1. מה עושים שריונרים מילואימניקים שהוציאו את הטנקים שלהם משירות?
2. כמה זמן מילואים עושים בשריון בשנה בד"כ?
3. איך, בכלליות, שומרים על הרמה של החיילים הקרביים במילואים? כולה פעם בשנה לכמה זמן הם באים לצבא. בטח אחרי זמן מה שוכחים הרבה דברים, היכולות יורדות, שלא נדבר על אלה שאח"כ משמינים הרבה ויוצאים לגמרי מכושר של חייל קרבי...
4. איך מכינים את החיילים הקרביים למסעות? זה מסעות יותר ויותר ארוכים בהדרגה? בקפיצות של כהמ קילומטרים כל מסע זה?
5. איך המסעות עצמם? זה הליכה מהירה וחלק ריצה? הכל ריצה מתונה?
6. כמה סוחבים עליך בק"ג במסע 35 ק"מ של השריון למשל?

חיילים אשר להם הטנק מפסיק להיות בשירות או שעוברים הסבה או עוברים ליעוד אחר כמו הנת מתקנים רגישים או מועברים לגדודים אחרים ןבחלקם גם משוחררים משירות המילואים.
השמירה על כשירות מתבצעת בתוכנית אימונים על פי העקרונות שסוכמו מול מפקדי חיל השריון שלא כאן המקום לפרטם.
בקשר להכנת למסע יש סרגל מאמצים עד שמגיעים לרמה גבוהה של מסע ארוך שבו משולבת הליכה,ריצה,נשיאת אלונקה וכדומה

1. חלק מהשיריונרים במיל' - גם עוד לפני שהוציאו את הטנק שלהם מהשירות עושים תעסוקת חי"ר/אבט"ש (מחסומים, סיורים, שמירות וכו', למרות שחוק המילואים החדש אמור למנוע זאת... נחייה ונראה).
בחלק מהמקרים שריונרים מטנק שיצא מהשירות עוברים לטנק אחר שעוד לא יצא מהשירות (לדוגמא, שריונרים של המג"ח6ב גל שמשרתים במילואים על מג"ח7). במקרים אחרים עוברים הסבות לטנקים אחרים / הופכים את הגדוד לגדוד שעוסק באבטחה באופן קבוע, או שמפזרים את אנשי הגדוד בגדודים אחרים (במידה והוא מתפרק).

2. סטודנט עושה עד 21 ימי מילואים בשנה. בדרך כלל הוא יעשה פחות, אם יבקש מהמ"פ והדבר מתאפשר, וכמובן יש אפשרות להגיש ולת"ם (ואני לא לגמריי זוכר איך זה עובד - או שהוא עושה 14 יום או בכלל לא). בכל אופן, בגלל בעיות תקציב (כי יום מילואים לכל חייל עולה לצבא הרבה כסף) עושים פחות מזה.

3. היכולת יורדת, כולם משמינים, ודיי שוכחים מי עושה מה, למה ומה הפקודות. מצד שני יש מילואימניקים בני יותר מ40 שזוכרים יותר טוב מהצעירים שהשתחררו לפני שנה שנתיים.
בכל אופן, בשביל זה יש אימונים (ואין מספיק אימונים, וזאת בעיה. ראה ערך חוק המילואים החדש).

4. ההכנה למסעות, כמו שאמרת, היא בהדרגה, לפי לוח/טבלת מאמצים. בכל אופן, עדיף שתתגייס עם כושר - זה יקל עליך מאד.

5. קצת הליכה מהירה וקצת ריצה קלה (וכשתראה את הסטיקלייט על האנטנה של הקשר של המ"מ מתחילה להתנדנד אתה תתחיל לקלל, כי זה סימן שהוא התחיל לרוץ). בסך הכל המסעות לא קשים במיוחד אם יש לך קצת כושר. אם לא, אז תדאג שיהיה מאחוריך חבר טוב עם כושר - שידחוף אותך.
בחלק מהמסעות, לקראת הסוף פותחים אלונקות ומעלים למעלה את החבר'ה הכבדים.

6. אפוד + 4 מחסניות (ואחת על הנשק), קסדה, 2 מימיות. פק"לים (ג'ריקן, קשר, אלונקות) למי שיכול לסחוב.

המסעות לא נוראים כל כך, וגם אם קשה פשוט חושבים על מסעות שחי"ר עושים וכבר נהיה יותר טוב על הלב...

בשלב מסוים אפילו מתחילים להינות ממסעות ולצפות להם (בעיקר כשהם מתחילים מהבסיס)...

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי The_Israeli 1. מה עושים שריונרים מילואימניקים שהוציאו את הטנקים שלהם משירות?תתפלה איזה טנקים עוד נמצאים בשירות. 2. כמה זמן מילואים עושים בשריון בשנה בד"כ?אין לי מושג,אני לא במילואים,אני משאר משהו כמו חדש בשנה. 3. איך, בכלליות, שומרים על הרמה של החיילים הקרביים במילואים? כולה פעם בשנה לכמה זמן הם באים לצבא. בטח אחרי זמן מה שוכחים הרבה דברים, היכולות יורדות, שלא נדבר על אלה שאח"כ משמינים הרבה ויוצאים לגמרי מכושר של חייל קרבי...לא יודע. 4. איך מכינים את החיילים הקרביים למסעות? זה מסעות יותר ויותר ארוכים בהדרגה? בקפיצות של כהמ קילומטרים כל מסע זה?זה בערך קפיצות של 3-4 ק"מ,מהמסע הראשון של 3 ק"מ עד למסע 20 שעשינו עכשיו(מחזור נוב'). 5. איך המסעות עצמם? זה הליכה מהירה וחלק ריצה? הכל ריצה מתונה?הליכה מהירה, הרבה מאוד ממנה זה גם ריצת ראבאק של איזה 30 שנ'-דקה,אבל תתפלה כמה זה לא כזה קל שיש אליך אפוד וקשר,חוץ מזה זה מאוד קשור לשטח,לי אישית במסע 15 היה ממש קשה,אבל ממש קשה,ובכלל לא הייתי עם פקל כלשהו,והינה מסע 20 הייתי עם קשר והיה לי הרבה יותר קל. 6. כמה סוחבים עליך בק"ג במסע 35 ק"מ של השריון למשל?לא יודע עוד לא הגענו לשם.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן.

עשו מסע כומתה 30 ק"מ

היה קשה והיה טוב!

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן.

חבל שהכומתה שחורה...קטע מבאס

רוב השיריונרים שאני פגשתי היו מאוד גאים בזה שהכומתה שלהם שחורה.
אבל מצד שני הם גם היו גאים בזה שיש להם גליל

זה באסה כי זה לא ייחודי יש את זה גם לחילות של ג'ובניקים

זה לא הצבע של הכומתה ולא התג עליה או הרקע האדום שמאחוריו
זאת העובדה שאתה מרוויח אותו בזיעה ודם,זה מה שעושה אותו שווה כל כך הרבה
אני יכול ללכת ולקנות צפרגול וכומתת שריון בריקושט,יכאב קצת בכיס אבל זאת לא בעיה בכלל
כשנסיים את המסע כומתה אתה כבר תראה איך הכובע בד השחור והעלוב הזה יראה בעינייך...

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.pakal.co.il/pictures/shiryon(1).gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://bazooka.t35.com/t/army.php]

בברכה,בולי-באשה מלך הציגנים.
אגרוף הפלדה מרץ 06

בשריון יש דווקא הרבה גאווה בכומתה השחורה.
עצם העובדה שהלוחם לא צריך סיכות צבעוניות ומצועצעות כדי להרגיש לוחם, ולכל חיילי החטיבות יש את אותו צפרגול (סיכת הלוחם) כסוף ופשוט זה גורם מאחד.
הכומתות הצבעוניות בחי"ר (לי אישית) נראות קצת מגוכחות. זה התחיל עם הצנחנים שבזמנו טופחו עד רמה שקיבלו כומתה משלהם, ומאז זה נהיה קרקס, כשכל חטיבה וחיל מקבלים צבע משלהם. היית פעם בטקס סיום של קורס קצינים? המסדר נראה כמו מצעד הגאווה.
יחידה שיש לה גאווה לא צריכה את השטויות האלה ואני מקווה שאני לא מעליב אף אחד, אבל כשאני רואה חיילים קרביים כמו דבורנים או סטי"לנים עם סיכות ענקיות, או חיילי נ"מ שעיצבו לעצמם סיכה בגודל חצי כיס, אז ברור שהם מפצים על משהו שחסר להם.

לגבי זה שכל ג'ובניק בצה"ל שם עליו כומתה שחורה במקום כומתת הבקו"ם שאמורה להיות לו - זה ביזיון שמתחיל מלמעלה, יורד דרך הרס"רים שלא מקפידים, ועד רמת הג'ובניק שמתבייש להסתובב עם כומתת בקו"ם. זה לא חדש - אני זוכר את אחד העובדי רס"ר בביסל"ש שחזר הביתה עם צפרגול, כנפי צניחה, וסיכת אות השירות המבצעי (פז גז) למרות שמעולם לא ביקר באף בסיס חוץ מביסל"ש. סתם בא מתוך בושה.
אותו דבר אתה יכול להגיד על המדריכות בביסל"ח שכל אחת תוקעת על הכתף את הכומתה שהצבע שלה הכי מוצא חן בעיניה. לדעתי זה פטאתי.

צודק!!

Winners never quit
Quiters never win

ללא ספק,

שריון כבוד על!!!

אני לא רואה אותך יותר יא זבל. זה כל מה שיש לי להגיד...
סתם עכשיו ברצינות. כמעט כרגיל אני חייב להסכים עם NimDod
וזה באמת כל מה שיש לי להגיד

לא רוצה מילקי, לא רוצה דנונה
רוצה שיגיע אוגוסט 08

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://gyous.djsgoa.co.il/forum/sign/gal.php?start_date=31%2F07%2F2005&end_date=31%2F07%2F2008&-=.jpg]

אני לא רוצה לפתוח חדש אז אני אנצל את זה ואציל את הטופיק הזה כשהוא בדרך למטה.

קודם כל, שתדעו, חיפשתי וקראתי מספר פעמים גם פה וגם באינטרנט בכלל כל חומר שהיה.

1- בגיבוש פלס"ר שריון יש זחילות?


2- כמה מסיימים, כמה מתחילים וכמה מתקבלים בגיבוש? כל מחזור נפתחים 2 צוותים ל7 ו2 ל401? כאילו 4 צוותים?

המאמרים פה על הגיבוש קצת ישנים... יש למישהו מושג מעודכן?

מצטרף לשאלות..

Winners never quit
Quiters never win

1. אלא מה?

2. עד כמה שידוע לי צוות אחד לכל פלס"ר.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

קפוץ!!!

אני לא חושב שהמספרים של אלה שעוברים הוא קבוע....אבל לפי כל האנשים שעברו את הגיבוש אני יכוללשער רק שבערך עוברים 20 לפלסר 7 ו20 לפלסר 401...בערך מתוך 100 שנישארים בגיבוש..
אני מקווה שאני אהיה 1 מה40 שיעברו!

בגיבוש שלי התקבלו 60 מתוך ה100 שהגיעו לסוף

ציטוט:

במקור נכתב על ידי The_Israeli 1. מה עושים שריונרים מילואימניקים שהוציאו את הטנקים שלהם משירות? 2. כמה זמן מילואים עושים בשריון בשנה בד"כ? 3. איך, בכלליות, שומרים על הרמה של החיילים הקרביים במילואים? כולה פעם בשנה לכמה זמן הם באים לצבא. בטח אחרי זמן מה שוכחים הרבה דברים, היכולות יורדות, שלא נדבר על אלה שאח"כ משמינים הרבה ויוצאים לגמרי מכושר של חייל קרבי... ?

אני יודעת שאני קצת באיחור אבל יש לי מה להגיד!

קודם כל כבר נדיר שיש מילואימניקים שהטנק שלהם יצא לדמרי משימוש- וכמו שאמרו פה מי שהמג"ח שלו יצא עשה עוד בשירות או במילואים הראשונים הסבות למג"ח אחר או לסימן 2...

לגבי הכשירות- אז ככה:
אני מדריכה של מילואימניקים וגם אני היילי בשוק איך הם זוכרים את הכל...

הם עושים אימון אמיתי ותרג"דים פעם בשנתיים אצלנו בבסיס. יום ראשון הם עוברים שיעורים עיוניים בכיתות, מחולקים לפי מקצועות והכל (גם מט"קים, מ"מ וכאלה עוברים אצלי את השיעורים ביחד עם התותחנים). ובתור מדריכה שכל שהשיעור שלה מתנהל בשאלות לחניכים (מי שעשה מקצועות בשריון יודע מה זה...) אני אומרת לכם שהזקנים האלה זוכרים הכל.. אבל ממש הכל!!!!
אני שואלת שאלה והם יודעים את התשובה ואחד אחד יכולים גם להסביר לי למה.... תאכלס העיקר של מה שהם לומדים זה חידושים ושינויים (במערכות, בתורת לחימה, בפקודות) וכל מיני דברים חדשים (בעיקר תחמושת חדשה) שעליהם לא יצא להם להתאמן....

שני-שלישי המילואימניקים בשטח מתרגלים את הכל בתרגילים ומטווחים (כמובן שהם עוברים רענונים והדגמות בטנקים לפני הכל) וגם אני כל שבוע בשוק מהמלנ"גים (זה כאילו ההישגי פגיעות במטווחים) המעולים שלהם....

יום רביעי הם עושים תרגיל דו"צ (דו צדדי- פלוגה נגד פלוגה) ואח"ג תרגיל ברמת הגדוד שכולל הכל כולל הכל... והם עושים את זה מצויין....


בקיצור- אל תדאגו יש לנו אחלה מילאימניקים בשריון.... וגם אחלה מדריכות (LOL)

בכלל לא נדיר שהטנק יוצא לגמריי מהשירות. לפני כ10 שנים השוט האחרון יצא מהשירות במילואים, המג"ח 3,5 וה6ג כבר הפכו למטרות / פסולת מתכת בדרך לסין ובעזרת השם, חמסה חמסה שום בצל, בעוד מספר שנים מעטות גם המג"חים האחרונים יצרו מהשירות. קחי את זה ששריונר ממוצע עושה 15-20 שנים מילואים - זה אומר שאחוז גדול מאד מהשירונרים במיל יצטרכו בשלב כזה או אחר לעבור הסבות למרכבות או לחי"ר.

אם את חושבת שגדוד שריון במיל עושה תרג"ד או אימון פעם בשנתיים אז את חיה על פלנטה אחרת. אני לא יודע כמה אפשר להרחיב בנושא, אבל רוב הגדודים לא עברו אימונים כבר הרבה מאד שנים. אימון ירי ברפא"ל לתותחנים זה לא אימון, וגם תרגיל על האמרים בצורת טנק זה לא אימון.
חוץ ממסלולים "תכלס" - מסלולי צוות, מחלקה, פלוגה וכו' (שבדרך כלל אין בהם מספיק הקצאות תחמושת), השאר זה דיי חרטא. כל קשר בין ה"פקודות וטכניקות חדשות" לבין מה שקורה במסלול עצמו הינו מקרי בהחלט. האנשים זוכרים, כי אחרי שלוש שנים שעושים זה את זה כבר הופך לחלק ממך, כמו לרכב על אופניים. (ועד היום השיר הדבילי "חצי חצי חצי אחד חצי אחד שתיים..." של התיקוני סטיות באלפיות ל105מ"מ לא יוצא לי מהראש). זה גם לא ממש מסובך, בסך הכל. תחמושת חדשה? הטעינה היא אותה טעינה, וחוץ מתפעול שופר, אם יש מישהו שלא יודע איך, לא לומדים דברים חדשים, מעבר להרחבת הידע.

המנל"גים בבאלי"ש / בסיסי אימונים אחרים הם מעולים בגלל שמערכת הבק"ש זוכרת את ההיסטים הנכונים (אחרי שהתותחן הזין זאת אחרי הפגיעה). כל שבוע הטנקים באימון יורים על אותן מטרות, מאותן עמדות בדיוק. מאותה סיבה בדיוק התותחנים בביסל"ש פוגעים כל כך טוב. כשבגדודים הולכים לעשות מטווח בשטחי אש "חדשים" מגלים שהפגיעות לא כאלה מוצלחות...

המדריכות נחמדות מאד, ותמיד נהדר לראות אותן, בעיקר כדי להפיג את השיעמום שבמילואים. בערך כמו קשתיות וחמ"ליסטיות. למרות שלפעמים קצת עצוב לראות את הקשישים מציקים להם.

אישית, אני חושב שהחומר היה עובר בצורה הרבה יותר טובה אם זה היה בהדרכה באמצעות מחשב, כמו שעושים בהדרכה בקורס רגמים (מרגמות) ובשיעורי מנגנון של נשק וכו'. על המאמני רפא"ל היה צריך לוותר כבר לפני שנים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי NimDod (ועד היום השיר הדבילי "חצי חצי חצי אחד חצי אחד שתיים..." של התיקוני סטיות באלפיות ל105מ"מ לא יוצא לי מהראש).

שדרך אגב כבר יצא מהתו"ל....

באמת?

ואני דווקא נורא התגאתי בזה שאני זוכר גם את את התיקונים במטרים...
טוב, למדתי משהו חדש.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי NimDod באמת? ואני דווקא נורא התגאתי בזה שאני זוכר גם את את התיקונים במטרים... טוב, למדתי משהו חדש.

חחחחח... כל יום לומדים משהו חדש...
אני אפילו יוסיף (לכבוד המילואים הבאים שלך) שכל הסטנדרטים ירדו ונשארו רק תיקונים של טווח מדוד עד 3000 מטר.... חצי, אחד, שתיים

מישהו יכול לספר על המסע כומתה של שריון איפה הוא עובר כמה קמ זה האם הוא ממש קשה או קל ביחס לאחרים.. מעניין לדעת
הם הנסע במקומות מסוכנים ותלולים ועוד

ציטוט:

במקור נכתב על ידי רון188 מישהו יכול לספר על המסע כומתה של שריון איפה הוא עובר כמה קמ זה האם הוא ממש קשה או קל ביחס לאחרים.. מעניין לדעת הם הנסע במקומות מסוכנים ותלולים ועוד

פרטים שאני יודע ממה שקראתי עד היום:
* המסע אמור להיות 35 ק"מ, לפעמים עושים "רק" 30.
* הרוב הליכה מהירה עם ספרינטים מדי פעם.
* המסע עצמו נגמר בלטרון, לא יודע איפה מתחיל.
* יש אימונים שמכינים אותך בהדרגה למסע בצורה טובה.