 |

27-02-2006, 15:28
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 27.01.02
הודעות: 11,262
|
|
|
למה שיקבלו?
באמת, למה שיקבלו? הם קיבלו כבר כמה וכמה הזדמנויות להקים מדינה משלהם על חלק מארצנו, ודחו כל הצעה.
בשנות ה-30 וה-40 של המאה הקודמת הועלו כמה וכמה הצעות חלוקה שהיו משפילות לנו, היהודים, ומאוד-מאוד נדיבות להם, ערביי הארץ, והפלא ופלא, היישוב היהודי היה מוכן לקבל את רוב ההצעות - אבל כולן, אפילו הנדיבות ביותר, נדחו ע"י הנהגת ערביי הארץ.
ב-1947 החליט האו"ם לחלק את המנדט הבריטי לשתי מדינות - כ-50% מהשטח לכל צד. ההנהגה היהודית קיבלה את ההצעה מיד, וערביי הארץ דחו אותה על הסף.
פה היתה צריכה להידלק אצלנו נורה אדומה - מהי מטרתם האמיתית של ערביי הארץ? האם הם רוצים מדינה? אם כן, מדוע דחו את הצעת האו"ם הנדיבה? ואם לא, מהי מטרתם?
חברים, אם לא הבנתם, מטרתם של הערבים היא אינה להקים מדינה לצידה של מדינת ישראל, ואפילו לא במקומה של מדינת ישראל, אלא חיסולה של מדינת ישראל. לאחר מכן, תוקם מדינה ערבית או שהשטח יחולק בין מדינות ערב הקרובות, אין זה משנה.
והראיה לכך - בזמן שחיו ערביי יש"ע תחת שלטון כיבוש ערבי בשנים 1949-1967 (להזכירכם, השלטון הירדני-מצרי בשטחי יש"ע מעולם לא הוכר ע"י העולם) לא התמרדו ולא דרשו ריבונות לאומית. ארגון הפת"ח, שקם ב-1964 (איזה כיבוש היה אז?) לא פעל לשחרר את יש"ע מהכיבוש הירדני-מצרי, אלא פעל לשחרר את "פלסטין הכבושה" (מדינת ישראל בגבולות 1967!) מידי הכיבוש הציוני. המאבק עבר לשטחי יש"ע, וקיבל תדמית של "מאבק שחרור לאומי" כשישראל שיחררה את שטחי יש"ע מהכיבוש הירדני-מצרי, והאוכלוסייה הערבית שם עברה משלטון ערבי לשלטון יהודי. רק אז, כביכול, הם מצאו את עצמם תחת "שלטון כיבוש מדכא".
זה הזמן לבחון את קביעתך ש"זה שלהם" - באמת? היכן מצאת, במחקריך הנרחבים (אני משער) את זיקתם של ערביי יש"ע לשטח שעליו הם יושבים? היכן הוא העם הפלסטיני, שבשמו, כביכול, נאבקים פה ערביי יש"ע "מאבק שחרור לאומי" נגד ה"כובש"? היכן, לאורך הדורות, שמענו את זיקתם של ערבים (בכלל, לאו דווקא כאלה שחיו בארץ) לארץ ישראל או לחלק ממנה? מה הופך את חבל הארץ הזה ל"שלהם"? ישיבתם על הארץ? יהודים ישבו בכל מיני מקומות בעולם, והיו מקומות (מעטים) שהם היו בהם אפילו רוב. האם זה אומר שהאדמה ההיא (נגיד בפולין, או בבירוביג'אן) שייכת להם, מעבר לזכות הקניין?
מעבר לכך, ברגע שקבעת "זה שלהם", הרי הפסדת. ברגע שהכרת בצדקתו של האוייב, הפסדת את המערכה.
ונחזור לבחינת העובדות. ב-1993 חתמה מדינת ישראל על הסכם אוסלו, שמטרתו היתה הקמת מדינה ערבית בשטחי יש"ע. האם מאז 1993 נעשה, מצד ה"רשות הפלסטינית" איזשהו צעד של state-building, למעט הקמת כוח משטרתי חמוש היטב, גדול יותר ממשטרת ישראל, שעסק בהכל חוץ מאכיפת החוק? במקום לעסוק בשיקום יש"ע לאחר כמה שנות אינתיפדה, בבניית תשתיות, בתעסוקה, ברווחה, ה"רשות הפלסטינית" עסקה בהכנת ערביי יש"ע למלחמה הבאה, שבאה בסופו של דבר בספטמבר 2000.
גם את ההזדמנות הגדולה, שהיה צורך כמעט לכפות עליהם, ערביי יש"ע ידעו לפספס - ושוב נחשפה כוונתם האמיתית. הם לא מעוניינים במדינה משלהם - הם רוצים לחסל את מדינת ישראל.
לאור זאת, האם "מגיע להם?"
_____________________________________
"אין טעם שהכבשים יקבלו החלטה בזכות הצמחונות, כל עוד הזאבים אינם שותפים להשקפה זו."
ויליאם ראלף אינג'
|
|