יום ראשון הגדול...דוגרי אני מתרגש בטירוף..(בעיקר כי אני בא עם שברי מאמץ, ואין אפשרות לדחות לי את הגיבוש, אני מקווה להצליח למרות הכל)


בהצלחה ענקית לכולנו!

בהצלחה אחי!

יש לך שברי מאמץ. שברי מאמץ זה לא צחוק. בגיבוש חובלים אתה תטוזז די הרבה ותסחב שקי חול/פק"לים/אחר דבר שיכול להחריף את בעיית שברי המאמץ שלך. אם אתה עדיין מתעקש ללכת לגיבוש, כשיעשו לך בדיקות רפואיות בתחילת הגיבוש (עושים לכולם) תגיד לרופא שיש לך שברי מאמץ וככה יש לך סיכוי גדול יותר לקבל גיבוש חוזר.

אל תסכן את הבריאות שלך בגלל גיבוש שאתה עלול לא לעבור. תחשוב איך תהיה בבעאסה אם תלך לגיבוש, לא תעבור ובעיית שברי המאמץ שלך תחריף (ואז תצטרך טיפול שעלול לכלול ניתוח, הורדת פרופיל ושאר דברים מזיקים

תראה, עשיתי כל מה שאפשר לנסות לדחות את הגיבוש, וזה האחרון של המחזור ולכן לא דוחים לי-אני נורא נורא נורא רוצה חובלים- ולכן למרות הכל אני הולך, הידיעה שאולי הייתי עובר למרות הכל, ולא הייתי הולך-קשה יותר..תאמין לי

מתי היו המיונים שלך לחובלים?
והאם התקבלת לצנחנים?

אבל החלטתי בסוף לא ללכת..מפני שאני בכלל לא רוצה חובלים..אז רציתי להתנסות בגיבוש..אבל גם זה בזבוז זמן מבחינתי..מעדיף ללמוד,בית ספר, אימוני כושר קרבי וכו'..

עכשיו אני מקווה להתקבל לצנחנים

גם אם אתה לא רוצה כרגע, נותנים לך - תיקח! אולי בעקבות הגיבוש הדעה שלך תשתנה? אתה לא יכול לדעת בבטחון של 100 אחוז אף פעם, בלי שניסית.
חוצמזה, אתה רוצה להתקבל לצנחנים? אז אולי תלך לגיבוש הזה רק בשביל לדעת ולהרגיש מזה גיבוש, כדי שבגיבוש צנחנים תדע להתנהג יותר טוב.
תכלס אף אחד לא מכריח אותך להישאר, אתה יכול לפרוש בכל זמן שתרצה, ואפילו אם אין סיכוי בעולם שתתקבל לחובלים, עדיין כדאי ללכת רק בשביל לדעת את ההרגשה של גיבוש.

בוא אני אתן לך דוגמה הפוכה..
אני התקבלתי כבר לצנחנים (ראיון) וככה גם חבר שלי..
ושנינו הולכים לגיבוש הזה..ואנחנו די רוצים לעבור..
תחשוב שאם אתה עובר..אתה יכול להגיע לאיפה שאתה רוצה..
וחוץ מזה..אני מחכה כבר לגיוס..אין לי מה לעשות בבית..אז הולכים לגיבושים..חחח סתם

לבזבז זמן? 4 ימים בלי לימודים לא יעשו כלום, ותאמין לי-זה הרבה יותר טוב מבחינת הכל מכושר קרבי, זה הדבר "האמיתי"