
28-11-2005, 11:56
|
|
|
|
חבר מתאריך: 20.12.01
הודעות: 20,962
|
|
|
לא מחקר ולא בטיח. הכל פוליטי.
בתגובה להודעה מספר 9 שנכתבה על ידי minimax שמתחילה ב "גבר שהחליט שהוא אוהב גברים - אי אפשר לשנות את זה"
עד יחסית לא מזמן הומוסקסואליות הוגדרה כמחלת נפש ע"י ארגון הבריאות האמריקאי.
אז מה קרה?
הכל פוליטי. היום הטרנד הוא להיות "ליברלים"(כאלה שממסננים חובשי כיפות מאוטובוסים),
ולכן הומוסקסואליות "הפסיקה" להיות מחלת נפש. סכיזופרניה, מגלומניה, פיצול אישיות,
תסביך רדיפה, וכו' נותרו מוגדרות כהפרעות נפשיות.
ומה ההבדל?
בכל המקרים מדובר על התנהגות א-נורמלית שאין הסיבות לה קרובות ללהיות ידועות. בכל
מקרה, ללא קשר לסיבות(מה גם שכל "גורם פסיכולוגי" הוא פיסיולוגי ביסודו, או שלא?), אין
הבדל עקרוני בין המקרים שיכול להפוך אחת למחלת-נפש ואת השניה ל"סתם" התנהגות
בלתי-נורמלית. אין, חוץ מפוליטיקה...
כל העסק מדעי בערך כמו "תיאוריית" ארבעת היסודות. אם לא נותנים קריטריון ברור, יחיד
ומדוייק ל"הפרעה נפשית" או "מחלת נפש", כיצד ניתן לאמר מהי הפרעה נפשית?
בעליל, לא מדובר על כל התנהגות א-נורמלית(באופן הזה גם שחקני קריקט היו נחשבים
לחולי נפש). בעצם, "מחלת נפש" היא שם קוד ל"התנהגות שאינה מקובלת בחברה שלנו".
חברה רשאית כמובן לקבוע אילו התנהגויות היא מחשיבה כלגיטימיות ואילו לא, אבל הנסיון
לכסות החלטה שרירותית בזוי ומעמיד אותנו בשורה אחת עם המשטרים האפלים שהמציאו
את השיטה...
|