"העבודה בכור בדימונה גרמה לסרטן"

כך קבע בית משפט לעבודה, בהכרעה תקדימית בעתירה שהוגשה על ידי בני משפחתו של
עובד אשר מת מסרטן הדם; יוכר כנפגע "תאונות עבודה"; תביעות נוספות של עובדים בכור
להכרה בהם כנפגעים


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://news.msn.co.il/NR/rdonlyres/7FE51476-6FF9-434E-8E77-C8A35E546BB0/85053/NuclearReactor050609ApZItem.jpg]


שופט בית הדין לעבודה בבאר שבע קבע כי קיים קשר סיבתי בין מחלת סרטן הריאות שגרמה
למותו של עובד הכור הגרעיני בדימונה, יוסף פחימה, לבין עבודתו בכור.

פסק הדין מהווה תקדים לתביעות של עובדי הקריה למחקר גרעיני בדימונה שחלו בסרטן לתבוע
את הנהלת הכור על נזקים גופניים, תוך הוכחת קשר סיבתי בין מחלתם לתנאי עבודתם בכור.

"העובד נחשף לקרינה מסרטנת"

בפסק הדין קובע השופט אילן סופר, כי העובד המנוח שהועסק כחרט ומאוחר יותר כטכנאי מעבדה
בכור, נחשף ל"חומרים מסרטנים לריאות כמו ניקל וכרום ולקרינה מייננת". שילובם של שלושת
הגורמים האלה בשילוב תקופת 'חביון' של 10 שנים, המקובלת בסרטן ריאות, יוצר מבחינה
סטטיסטית אפקט של קשר סיבתי בין עבודת המנוח לבין מחלתו, קבע השופט.

משפחת העובד הגישה את התביעה נגד הנהלת הכור הגרעיני לאחר מותו של פחימה מסרטן
הריאות. המשפחה ביקשה שמחלתו תוכר כפגיעה בעבודה לצורך תשלום דמי קצבת תלויים
למשפחה.

משפחות נוספות הגישו תביעות

במהלך המשפט, הוגשו תביעות נוספות על ידי עובדי הכור, לבית המשפט המחוזי בירושלים.
בעקבות זאת - הוקמה לצורך בחינת הנושא ועדת דולב, ועדה בלתי תלויה בהרכב מומחים,
שתפקידה היה לקבוע אם קיים קשר סיבתי בין מחלות התובעים לבין עבודתם בקריה למחקר
הגרעיני בדימונה.

הוועדה קבעה כי למרות שהמנוח, יוסף פחימה, היה ידוע כמעשן כבד, "אין אפשרות לבודד את
גורם הסיכון לסרטן הריאות שעלול היה לנבוע מחשיפתו לכימיקלים בנוסף לקרינה ולעישון, ולכן
אנו מכירים בקשר אפשרי בין עיסוקו של העובד המנוח למחלתו".

בפסק הדין אימץ השופט סופר את קביעת ועדת דולב וקבע בציטוט מסקנותיה כי "השכיחות
לחלות בסרטן ריאות בשילוב של עישון כבד וחשיפה לחומרים מסרטנים ורדיואקטיביים היא
גדולה יותר מאשר אם רק היה מדובר בעישון כבד, כלומר, לעבודה היה תפקיד מסייע ומזרז
שהוא על פי כל מבחן משפטי עומד במבחני הגרימה שבין סיבה לתוצאה".

http://news.msn.co.il/news/Criminal...51010195000.htm

ביהמ"ש המכובד היה צריך גם להחליט מה הייתה תרומת העובד למחלתו. מעשנים כבדים מועדים לחלות בכל מיני מחלות בין אם בשיתוף עם מתכות כבדות ובין אם לא.
שוב נוכחנו ברדידותו של ביהמ"ש הישראלי, כניעתו לעורכי דין טובים, ורפיסותו מול טענות מגוחכות.
העבודה עם מתכות כבדות הייתה פרנסתו של המנוח. העישון הכבד היה בחירה.

האיש עבד בכור וכנראה נחשף לחומרים מסוכנים, אחרת לא היה מוכר כנפגע. אני בטוח
שהעישון לא תרם למניעת המחלה אבל השופטים לא עד כדי כך טיפשים.

כנראה הקשר הנסיבתי הספיק בהחלט, ואל תשכח שמדובר בחומרים רדיואקטיביים ומגע
תמידי איתם לאורך שנים.

מסכים עם ציבי, עכשיו יכולים מעשנים כבדים להאשים את עבודתם, במקום לקחת אחריות לזלזולם בחייהם ובבריאותם.
בית המשפט לדעתי טעה כאן באופן חמור דבר שיעלה לא רק בבריאותם של אחרים שימשיכו לזלזל, אלא גם בהמון כסף שלי ושל כולנו.
לא יתכן שמעשן כבד, שקיבל סרטן ראות יטען שמקום העבודה אשם.
בכלל, ספק אם עורכי דינו הרימו את נטל ההוכחה לפיו מקום העבודה לא הקפיד על כללי הבטיחות במקום.
וגם אם מקום העבודה לא הקפיד על שמירת כללי הבטיחות (וגם כאן לעובד אחריות על כך) אי אפשר להשוות עישון כבד לחשיפה לקרינה וחומרים מסוכנים. עישון כבד מסוכן פי אלף, ואני לא מגזים.
לדעתי מוטב תעשה המדינה אם תערער על פסק זה, שאגב פוגע בזכויותיהם של העובדים שבאמת נפגעו ואינם מעשנים.

ענין העישון כלל לא היה הנושא במשפט !!!! , המדינה בכתב ההגנה שלה טענה שהוא חלה בסרטן לא בגלל החשיפה לקרינה אלא בגלל שהוא עישן.

איך אתם מעיזים להתייחס ..... אתם יודעים מה רמת החשיפה לקרינה בכור ???? , אפילו לשופטים לא נתנו לעיין בכל העובדות !!!

אחוז חולי הסרטן בין עובדי הכור הוא גדול בלי פרופורציה לתפוצת המחלה במדינה !!!

לידיעה כללית , רוב האנשים שתובעים את המדינה בענין הכור כבר נפטרו !!! , הם האמינו שהמדינה באמת דואגת להם ......

ילד שנפגע מפיצוץ בלון גז בעת פיקניק משפחתי בסיני (לפני כעשרים שנה) הוכר כנפגע תאונת דרכים, רק כדי לאלץ את חברת הביטוח לשלם את הוצאות הטיפול ודמי אחזקתו.
יועץ משפטי לממשלה לא מצא כל פסול בכך שבנו של רה"מ קיבל כמה מליונים כדמי שיטוט באינטרנט.
יש עוד הרבה דוגמאות שיפוטיות מסוג זה ומי שבאמת מחפש דוקטורט קל, כדאי לו לכתוב על כך.
אם אדם יודע שמסוכן לעבוד בכור גריעיני שלא ילך לעבוד בו. אם אדם יודע שמסוכן לגור ביהודה ושומרון שישאר בתל-אביב. אדם שביודעין מסכן עצמו מאבד את הזכות המוסרית לתבוע פיצויים כאשר מזלו לא משחק לו.
יש לי הרושם הקשה שהשופטים העדיפו את טובת המשפחה על החוק, ושום תרגילי אדבוקטורה לא יצליחו למחוק רושם זה.

כשנותנים לעובד חליפה נגד גזים ואומרים לו שזה עמיד בקרינה !!!! העובד מאמין שלמישהו איכפת ...

אנחנו נוטים לחשוב שבכל דבר יש סדר והגיון וצדק ,,, לצערי לא זה המצב האמיתי אצלנו בארץ

ובמקומות בעלי הגדרה "בטחון המדינה " נעשים דברים חמורים

הגיע הזמן להתעורר.