אוקיי אז ככה- ביום רביעי הסתיים אחד הגיבושים הקשים ביותרשהיו , הגיבוש לקומנדו הימי. אני רוצה רק לציין שאני לא סגור על סדר הדברים יכוללהיות ששכחתי פרט כזה או אחר או שסדר הארועים לא הלכו כמו שרשמתי , אז לא לתפוס אותי במילים. הגיבוש נערך ב 4\2ובהתאם המים היו קפואים, וירד עלינו גשם ארור. אז מבלי להכביר במילים - הנה מה שהלךשם:
יום ראשון
מגיעים לתחנת הרכבת חוף הכרמל ב10.00 ושמה פוגשים את כלהמתגבשים, מסתכלים על כולם טוב טוב , ומנסים לחשוב מי נראה סוס ומי יעבור. אחרי חצישעה ככה כל החבורה קמה והלכה ממקום אחד לשני בלי סיבה, ושוב חיכינו ללא נודע. אחריעוד קצת זמן בא בחור מחיל הים ואמר לנו לצאת החוצה ולחכות ליד הכביש. הוא אמר לכולםלהחליף לחולצות לבנות ויידע אותנו שייקלטו אותנו מהר. עולים לאוטובוסים , נוסעיםעשר דקות ככה לבסיס של השייטת ומגיעים לבית החדש שלנו למשך 4 ימים. יש לציין שישניםבשטח מיוחד לגיבוש שכולל חדר אוכל גדול ששם מתכנסים בהתחלה, וסמוך אליו האוהלים ששםישנים.
אחרי השוק הראשוני מתחילים בקליטה :
מפקידים את הפלאפונים והארנקים
מקבלים מספר שילווה אותנו למשך הגיבוש
חותמים על טפסים רפואיים ומוודאים שהכל בסדר.
באותו זמן כבר אמרו לנו מהי החולייה לאותו גיבוש וישרהולכים לאוהל של החולייה ופוגשים שם את כל החבר'ה. אני רוצה לציין שבאותו יוםירד גשם מעיק, וכל התהליך הזה היה בקור , לי למשל אחרי ששמתי את התיק שלי באוהלאחרי שתי דקות הוא נרטב כמעט לגמרי .
אחר כך הולכים לאפסנאות ומקבלים אפוד, 2מימיות ,תדל ,שקשינה , דובון ושני סטים של מדים ומכנסיים צבאיות כמובן. חותמים על נשק,שצריך לשפצר , ולשצפר טוב!.
מעבירים עוד איזה חצי שעה בהכרות של כל החב'רה (אנשים עלרמה כולם) ולנו היה גשם אז בעיקר חיכינו מתחת לאוהל.
עוברות עוד עשרים דקות ככה והרס'ר עובר בין באוהלים וצועקשיש לנו שתי דקות לעמוד בשלשות מחוץ לאוהלים. מגיעים עוד שני מפקדים ומקריאים אתהקבוצות שוב פעם, והפעם אלו יהיו האנשים שאיתם תעבירו את כל הגיבוש . אחרי זה כלקבוצה הולכת לאוהל שלה ושוב יש זמן לשצפר ולהכיר את האנשים. קחו טיפ תנצלו את הזמןהזה כי הוא יקר מפז.
השלב הבא הוא הכרת המפקדים שלנו. לנו היו 4 מפקדים, הםאומרים קצת דברי פתיחה ואיך קוראים להם. בנוגע ליחס אני רוצה רק להבהיר משהו אחד-אני הבנתי ממאמרים אחרים שקראתי שהיחס הוא יחסית נוח- אז זה בולשיט. יש דיסטנס ואיןרחמים ורק בסוף הגיבוש זה נשבר.
אז זהו, השלב הראשוני הסתיים ואפשר סוף סוף להתחיל אתהגיבוש.
המפקדים ממנים חנת"ר (חניך תורן) ורק לו יש שעון ורק הוא יודע את הזמנים. יש לנו שלוש דקות לעלות על ציוד מלא מוכנים למסע (תדל עם שק של 10 קילו שמילאנו מקודם, אפוד עם שתי מימיות , נשק ועלינו מדים.).
המפקד פותח בריצה קלילה כאשר לאורך כל הדרך המפקדים ישאלומי רוצה לעזוב ובגדול ינסו לגרום לך לפרוש. אם בגיבושים אחרים היה מסע בהתחלה - אזזהו שפה לא. מתמקמים בחוף, מורידים את הציוד ומתחילים בתיזוזים . אז מה זה בעצםתיזוזים? תלוי במפקד. לנו היו כניסות למים (הקפואים) ואחר כך להביא עוד איזה ספרינטעד נק' מסויימת. היו גם זחילות , עומדים בשורה וצריך לזחול עד קו מסויים , אח"כלרוץ לטבילה בים ולחזור בסדרי הגעה. אני מניח שהתיזוזים האלו נמשכו חצי שעה בערך.יש לנו 3 דקות לשתות ולעלות על ציוד . כולם סיימו , והמפקד מתחיל לרוץ, פה בעצםמתחיל המסע הראשון- כולו בריצה מהירה לאורך המפרץ שאורכו 2 ק"מ אולי טיפה יותר. מישחושב שזה קל שישכח מזה.
מסיימים עם זה, חוזרים לבסיס ומקבלים זמן קצוב להתקלחולאכול (האוכל בכלל לא רע). סיימנו עם זה וניגשים לאחד האוהלים ללמוד על פירוק מאג,ופירוק M16. כל אחד מנסה לפרק בעצמו, אחר כך יש מדידה לפירוק. יש עוד כמה משימות לאפיזיות ביום הזה אני פשוט לא כל כך זוכר, אבל בעיקרון היום הזה נגמר והולכים לישוןבהרגשה שזאת רק ההתחלה.
יום שני
בוקר טוב גיבוש ש13- יש לנו 4 דקות לעלות על ציוד מלאמוכנים למסע. השעה לא ידועה, אבל יש חושך בחוץ. מי שלא עומד בזמנים שנקבעו לא נענשולא כלום. נשמע הזוי ? בכלל לא. כל מישכןעמד בזמן ייענש במקומו, אם זה מצבשתיים או להחזיק את הנשק מעל הראש, עד שכל החולייה מכונה טיפ טופ.
כולם מוכנים על ציוד ומתחילים . ליידיס אנד ג'נטלמן וולקום למסעהשני- מסע 8. הקצב הוא רצחני - כשהמפקד רץ אתה שם ספרינט וכשהוא הולך אתה רץ בקצבאיטי, כל זה כמובן עם משקל .
עושים 3 סיבובים כאלה סביב רצועת החוף וכבר בדרך רואים אתהפורשים מחכים באוטובוסים. המפקדים יטפלו כל אורך המסע וינסו לגרום לך לעזוב. עולההאור הראשון, אבל זה לא נגמר. פותחים אלונקה אחת (הא כן לא ציינתי שלחולייה יש שתיאלונקות סגורות איתה כל הזמן) ושמים עליה 6 תדלים. עושים שני סיבובים עם הפתוחה והמפקדאומר להוריד איתה. נגמר? מה פתאום. יוצאים לעוד סיבוב ריצה בחוף, חוזרים חזרה למחנה, אבל לא עוצרים. המפקד ממשיך עוד 200 מטר סיבוב ליד המחנה לשבור אותנו מנטלית, אבל בסוף זה נגמר.
יש לנו זמן להתקלח , להתארגן , למלא מימיות וכל מה שצריך. בזמן הזה יש גם ארוחת בוקר (שוב, לא רע).
אחרי האוכל עושים קצת פירוקי מאג ופירוק M16, הפעם המפקדים רושמים כמה זמן לקח לך לפרק ולהרכיב. אוקיי גם זה נגמר והמפקדים אומרים שיש לנו 3 דקות לעלות על בגד ים - מתחיל היום ים. כל הקטע כולל לא יותר משעתיים, הקושי הוא לא במשימות שיפורטו בהמשך, הוא בקור. המים היו פשוט קפואים. בכל מקרה המשימות הם ::
שחייה עם שנורקל ומסיכה אטומה עד למצוף כשהמטרה להציץ כמה שפחות
שהייה עם שנורקל ומסיכה אטומה בים כשאתה מתוח על שני חבלים (ממש ממש קשה, הקור חודר לכל מקום אפשרי בגוף)
תחרות שחייה
חוזרים חזרה למחנה, מתקלחים, מחדשים אנרגיה ובעיקר נהנים מזמן מנוחה . אחרי הצהריים עושים תצ"א ( המפקדים מראים לך מפה של האזור ואתה צריך להגיד איפה אתה נמצא, מה הכיוון וכו').
חוזרים ,אוכלים צהריים , מפרקים קצת מאג ועושים משחק כזה שכולם עומדים בשורה וכל אחד בתורו צריך לפרק M16 , כשהשאר במצב 2. זה נגמר, והמפקדים מודיעים שיש לנו 3 דקות לעלות על ציוד מלא מוכנים למסע. היום אין מסע, אבל יש תיזוזים. לוקחים את האלונקות, ספסלים למפקדים והולכים לחוף . מסתדרים בשורה ומוכנים למפקד. בהתחלה יש 10 סיבובים של הקפה של עמוד מסויים , אח"כ עוקפים מצוף במים כשחייבים לטבול את כל הגוף במים. הכל נרשם. עושים זחילות על סדרי הגעה עם אותם טבילות כמו מקודם, ועוד כל מיני פעיליות אכזריות לפי דעתו של המפקד. חוזרים חזרה למאהל , אוכלים ארוחת ערב ובעיקר מתכוננים נפשית למסע 16 שיהיה בערב. הולכים לישון (השעה בערך 11 ככה) ומתעוררים ב5 לצעקות הרסר שמודיע שכולם מוכנים למסע תוך 5 דקות. המסע נפתח בשני סיבובים סביב רצועת החוף בקצב מהיר, בשלב הזה הרוב פורשים. פותחים אלונקה ועושים עוד כמה סיבובים כאלה. אני לא זוכר בדיוק כמה, אבל זה החלק הכי קשה בגיבוש ופה הכי הרבה נופלים.
מסיימיים את זה, אוכלים ארוחת בוקר וחוזרים לאוהלים.
יום שלישי
מתיישבים באוהל , והמפקד נותן לכולם דפים שנצטרך לזכור בע"פ. יש מלא זוויות ואורכים שצריך לדעת, הדף הוא מסלול להגעה לבית של מחבל. עוברת עוד שעה ומודיעים שיש לנו 5 דקות לעלות על בגדי ים. עולים על האוטובוס ונוסעים לבריכה בבסיס למבדקי בריכה. הם כוללים :
שחייה מעל חבל תוך שימוש בו לאורך הבריכה
שחייה חזרה אבל הפעם אתה מתחת לחבל . המטרה להגיע כמובן במינימום זמן.
שחייה לאורך הבריכה כשהמטרה לעצור את הנשימה לכמה שיותר זמן
הרכבה של מסיכה ושנורקל מתחת למים
החזקה של משקולות כאשר המרפקים מעל המים ולא נוגעים בהם תוך שימוש ברגליים.
אסיפת טבעות בבריכה- פעם אחת עם עיניים פקוחות פעם שנייה עם משקפת אטומה.
פירוק מאג מתחת למים
מסיימים, מתקלחים במקלחות של הבסיס (מים חמים!!!) ועולים חזרה לאוטובוס לבסיס. החלק הזה מסיים בעצם את הגיבוש עצמו, ופה כבר לא כדאי לפרוש.
חוזרים, עושים שיחות אישיות עם המפקדים ובעיקר נהנים מהמנוחה.
בהצהריים יש תיזוזים , אבל ממש ממש בקטנה. לא יותר מרבע שעה.
שוב מתקלחים , עולים על אזרחי ועושים עבודות רסר. לקראת הערב יש את שיחת השבירת דיסטנס ובעצם פה נגמר הגיבוש.
עושים קצת עבודות רסר, הולכים לבסיס לראות סרט רעל (ממש ממש מרעיל!) ולשאול שאלות מפקד בשייטת . חוזרים, אוכלים (יש פריסה , לחם בכמויות היסטריות ומלא שוקולדים למריחה). ישנים טוב טוב , מתעוררים בבוקר לעבודות רסר של כמה שעות, מסדרים את המחנה ואת האוהלים ולקראת הצהריים שומעים את התוצאות .
קצת מספרים:
200 התחילו את הגיבוש
50 סיימו
36 עלו לוועדות
9 עברו.
לסיכום אני רוצה להגיד כל הכבוד לכל המשתתפים בגיבוש על מאמץ פיזי אדיר, ומזל טוב לעוברים. היה אחד הגיבושים הקשים, וכל מי שסיים ראוי להערכה.
ראשי
צ'אט
07-04-2006, 15:02
מצב כלאיים
