האכזבה מסטנלי פישר07:13 | 06.12.2005 מירב ארלוזורוב מה דעתכם על מקום עבודה, המשלם לכם אחזקת רכב כסעיף בשכר ובנוסף מעניק לכם רכב צמוד על חשבונו? מה דעתכם על קבלת מענקים לשכר בכל הזדמנות אפשרית - מענק פירות יבשים בט"ו בשבט, מענק לכבוד חגיגת בר מצווה/גיוס לצבא/חתונה של הבן או הנכד, מענק התייעלות גם עשר שנים לאחר שההתייעלות כבר פסקה או תוספת ותק אוטומטית של 40 שנה עם הפרישה? מה דעתכם על שכר של עשרות אלפי שקלים בחודש, בנוסף לכל ההטבות הללו?

נשמע מפתה? אם כך, כדאי לכם למהר ולהעתיק את מקום מגוריכם לירושלים. ככל הידוע, יש רק מקום עבודה אחד במדינת ישראל שמעמיד לעובדיו את כל תנאי השכר הללו יחדיו: בנק ישראל.

אין לבנק ישראל בעיה להעניק לעובדיו תנאים נדיבים כל כך. בנק ישראל הוא גוף ציבורי, שחי על חשבון כספי הציבור אבל אינו כפוף לביקורת ציבורית. הבנק המרכזי של ישראל אינו חייב בדיווח לאיש, ואת התקציב שלו הוא קובע לעצמו - זהו ככל הנראה הגוף היחיד בישראל שאין עליו כל מגבלה תקציבית. בנוסף הבנק נהנה מאצטלה של עצמאות, שאותה הוא מנצל בין השאר כדי לנער מעליו כל פיקוח שהוא, כולל פיקוח על השכר.

הממונה על השכר במגזר הציבורי, אשר יושב במשרד האוצר, אמור לפקח על השכר בבנק ישראל. הוא מפקח על האוניברסיטאות, קופות החולים, העיריות, חברת החשמל ועוד. גם בנק ישראל, כגוף ציבורי, אמור היה להיות מפוקח על ידיו. בפועל, עם זאת, הממונה על השכר נאבק כבר שנים לקבל דיווחים מבנק ישראל ולבלום את הטבות השכר החריגות המשולמות בבנק, ובהצלחה מועטה בלבד.

אין בכך פלא, מאחר שבנק ישראל עסק מרבית הזמן בניסיונות לרמות את הממונה על השכר. בזה הודה הבנק עצמו. יעקב דנון, מנכ"ל בנק ישראל החדש, הצהיר באחרונה לבית הדין לעבודה: "עם כניסתי לתפקיד גילתי רמת תפקוד נמוכה ונורמות ירודות של יחידת משאבי האנוש בבנק... מנהלת יחידת הכספים מסרה לי שקיימת בעיה עם הדיווחים השנתיים שנמסרו לממונה על השכר, וכי הנתונים לא היו מלאים. לבקשתי הוכנו דו"חות מתוקנים, לפיהם אכן הנתונים שהועברו על ידי הבנק לא היו נכונים, בלשון המעטה". לשון המעטה, כותב דנון, ולא קשה להבין את הרמז הדק.

אפילו הנהלת בנק ישראל החדשה, אם כן, מודה כי ההפקרות חגגה עד כה בניהול השכר בבנק ישראל. המטריד הוא כי ההנהלה אינה עושה דבר כדי להסיק את המסקנות מכך. לפחות הנגיד סטנלי פישר אינו מסיק כל מסקנות.

בימים אלה, כפי שגילה מוטי בסוק ב-TheMarker, מתנהלת מלחמה בירושלים על חוק בנק ישראל. לכאורה היא סובבת סביב שתי מחלוקות. האחת היא ההסכמה של פישר כי במועצה המוניטרית, הגוף הקובע את שיעור הריבית במשק, יהיה רוב של נציגים חיצוניים. פישר, מתברר, התחרט על ההסכמה הזו בינתיים, ודורש רוב לנציגי בנק ישראל.

לכאורה מדובר במחלוקת מקצועית כבדת משקל על עצמאות קבלת החלטות הריבית בבנק ישראל. בפועל, המחלוקת הזו היא בבחינת מסך עשן בלבד - מחלוקת מלאכותית, שעל פי כל ההערכות פישר יהיה מוכן "להתפשר" לגביה כדי שיוכל לקבל בתמורה הסכמה במחלוקת האמיתית על חוק בנק ישראל: הדרישה של פישר כי בנק ישראל לא יהיה כפוף בנושאי שכר לממונה על השכר במשרד האוצר.

המחלוקת על הכפיפות לרכלבסקי מאיימת על ההגעה להסכמה בעניין חוק בנק ישראל. הבנק יתפשר על הרוב במועצה המוניטרית, אבל לא על היעדר הכפיפות שלו לממונה על השכר. הבנק אף מגייס לטובת העניין את הטיעון המנצח של עצמאות הבנק המרכזי: אם חס וחלילה יהיה בנק ישראל כפוף לממונה על השכר, פקיד במשרד האוצר, עשוי הממונה לשמש כלי של האוצר לרדיפת הבנק ובכך לפגוע בעצמאותו.

ההיסטוריה רצופת הפקרות השכר של בנק ישראל ממחישה מדוע חשוב לבנק המרכזי לשמור על עצמאותו בנקודה הזו. מי צריך ממונה על השכר אם אפשר להמשיך ולשמור על העצמאות ולשלם כל שכר שמתחשק? מה שמטריד הוא כיצד הספיק פישר, נגיד הבנק החדש שזה עתה הגיע, להשתלם בתוך כמה חודשים ברזי בנק ישראל: עצמאות מוניטרית זה חשוב, אבל עצמאות בענייני שכר זה הרבה יותר חשוב.

במקום להנהיג ולקבוע נורמות חדשות ראויות לניהול בנק ישראל, פישר הפך למונהג בידי עובדיו. אפשר רק לקוות כי זה אינו סימן לבאות לגבי דרך התפקוד שלו.


http://www.themarker.co.il/tmc/arti...3=market&layer4=
</SPAN>var _rsCI='themarker';var _rsCG='0';var _rsDT=1;var _rsSI=escape(window.location);var _rsLP=location.protocol.indexOf('https')>-1?'https:':'http:';var _rsRP=escape(document.referrer);var _rsND=_rsLP+'//secure-uk.imrworldwide.com/';if (parseInt(navigator.appVersion)>=4) {var _rsRD=(new Date()).getTime();var _rsSE=1;var _rsSV='';var _rsSM=0.25;_rsCL='';}else{_rsCL='[img]/tmc/droplet/'+_rsND+'cgi-bin/m?ci='+_rsCI+'&cg='+_rsCG+'&si='+_rsSI+'&rp='+_rsRP+'[/img]';}document.write(_rsCL);

הוא הבין מהר מאוד את הנורמות המקובלות כאן ומה שיותר מדאיג הוא הבין שזה מה שמקובל בכל המשק ויש דברים שאי אפשר לשנות.
"ברומא תיהיה רומאי".
.
אבל אזרחי ישראל עומדים עכשיו ליפני בחירות איזה כיף להיות הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון.
רק חבל מאוד ששום דבר לא ישתנה .
האזרח הקטן עייף מהעבודה ,מהשכר הזעום שמימנו הוא מיתקיים,מהמצב הביטחוני...
הפוליטיקאים הבינו זאת והם מודעים למצבם ולחוסר האונים של האזרחים ולכן עד שלא יגיע לכאן דיקקטור אכזרי שום דבר לא ישתנה.

תרגום אמנת ה"חמא"ס" לעברית