בעקבות המכתב הזה לחברה שלי..

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=134524



הגיע הרגע, ותמר מוכנה, לקיים את ההבטחה, אוזרת אומץ וחושבת על דרך הפעולה, זה צריך להיות טוב ומושקע, ותמר כבר לא בוכה, כי הנה הגיע הרגע, לקיים את ההבטחה.

<-> תמר מה את עושה? תניחי את זה , זה רע! מה עם כולם? מה עם המשפחה??

תמר יושבת וחושבת שוב, אך לא מרפה, אותה לא שוכחת ולא ממשיכה, הדם נוזל ומכסה את הרצפה, והמילה לנצח מהדהדת בראשה.

<-> את באה? את מקיימת את ההבטחה? מצטערת על הנשיקה.

תמר עוד פעם בוכה, היא לא מצליחה, רק עוד קצת וזה יהיה מושלם, לנצח, בלי שום דמעה.

<->תמר תפסיקי! דיי! אנחנו לא כמו מקודם, בואי תני לי חיבוק, אתן לך את הנשיקה.

תמר מנסה ומנסה , והדם נוזל כמו מים מלכלך את כולה.

<-> מה עם ההורים שלך? עוד לא תמר.. חכי, אני מחכה לך כאן, עוד נהיה יחד לנצח, עוד תראי, כמו שהבטחנו.

תמר יושבת והמכתב בידה, רישיון, לימודים מגורים.. מילים של עתיד משותף עולים בראשה.

<-> איזה עתיד? איזה הבטחה? לא גילית נכון? זאת הייתה שבועה!

תמר לא גלתה, אבל זה כבר ברור, חרטה כ"כ חזקה וכאב שלא עובר ולא נד מליבה.

<-> בקרוב תמר בקרוב, תקיימי את ההבטחה, אני כאן מחכה.



כל הזכויות שמורות..

"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"