גם בפיגוע היום נרצח מאבטח, וגם הוא, קרוב לודאי, היה עבד של חברת כוח אדם, המשלמת לו
שכר רעב - תוך ניצול מצוקתו. רוב המאבטחים הם עולים חדשים, סטודנטים או חיילים משוחררים,
ה"נהנים" משכר מינימום פלוס כמה אגורות, כשבתמורה לכך הם נתונים למשטר אימים - תוך
שתפקידם היחיד הוא למעשה לשמש כליא ברק אנושי לפצצות האדם הפלסטיניות.
כאשר הם נרצחים/נפגעים הם לא מוכרים כקרבנות מערכת הבטחון, אלא כנפגעי טרור "רגילים", ומצב
זה פוגע בהם באופן דרמאטי מבחינת הקצבאות שהם או משפחותיהם, זכאים לקבל.

הגיע הזמן להודות באמת: תפקיד המאבטח במקומות ציבוריים (בנקים, מוסדות ממשלתיים, קניונים,
מסעדות וכד') מסוכן לא פחות מתפקידו של כל איש מערכת בטחון אחר - ומכיוון שבלעדיהם, לא
תתקיים פעילות כלכלית באותם מקומות, על המדינה להכתיב לשודדים מחברות כוח האדם, לאפשר
תנאים סוציאליים נורמליים לציבור העני והמנוצל הזה - שעל גבו מרוויחים השודדים מליונים רבים, ללא
הסיכון הנוראי שלבקש מחשוד כלשהו לפתוח תיק.
המדינה עצמה חייבת להכיר בכל מאבטח שנפגע בפיגוע, תוך הצלת חיי אחרים, כלוחם שנפגע בקרב,
ולפצותו בדיוק כפי שהיא מפצה כל שוטר/חייל שקרה לו דבר כזה.

הניצול הנורא של מצוקת האנשים, שאין להם אופציית שביתה (בהעדר איגודים מקצועיים בחברות
העבדים), חייב להפסק - ואם סוחרי העבדים לא עושים כן, אז תפקידה של מדינה שמנסה
להתחזות למדינה נורמלית, לעשות כן.

מובן שכל זמן שהאתרוג, הקשור פוליטית עם אחד מראשי סוחרי העבדים בתחום (שלומי - "צוות
בטחון"), מנהל ת'עניינים, דבר לא יזוז בנושא...

מועצה מקומית גבעת שמואל שילמה לשלומי עוז עבור שרותי אבטחה סכום עתק , אבטחה לעומת זאת לא הייתה שם.

ולעניינו , דווקא כקפיטליסט די מושבע , אני מאמין שצריך פרק לחלוטין את חברות כח האדם במתכונתן הנוכחית . ולעבור לשרותי השמה בלבד , עליהן משלמים המפעלים/חברות. אין שום סיבה חברות כוח האדם יגזרו קופונים ממשכורת העובד , זו חרפה.
לחברות ההשמה צריך להיות מאגר של עובדים. חברות במשק צריכות לשלם להם עבור מציאת עובדים מתאימים , זה הכל.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

עניין הניצול של עובדים בחברות כח אדם הוא בעיה אחת שאינה יחודית למאבטחים וצריכה להפתר בהבט הרחב על ידי אכיפת יתר של חוקי העבודה ועל ידי קביעת סטנדרטים מתאימים שיבטיחו זכויות סוציאליות מינימליות למועסקים.

עניין הפיצוי והתגמול של מאבטחים שנפצעו או של משפחות של מאבטחים שנרצחו הוא אחר. לדעתי יהיה קשה לתת להם מעמד של אנשי מערכת הבטחון משום שזה יצור תסבוכת משפטית אדירה. לדעתי היה כדאי לשקול מעמד מיוחד למי שנרצח או נפצע במהלך נסיון להגן על אזרחים אחרים ואינו חבר בכוחות הבטחון. כך גם נהג אוטובוס שיצליח למנוע בגופו ממחבל להכנס לאוטובוס, וסתם אדם מן הרחוב שיחליט לקפוץ על מחבל יזכו גם הם (או קרוביהם) לתנאים מועדפים לעומת "סתם" נפגעי טרור.

זה שחברות כ"א הן סוחרי עבדים גם ביחס לאחרים - ודאי שלא מצדיק את הפקרת המאבטחים לידיהן,
כאשר נושא האבטחה אמור להיות כ"כ אקוטי.
אין שום בעייה משפטית בלהחליט שמי שקיבל אישור נשק ממשרד הפנים לצורך אבטחה (ואין מאבטח
חמוש שלא קיבל אישור זה לצורך הספציפי של אבטחה), הוא איש מערכת הבטחון אד-הוק. הסיבה שזה
לא קרה עד כה, היא בגלל שזו אוכלוסייה חלשה.

צריך לרסן את חברות כח האדם, ויותר מכך לרסן את השימוש בהן בעסקים פרטיים ובמיוחד בשרות המדינה. אני גם מסכים איתך שמכיוון שהמאבטחים הם מהשכבות החלשות צרכיהם לא יתמלאו. אבל, אני חושב שדווקא הצעה מסוג זה שהעליתי לתחום הפיצויים צודקת יותר מכיוון שהיא תיטיב גם עם כאלה שלא נשאו נשק ולא נשאו תואר רשמי של מאבטח ובכל זאת הגנו בגופם על אחרים.

האיש מקבל אישור לנשק ממשרד הפנים (גוף רשמי למדי...) כדי למנוע פח"ע. לא להכיר בעובדה זו
באופן מובהק, זו עזות מצח. הדבר אינו דומה ליוזמה פרטית של אזרח אמיץ זה או אחר.

אם בזמן שהמאבטח יושב בכניסה לקניון ועוסק בהגנה על הלקוחות יפול עליו שלט פרסומת של בנק הפועלים ויפצע אותו האם עדיין עליו להחשב נכה צה"ל? לדעתי לא, אבל לו היה חייל היה נחשב כזה. כלומר, בכל מקרה צריך חקיקה שתגדיר מהם ההבדלים בין מאבטח לאיש כוחות הבטחון, ולכן אני חושב שצריך לנצל זאת כדי להכשיר את הקרקע למתן תגמולים הולמים גם לנהג אוטובוס שזינק על מחבל מתאבד ואיבד את גפיו בפיצוץ והציל אגב כך את יושבי האוטובוס. חקיקה כזאת ממילא תיטיב עם המאבטחים, היא תתן מענה גם למקרים אחרים ולעומת זאת תמנע תסבוכות משפטיות אחרות.

על כל פנים, חילוקי הדעות בינינו בנושא הם לא מהותיים - אני מסכים עם קביעתך שהמדינה מנצלת בעקיפין את הצבור הזה ומתנערת מאחריותה בטפול בו.

ואין דין נפילת שלט של בנק כדין מוות בפיגוע בזמן בלימת מחבל. גם לגבי העובדה שחייל בחופשה, זכאי
לקבלת תגמולים, יש כאלה שמתנגדים לכך - ואני קובע קטגורית שזכותו של המאבטח גדולה מזו של
חייל בחופשה, בכל הנוגע להכרה במעמדו כאיש מערכת הבטחון, במידה והמאבטח נהרג בנסיון למנוע
פיגוע.
נהג אוטובוס, בהקשר זה, זהה בעיני למאבטח. עובר אורח אמיץ זכאי גם הוא למלוא ההכרה - אך
מכיוון שאצלו הדבר לא כלול בתפקיד (נהגי אוטובוס כן עוברים הכשרה בנושא, וחלקם מקבל נשק לצורך
זה), ההכרה צריכה להיות מסוג אחר.

נשקלת אפשרות להעניק צל"ש למאבטח שנהרג בפיגוע בנתניה

השר לביטחון פנים, גדעון עזרא, מסר הערב כי הוא שוקל בחיוב הענקת צל"ש
למאבטח חיים עמרם מנתניה שנהרג בפיגוע בעיר לאחר שנסיה למנוע מהמחבל
להפעיל את המטען.
השר עזרא ערך ביקור תנחומים בביתו של המאבטח.
לאמו של עמרם אמר בין היתר השר: "בנך הוא גיבור, שמנע בגופו פיגוע קשה
יותר".

[שלומי דיאז]


מקור: NFC (שגיאת ההקלדה במקור)