22-04-2006, 13:08
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 18.06.02
הודעות: 1,309
|
|
סיפור קצר
שהיה לי בראש...
אין לו שם...
אני מכיר אותה מכתה ב'. יותר נכון, מהחופש הגדול שלפני כתה ב'.
תמיד היא הייתה קצת שונה מכולם.
הייתי בן שבע וחצי כששרה בן טובים, השכנה מלמטה, מתה ממנת יתר.
חודשיים לאחר מכן עברה משפחה עולה מארגנטינה לדירתה של שרה. משפחת גרינברג.
למדנו באותה כתה, בבית הספר של היישוב. אני ויעל גרינברג, שקיבלה בינתיים שם עברי.
המורה הטילה עלי לעזור לעולה החדשה, מכיוון שאנחנו שכנים.
שמחתי. חיבבתי אותה, למרות שהייתה מוזרה.
בכתה ט' למדנו באותה שכבה בבית ספר שש-שנתי שביישוב סמוך ליישוב שלנו.
יעל הייתה חברה של שמעון גבריאלוב, תלמיד יב', שנחשב לאחד השולטים בבית הספר מבחינה חברתית.
גבריאלוב היה המתווך של אברהם כהן, בעל הפאב באותו יישוב שנמצא בית הספר, אל תלמידי בית הספר.
כולם ידעו שכהן היה קשור לסמים.
כולם ידעו שגבריאלוב היה המתווך.
יעל השתמשה בקוקאין שגבריאלוב נתן לה בחינם. הוא קיבל את התמורה שלו כשיעל הייתה בהשפעת האבקה.
ליום הולדתי השש עשרה בתחילת כתה י', יעל נתנה לי שקית קטנה עם אבקה, ואמרה שאני לא אאמין למה האבקה הזאת גורמת.
יעל שפכה את האבקה מהשקית הקטנה על השולחן בחדרי וסידרה בשורות בעזרת קלף. לא להאמין מה האבקה הזאת גורמת.
לא גייסו אותי לצה"ל בגלל התיקים במשטרה.
לפחות הייתה לי את העבודה אצל כהן. לפעמים כברמן ולפעמים כשליח שמטפל ב... כביסה המלוכלכת...
גבריאלוב ישב בכלא על רצח ויעל, שאיבדה את המקור שלה לאבקה, העיזה להלוות מכהן.
אחרי חצי שנה של הבטחות, יעל נחשבה בעיני כהן לכביסה מלוכלכת.
היה ברור מה אני אמור לעשות.
כיום אני בעל פאב באותו יישוב שבו היה בית הספר שלמדתי מכתה ז' עד י', ועוד שישה פאבים ברחבי הארץ.
יש לי חמישה מתווכים בני שבע-עשרה עד שמונה-עשרה שמטפלים בלקוחות הצעירים, ועוד עשרה סוחרים בוגרים על כל פאב.
גופתו של אברהם כהן מעולם לא נמצאה.
יעל גרינברג חיה ממנה למנה.
אבל חיה.
_____________________________________
נערך לאחרונה ע"י Omerc בתאריך 22-04-2006 בשעה 13:10.
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
