב כרטיס האשראי של הבנק? האם גם אז הבנק לא יחייב את התשלומים?

ובכן, התשובה היא שהבנק יחייב את חשבונכם, ואתם בהחלט תחרגו מהמסגרת שהוקצתה לכם. האבסורד הוא שהתקנה מאפשרת לבנקים לחייב חשבונות מועדים לחריגה בתשלומים השונים של הבנק, וכך מאלצת אותם לסטות מהתקנה ולחרוג. זאת להבדיל מחיובים אחרים שיגיעו לחשבון, כמו הוראת קבע לתשלום חשבון חשמל או כל תשלום חיצוני אחר. עם זאת הבנקים לא יוכלו לגבות ריבית חריגה, כלומר ריבית גבוהה במיוחד הנגבית מלקוחות שחורגים מהמסגרת.

נשמע כמו סידור אופטימלי? מתברר כי בעידן פוסט תקנות האשראי של המפקח על הבנקים, לחריגה יהיו השלכות מעט שונות ממה שהכרנו עד היום.


מכתבים מעורכי דין

גם כיום לקוחות הנחשבים בעיני הבנק ללקוחות בעייתיים - מעין הגדרה לא רשמית ללקוחות המסתבכים לעתים קרובות בדרכים ללא מוצא כלכלי - מקבלים מהבנק טיפול מסור שכולל מכתבים, ולפעמים גם מכתבים מעורך דין. ואולם כעת, עם יישום התקנה, לטיפול בחריגה תהיה משמעות מעט שונה.

הבנק, שכאמור נאסר עליו לגבות ריבית חריגה, יזרז את הלקוחות החורגים בצורה הרבה יותר נמרצת ומפורשת לחזור למסגרת. וכך יערכו לקוחות רבים היכרות עם מכתבי אזהרה שונים שעמלה מפולפלת בצדם, או במלים אחרות - לכם זה יעלה יותר.

כבר עם מכתב האזהרה השני מהבנק יגלו לקוחות כל הבנקים כי חשבונם חויב בעמלה של 52 שקל (בממוצע), וכבר עם המכתב הראשון מהמחלקה המשפטית - שמגיע בדרך כלל אחרי מכתב האזהרה השני מהבנק - ייוודעו הלקוחות לעמלה בת 147 שקל שגובה הבנק על המכתב. ההערכה היא שהבנקים יחלו בשליחה נמרצת של מכתבים מהסוג הזה, כך שריבית חריגה הלקוחות לא ישלמו, אבל עמלות בסך של מאות שקלים - כן.

קשה להעריך כמה לקוחות יתעמתו עם המצבים החדשים הללו, אבל אם לשפוט לפי תוצאות פיילוט שערך בנק לאומי בחמישה מסניפיו, שהעלה שמספר החשבונות המוגבלים והבעייתיים גדל בעשרות רבות של אחוזים, נראה שהבנקים ירוויחו לא מעט כספים שמקורם בעמלות.


50 שקל למכתב

הצגנו בפני הבנקים את התסריט הבא: נניח שאדם עומד לחרוג ממסגרת האשראי שלו, ובינתיים מגיעים מועדי החיוב של כרטיסי האשראי והריביות הרבעוניות של הבנק. כאמור, בניגוד לחיובים אחרים שיגיעו לחשבון (הוראת קבע לתשלום חשבון חשמל או כל תשלום חיצוני אחר), הבנקים לא ידחו את החיובים הללו, כך שנוצרת חריגה ממסגרת האשראי שנקבעה לחשבון.


פרסומתביקשנו מהבנקים להסביר אילו הליכים ינקטו נגד הלקוח, וכמה ישלם הלקוח עבור ההליכים הללו. מתשובות הבנקים עלו הממצאים הבאים: את העמלות הרבות והגבוהות ביותר נשלם בדיסקונט ובלאומי. שם, אם למרבה הצער חרגתם, תשלמו על כל מכתב אזהרה מהבנק (חוץ מהמכתב הראשון) עמלה של 53 שקל. חישוב פשוט יעלה כי שלושה מכתבים יגרעו מחשבונכם עמלות בסכום של 159 שקל.

הבנק שחבילת העמלות שלו על חריגה היא הפשוטה והזולה ביותר הוא הבינלאומי. גם בבנק אוצר החייל, במידה שהחשבון שלכם הוא ללא ערבים, תשלמו עמלות מעטות ונמוכות יחסית.

ככלל, שליחת מכתבי אזהרה מהבנקים תחייב אתכם בעמלות בסכום של 53-49 שקל. כל הבנקים ללא יוצא מן הכלל גם ישלחו לכם מכתב מהמחלקה המשפטית שעולה אצל כולם 147 שקל. הוצאה נוספת על הברוך הכלכלי תהיה עמלת ביטול כרטיס אשראי - 42 שקל במרבית הבנקים.

http://finance.walla.co.il/?w=/3/813804


מה שלא מספרים לכם בכתבה זה שבנוסף לכל הצרות שיצר המפקח הכושל על הבנקים (במסווה של טובת הציבור) יש תשלומים נוספים.

כל מי שהיתה לו עד היום מסגרת ויצטרך למסד אותה בטפסים (הרוב המכריע) יאלץ להוסיף 2 ש"ח לחודש - עמלת העמדת אשראי.

זה נשמע זניח ? תכפילו את הסכום במיליוני החשבונות שקיימים ותראו שזו תוספת הכנסה של עשרות מיליוני ש"ח לחודש למערכת הבנקאית. ההערכה היא שמדובר בכ - 20 - 30 מיליון ש"ח תוספת הכנסה למערכת הבנקאות רק מעמלה זו !

בקיצור עובדים עלינו בעיניים .... כרגיל

הם יקבלו את המגיע להם no matter what

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

מכתב מעו"ד מחברת "פלאפון" עלה לי 250 ש"ח בערך.

מי שיש לו קו אשראי קודם חייב באמת לחתום על טפסים חדשים, לא רק בשביל העמלה הנוספת אלא כדי לאשר את שינוי תנאי האשראי המאושר, כלומר להעלות את תוספת הריבית מעל לריבית בנק ישראל

הבנקים והתאגידים האחרים הם שליטיה האמיתים של מדינת ישראל.

Minolta Dynax 5D

עמלת השורה מתה, תחי עמלת השירות הבסיסי

אחרי דרך ארוכה סלי העמלות של הבנקים יוצאים לדרך. עמלת השורה מתה סופית, אבל אם תחרגו ממספר הפעולות בסל שבחרתם תיתקלו בעמלה חדשה: עמלת שירות בסיסי
שלומי דונר

המפקח על הבנקים, יואב להמן, אמר השבוע שהוא מוטרד. למה? כי בתחילת השנה הבאה תיכנס לתוקף ההוראה שלו לפיה לקוחות הבנקים לא יוכלו לחרוג מהמינוס, ולדבריו הבנקים מנצלים את המצב "ומנסים להוציא עמלות מהבוידם".

"הבנקים מנסים לנצל את השינוי בנושא ניהול מסגרות האשראי", אמר להמן בכנס שנערך השבוע, "כדי לייקר עמלות ולגבות עמלות שלא היו בשימוש, במקום להרים את נס התחרות גם בתחום זה". האמת, זו סיבה טובה לכל אחד מאיתנו להיות מוטרד, וסיבה עוד יותר טובה מצידו של להמן לפעול נגד המגמה הזו (והוא כנראה יודע על מה הוא מדבר) מתוקף תפקידו.

אבל אני מוטרד ממשהו אחר. סל העמלות של הבנקים (או "עסקת החבילה") ייצא לדרך בתחילת דצמבר, לאחר דרך חתחתים קשה. המשמעות היא ביטול עמלות השורה ודמי הניהול על ידי הבנקים, והפעלת שני מסלולי עמלות ללקוחות, לבחירתם: האחד תמורת 10 שקלים בחודש (שישולמו בכל מקרה) שיאפשר ביצוע 8 פעולות בחשבון העו"ש ללא חיוב נוסף. הסל השני, שמחירו 18 שקל, יאפשר 4 משיכות ממכשיר אוטומטי, ביצוע 8 פעולות של הפקדה או משיכת צ'ק, וקבלת 6 שאילתות מידע ו-5 הרשאות לחיוב חשבון. כמובן שהבנקים יוכלו להציע גם סלי עמלות משלהם, יקרים יותר, ללקוחות שמבצעים פעולות רבות יותר בחשבון.

עכשיו אתם שואלים ממה אני מוטרד? אם נניח לעובדה שיש לקוחות שיפסידו מהסל המינימלי שעלותו 10 שקלים בחודש (כמו פנסיונרים שהפעולה היחידה שלהם היא משיכת הקצבה החודשית של ביטוח לאומי), הדבר העיקרי שאני מוטרד ממנו הוא ההיתר עליו חתמה השבוע המפקחת על המחירים במשרד התמ"ת, צביה דורי.

מדובר בהיתר לבנקים לגביית עמלה של 1.21 שקל עבור 4 שירותים בסיסיים בחשבון העו"ש: משיכת מזומנים ממכשיר אוטומטי, הפקדת צ'ק בדלפק, חיוב החשבון החשבון בשל שימוש בכרטיס האשראי, וחיובים על פי הרשאה (הוראות קבע). עמלה על שירותים אלו תיגבה מלקוחות שיחרגו מהסל שלהם.

אתם קולטים? כל עניין סלי העמלות בא בעקבות סערה ציבורית גדולה שפרצה לפני כשנתיים כאשר בנק הפועלים הודיע על העלאת עמלת השורה מ-1.21 שקל ל-1.28 שקל. ועדת הכלכלה, ח"כים מכל גווני הקשת, שרים ואישי ציבור - כולם יצאו נגד העמלות הרבות שגובים מאיתנו הבנקים, ובעיקר נגד עמלת השורה.

אז עכשיו אין עמלת שורה. איזה יופי. אבל יש לה שם חדש: עמלת שירות בסיסי. עכשיו אתם מבינים למה אני מוטרד?

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3174351,00.html