אורחות צדיקים

בפרשתנו כתב "וקדשתם היום ומחר" , כלומר שהשפעת הקדושה תשאר גם למחר, גם אחרי שתלכו מכאן, ולא רק בשעה שתשמעו דברי תורה ומוסר. וזה מובן הפסוק בתהילים "לכו בנים שמעו לי " - לכאורה צריך לומר "בואו בנים שמעו לי", אלא פירושו, לא רק בשעה שאתם אצלי תשמעו לי אלא גם כשתלכו ממני .

הדברים יומחשו במשל: מעשה היה בשועל אחד, אשר בהיותו שוכב להנאתו בין עצי היער, קלטו אזניו קול יריות של ציידים, שיצאו לצוד חיות. אולם השועל שהיה עייף מאוד התעצל לקום ולברוח מהמקום, וניחם את עצמו ואמר: "אני יכול לסמוך על הפיקחות שיש לי, אני אסדר אותם!"

מה עשה ? שכב ועשה עצמו כמת מוטל על הארץ, בלא נוע לזוז כלל, וכשהתקרבו אליו הציידים, ראו פיגרת שועל זרוקה על הארץ ושכובה כמת.

אמר אחד הציידים "הנה! איזה זנב יפה יש לשועל, אקח אותו לי, ואתלה לי אותו לקישוט בסלון ביתי!"
שמע זאת השועל, וניחם את עצמו "נו, שיקח את זנבי העיקר שאותי ישאיר בחיים".
והנה שומע השועל קול שני של צייד אחר "ואני דווקא מוצא חן בעיני השיניים של השועל, אקח לי אחת משיניו, ואעשה ממנה תיק יפה מתנה לאשתי!"
והשועל, בשמעו זאת, ניחם גם בזה את עצמו ואמר "נו, גם על זה אוותר, העיקר שאת נפשי יניחו לשלל".

והנה, קולטות אזניו צייד שלישי שקורא "ואני מוצא חן בעיני עורו של השועל, אפשוט ממנו את עורו, ואעשה לי ממנו שטיח יפה לביתי".כששמע זאת השועל, קרא בבהלה "אוי ואבוי!! עכשיו הם כבר רוצים להפשיט מעל את עורי!" . . מיד תפס את רגליו והתחיל לברוח, ואולם אז כבר היה מאוחר מדי...

לעתים חושב האדם לעצמו: מקסימום אאבד שם זנב, או שן אחת, אבל עדיין אשאר אני בצדקותי ובקדושתי, הוא אינו יודע, שבסופו של דבר, יפשיט ממנו היצר הרע את כל הרוחניות שבו! ואז כשיתפוס את עצמו, וירצה לקום ולברוח מן המקום יהיה כבר מאוחר מדי...(אור דניאל)

דבר תורה

"כי יהיה להם דבר בא אלי..ושפטתי בין איש ובין רעהו..והודעתי את חוקי האלוקים)
"יח, טז)

תחילת הפסוק בלשון רבים "להם" והמשכו ביחיד "בא" .מדוע כתוב "בא אלי" ולא כתוב "באו אלי"?

מפרש ה"משך חכמה", שהמילים "בא אלי" מוסבות על "דבר" – הדבר בא אליי, לא בעל הדין. לאמור, כאשר אני שופט, אני שופט ללא פניות וללא נגיעה אישית – לגופו של עניין ולא לגופם של בעלי הדין.

* על הכתוב "כי יבוא אלי העם לדרוש אלוקים", מפרש הרב מנחם הכהן (שם) – מדרך התנהגותו של משה רבנו אנו לומדים את סדרי העדיפויות בתפקידו של מנהיג רוחני בישראל.
דבר ראשון: "כי יהיה להם דבר בא אלי" – עליו לפתוח דלתות ביתו בפני כל אחד מישראל המרגיש צורך להשיח ליבו בכל דבר ועניין. דבר שני: "ושפטתי בין איש ובין רעהו" – לעשות דין ומשפט צדק, אך להשתדל ששני המתדיינים יישארו איש ורעהו, שלא ירבו שנאה ביניהם. דבר שלישי – "והודעתי את חוקי האלוקים ואת תורותיו" – רק לאחר שמילא את תפקידיו בדברים שבין אדם לחברו, יכול הוא להדריך ולהורות בדברים שבין אדם למקום "את חוקי האלוקים ואת תורותיו".

''ויחן שם ישראל נגד ההר'' (יט, ב)

''ויחן'' מלשון חן (שם).
תחילת הפרשה בלשון רבים: "כי יהיה להם". מדוע, אם כן, סיומו בלשון יחיד :"ויחן שם ישראל"? . האחדות האמיתית מתקיימת רק כאשר כל יהודי נושא חן בעיני רעהו. אחדות כזאת תיתכן רק כאשר ישנה מידת הענווה בכל אדם כך שאין אחד מתגאה על חברו...........................................הר סיני זכה שתינתן עליו התורה דווקא בגלל היותו נמוך יותר מהרים אחרים. לכן כשבני ישראל הביטו על הר סיני למדו את מידת השפלות והענווה ועל ידי כך הגיעו ל''ויחן'' .

''ועתה אם שמוע תשמעו בקולי'' (יט, ה)

ראשי תיבות של "שמע תשמעו בקולי'' הם שבת.
בשבת שומעים את קול קבלת התורה. לכן נאמר בספרים כי בשבת מחזיר משה רבנו לבני-ישראל את שתי העטרות שקבלו בעד ''נעשה ונשמע'' מכיוון שבשבת חוזרים ושומעים זאת.


"ויענו כל העם יחדיו ויאמרו: כל אשר דיבר ה' נעשה" (יט, ח)

האפשרות לקיים את כל תרי"ג המצוות אינה קיימת ליחיד מישראל, כי יש מצוות מהתרי"ג שניתנו לכוהנים, יש שניתנו ללוויים, יש שניתנו למלך, כאלה המיוחדות למי שחנך בית, ועוד. . לפיכך, רק העם כולו, כשהוא שלם ומאוחד - "כל העם יחדיו" , יכול לקיים את התרי"ג - "כל אשר דיבר ה'"

"וקדשתם היום ומחר" (יט, י)

כלומר שהשפעת הקדושה תישאר גם למחר, גם אחרי שתלכו מכאן, ולא רק בשעה שתשמעו דברי תורה ומוסר.

משל למה הדבר דומה במסעדה אחת היה תלוי שלט: "היום תשלם ומחר בחינם".
נכנס איש אחד והזמין ארוחה קלה ושילם ולמחרת בא והזמין מאכלים יקרים, ויינות יקרים אכל לשבעה.
בשעת התשלום סירב לשלם בטענה שאתמול שילם.

אז אמר ובעל המסעדה לך תסתכל גם עתה מה כתוב בשלט,"היום תשלם ומחר בחינם", כי השלט אינו משתנה,
תמיד אותו השלט תלוי, כך צוחק עלינו היצר הרע. לכן אמרו חז"ל "אל תאמר לכשאפנה אשנה שמא לא תשנה".

דרכו של היצר זה לקרר את הנשמה שלא נקיים תורה ומצוות ע"י כך שאומר לאדם אתה משתדל ומקיים הרבה מצוות לא יקרה כלום, אם תוותר פעם אחת על מיצוה כגון תפילה במניין וכדומה לא נורא יש לך עודף מצוות.


"וירד משה מן ההר אל העם ויקדש את העם" (יט, יד)

מנהיג הרוצה לקדש את העם, צריך לרדת מן ההר אל העם, כדי להרים ולקדש את עמו עימו.(על התורה)

"ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר" (יט, טז)

אנו מציינים את מעמד הר סיני כ"זמן מתן תורתנו" ולא כ"זמן קבלת תורתנו”, מפני שבמעמד הר סיני הייתה רק נתינת התורה, בעוד קבלתה תורה – זמנה בכל עת. זאת ועוד. נתינת התורה הייתה במידה שווה לכולם, אך קבלת התורה, לעומתה, אינה במידה שווה. יש שמתאמץ ונוטל הרבה, ויש שנוטל רק מעט. (רבי מנחם מנדל מקוצ'ק).

"אנכי ה' אלקיך" (כ, ב)

עשרת הדיברות נפתחים, כידוע, ב"אנכי ה' אלקיך". שואל ר' שמחה בונים מפשיסחה, מדוע לא פתחה התורה את עשרת הדיברות ב"אנכי...אשר בראתי שמים וארץ"?.

ומבאר, כדי שלא יאמר אדם: "שמים וארץ" הם דברים נשגבים, "גדול עלי", אין בכוחי להתקרב לאלוקים כאלה. אבל כשאמר "אנוכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים", אני הוא שהוצאתיך מבית עבדים ועשיתי אותך בן חורין. בידך עתה הבחירה להיות בן חורין, אם תלך בחוקותי, או להיות עבד.

שמוליק.................................................. ..............העוגות של שמוליק