27-02-2006, 20:19
|
|
|
חבר מתאריך: 11.11.02
הודעות: 5,746
|
|
אז רגע,
להגיד שלא היו תאי גזים אסור, אבל מה בדבר פרטים אחרים? מתי משהו הופך להכחשת שואה ומתי הוא סתם עיוות? על אילו פרטים נכנסים לכלא ועל מה סתם סופגים זלזול בקהילה האקדמית? איפה חופש הביטוי? מה הם הקווים האדומים?
העלית כאן כמה משפטים שנראים לך אקסיומטיים. לי ולך זה ברור. אבל מה בעוד 50 שנה? אני תוהה למה אתה חושב שגם פריץ משוויץ ואדגר מקנדה אמורים לקבל בעוד 50 שנה את האמרות האלה כאקסיומות. אירועים היסטוריים אחרים ועוד איך קשורים. העיר ציבי ש"מכחישי השואה טוענים כי היהודים משקרים וכי השיגו 'טובות הנאה' בתואנות שוא. זוהי הוצאת דיבה וגם על זה אפשר לתת את הדין". ומה עם טענות כאילו קוסובו מעולם לא היתה סרבית? הרי האלבנים מרוויחים מכך, ואילו זכותם של הסרבים נפגעת. במה השואה שונה מרצח העם ברואנדה או מרצח העם בדרפור? כן, ברור, היא היתה מלווה בתורה שלמה, היתה מודרנית וכו'. אבל האם התוצאה כל כך שונה? האם, ברמה המקומית ברואנדה, לא תיתכן הקבלה להכחשת השואה שלנו? ודאי שמדובר במימדים קטנים בהרבה, ודאי שאין כאן העוצמה והטוטאליות הנאצית. אבל אם לנו מותר לסתום למכחישי השואה את הפה, מדוע שאחרים לא יתעקשו לעשות זאת?
אולי יש מקום לעצור את מכחישי השואה. אני לא פוסל זאת. אני גם לא פוסל את האפשרות שהדרך הטובה ביותר להתגבר עליהם היא באמצעות עבודה מואמצת להפרכת מחקריהם, שחלקם נראים רציניים למראית עין לא מיומנת. ודאי שזו מלאכה קשה, בייחוד בעידן הפוטושופ והאינטרנט. אבל צריך לחשוב האם סתימת הפיות לא עלולה לבוא אלינו כבומרנג. בינתיים, חרף הברברת שלי כאן, אני בהחלט נוטה לתמוך בגישה שתומכת בהגבלת חופש הביטוי. אני בסך הכל מציע לחשוב פעם נוספת אם הדבר אכן יעיל ונכון.
ואפרופו, מי שרוצה, יכול להוריד את ספריו של אירווינג באתר האינטרנט הבא. מכיוון שאני לא חושש שמישהו פה ישתכנע בעיוותים המגמתיים שלו, אני לא מוצא סיבה מדוע לא לפרסם זאת. אם מנהל הפורום מוצא בכך טעם לפגם, הוא מוזמן להוריד את הלינק.
_____________________________________
|