http://israblog.nana.co.il/tblogread.asp?blog=216149

בדרך החתחתים ממעלה אלנקם למעלה אבק הרהרנו בינינו לבין אדריכלי הקמפיין שלנו שאנחנו מכרחים לשבור שגרה. להגיע למקום שלא מחכים לנו שם בכלל.
אחרי שההצעה לבקר במשטרת ירושלים במגרש הרוסים או במטה הארצי נפסלה מטעמי בריאות אמרה קרני - המוסיקאית אדומת השער הטוענת לתואר בתי הבכורה - שאנחנו מוכרחים להגיע לסיבוב פאבים בתל אביב.
דוקא כשצריכים אותו הטלפון שותק. יכולתי לקוות שמישהו יזמין אותי באותו רגע לחוג בית במכולה דחוסה בנופי יונתן בשיא הצעירה אבל כלום לא קרה. טוב נאנחתי. אבל מה נעשה שם?
תשתו משהו? תחלקו גלויות? תזרמו?
ביקשתי רחמי שמיים אבל השמיים נותרו שתוקים.
השומר בכניסה לפאב מדד אותנו. כבר היו פה מהעיריה היום.אמר. אתם רוצים ת'בעלבית?
אפשר להיכנס לשתות משהו? לחלק גלויות? לזרום? ניסיתי לגלות לו את כל הקלפים בתקווה שמשהו מתוך הרשימה הזאת יבעיר את חמתו והוא יאסור עלינו את הכניסה.
תחכו. אמר. מלא בפנים אי אפשר להכניס סיכה.
טוב אז ככה. עוד לא נברא חבר כנסת ששומע שיש הרבה אנשים באיזה מקום - ולא ירצהלהידחף גם. ולמרות שחששנו כי רק חלק קטן מהקהל יישא אותנו על כפיים בשירת "עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה" - לא באמת היינו מוכנים לעוינות שנתקלנו בה כבר בכניסה.
עומדים או יושבים ? צרחה לנו המלצרית החביבה, מנסה להתגבר על המוסיקה שהורכבה מסימפול קולות הטבח שעשו בני שבט ההוטו בשבט הטוטסי ברואנדה.
את אפי איתם איבדתי כבר בכניסה. יותר מדי בליינים היו חיילים של בגבעתי ובדיוק פתחו התקף של מורשת קרב בשביל שאפשר יהיה לבנות על סיבוב משותף לצרכי חלוקת גלויות. ולפיכך בחרנו שולחן מואר במידה סבירה שיראו שאין לנו קרניים - קיבלנו בירה ובמקום להתרועע עם הקהל עשינו את זה עם הצלמים שבאו לצלם אותם מצטלמים.
קרני והנוער הכתום שהגיע אתי כדי לוודא שהעניין הזה לא מוצא חן בעיני יותר מדי ואני מחליט להישאר הסתובבו בינתיים במאורת החטאים וחילקו גלויות כאלו:


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://images.nana.co.il/upload/32006/IsraBlog/216149/posts/5235729.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://images.nana.co.il/upload/32006/IsraBlog/216149/posts/5235730.jpg]


בתוך רבע שעה ניתן היה לסכם את תגובות הקהל בהתפלגות הבאה:
27% אמרו שהם לא רוצים שכנים בכלל
35 % אמרו כן, ואמרו שתמיד רצו שעדי אלדר מהשלטון המקומי יגור לידם ויסדר להם את הארנונה
19% שאלו אם אני יכול לסדר להם עבודה בבחירות
18% שאלו אם אני מוכן לבוא להפחיד את השכנים שעושים להם מנגל במרפסת
1%שאלה אם אני חוזר לכפר אחר כך ויש לי מקום.
ראינו שלא תהא תפארתנו על הדרך הזאת. אין פרובוקציה. העם בחר פסטרמה, ככה לא נוציא את ההמונים לרחובות. עברנו לפיקאפ הסמוך אבל שם לא הסכימו להכניס את הטלויזיה. בשלישי היו הרבה יותר ידידותיים ואמרו שכולם מצביעים בשבילנו ממילא אז אולי נלך להפריע לשכנים?
אחרי שעתיים, שלושה חצאים, כוסית עם משהו לא מזוהה שנתנו לנו במאורת פריצים אחת רק שנלך, פחות מאה שקל ושלוש מאות גלויות נשרכנו למכוניות. אחרי שלושה קרלסברג אפילו תלאביב נהדרת. כולנו יהודים אחרי הכל.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”