14-12-2005, 15:04
|
|
|
|
חבר מתאריך: 12.02.04
הודעות: 575
|
|
|
ביבי הסופרמן, ואנחנו כפויי טובה כלפיו
ביבי הסופרמן, ואנחנו כפויי טובה כלפיו שר האוצר לשעבר, בנימין נתניהו, אינו סופרמן אבל אנחנו כציבור דומים להפליא לאדם התובע מהמציל לפצות אותו על הכאב אשר נגרם לו בעת היחלצותו ממעמקי השאול. במקום שנודה לו, אנחנו תובעים אותו למשפט על הכאב שהיה הכרחי כדי למנוע את הימחצותנו 14:02 | 14.12.2005 זאב גולן באחת מאפיזודות סדרת הטלוויזיה "לואיס וקלארק", סופרמן מציל אדם העומד מתחת לכספת נופלת שאו-טו-טו נוחתת על ראשו ומוחצת אותו. הניצול טוען שידו נפגעה על ידי סופרמן בעת הצלתו ותובע את "איש הברזל" על אובדן כושר עבודה. שר האוצר לשעבר, בנימין נתניהו, אינו סופרמן אבל אנחנו כציבור דומים להפליא לאדם התובע מהמציל לפצות אותו על הכאב אשר נגרם לו בעת היחלצותו ממעמקי השאול.
נתניהו נכנס למשרד האוצר כאשר המשק היה על הפנים אם לא על הקרשים. הצמיחה ב-2002 היתה 0.7%- לאחר שהיתה 0.9%- בשנה הקודמת. הוא עזב את האוצר כאשר הצמיחה המשוערת תהיה 4% עד כמעט 6%, תלוי מי משער. ההשקעות הזרות בישראל ב-2002 הסתכמו בכ-3.5 מיליארד דולר, והשנה אלה אמורות להגיע ליותר מפי-3. מדינת ישראל הסתכנה לפני כניסתו של נתניהו לאוצר בהרעת דירוגה הבינלאומי, על כל הכרוך בכך מבחינת מחיר הכסף והריבית שהיינו צריכים לשלם - אם מישהו בכלל היה מסכים להלוות לנו כסף לאחר הרעת הנתונים הכלכליים אצלנו. כיום, חברת הדירוג פיץ' הותירה על כנו את דירוג האשראי היציב של ישראל למרות האי ודאות הפוליטית והבחירות הקרבות.
הצד השני של המטבע, שכולנו מתמקדים בו, הוא האבטלה והעוני. נתניהו קיבל משק עם 10.7% אבטלה; בעת כהונתו היתוספו כ-140 אלף מקומות עבודה למשק וכעת אנו עומדים בפחות מ-9% אבטלה. רמת העוני היתה 33.9% בסוף 2002 ו-33.7% ב-2004. בימי ממשלות שמיר ורבין לפני עשר שנים, רמת העוני אף הגיעה ליותר מ-34% ו-35%. כדי למצוא רמת עוני מתחת ל-30% צריך לחזור ל-83'. כלומר, נתניהו לא יצר את העוני בישראל, למרות טענותיהם של אלה הרוקדים על גל העוני הנוכחי; מה גם שעל פי שיטת חישוב העוני בישראל, ככל שעולות המשכורות הממוצעות עולה קו העוני.
נתונים אלה אמנם מתייחסים לרמת העוני לפני תשלומי העברה. רמת העוני לאחר תשלומי העברה אכן עלתה בעת שנתניהו כיהן כשר האוצר. ואולם ממשלות ישראל עד כה העדיפו לשלם לעניים כדי להעמיד פנים שאינם עניים - "קחו קצת כסף משכניכם העובדים מהמעמד הבינוני, עכשיו יהיה לכם תמריץ להישאר מובטלים ועניים, עדיין יהיה לכם קשה, עכשיו גם למעמד הבינוני יהיה קשה, וכך יצטמצמו הפערים החברתיים, ולפחות נוכל להעמיד פנים שהעוני לא כל כך נורא".
נתניהו ראה שהקופה הציבורית ריקה, שהמסים מבריחים את אזרחינו לחו"ל, שכל התקציב של הביטוח הלאומי כבר חולק לקצבאות והפסיק להעמיד פנים. הודות לפעילותו 140 אלף אנשים נוספים עובדים וישראל חזרה לצמיחה כלכלית.
וכאן אנחנו מתחילים להידמות לאדם שהציל סופרמן. אין צורך להסכים עם כל צעד שעשה נתניהו באוצר. לדעתי, הוא היה גמיש מדי ונדיב מדי כלפי עובדי הנמלים כאשר ביצע את הרפורמה בענף. אחרים טוענים שהוא קיצץ קיצוץ רחב מדי בקצבאות. אבל גם אני וגם יריביו בתקשורת ובמפלגות אחרות יושבים ספונים בבתינו. נתניהו היה חייב לפעול - הוא פעל והציל את המשק מקריסה כמעט ודאית, כזו שלאחריה היינו רואים כאן עוני ואבטלה אשר קשה לדמיין אותם כעת.
הקריסה נמנעה הודות לצעדים שנקט אדם אחד, שהיה אז שר האוצר. מי אני שאקטרג? אז עובדי הנמלים קיבלו בונוס גבוה; אבל רפורמה ראשונה בענף זה יצאה לדרך. אז כולנו חייבים לעבוד שנתיים נוספות לפני שנצא לפנסיה; אבל אם נתניהו לא היה מבצע את הרפורמה בפנסיה - כפי שנעשתה במדינות אחרות - כולנו היינו מגיעים לגיל הפנסיה ובמקום קצבת פנסיה היינו מקבלים הודעה שהקופה ריקה.
נתניהו לא היה חייב להילחם על עקרונותיו - לעמוד מול עובדי הנמלים, להעביר את קרנות הפנסיה לניהול תקין ולהתמודד עם ראש ההסתדרות שהשבית את המשק כל שני וחמישי וגרם לאובדן תפוקה בהיקף עצום למשק. הוא היה יכול לבחור בחיים קלים - לחלק לחבריו וליריביו כספי ציבור, להשאיר על כנם את משברי הפנסיה, האבטלה, הנמלים, הבנקים ואחרים ולזכות באהדת התקשורת והציבור. הוא בחר בדרך שפוליטיקאים רבים נרתעים ממנה: להציל את הציבור למרות אי רצונו של הציבור להינצל.
במקום שנודה לו, שנשאל אותו לאן הוא רוצה להגיע עכשיו ואילו רפורמות נוספות יועילו למשק, אנחנו תובעים אותו למשפט על הכאב שהיה הכרחי כדי למנוע את הימחצותנו תחת המשברים שעמדו לנחות עלינו.
הכותב הוא חוקר מדיניות כלכלית |
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
