29-04-2006, 15:18
|
|
|
חבר מתאריך: 23.04.04
הודעות: 446
|
|
אחד המסובכים יותר שהיו לי בחיים
בגדול אני פשוט נמחק חחח התפקיד הצבא והחיים שוחקים אותי, זה מתבטא בזה שבזמן האחרון אני מבלה כל כך הרבה בחר"פ שיש לי כבר שעות קבועות לכל מרפאה...
טוב ולפריקת העול הקטנה שלי...
נתחיל מהפרעות שינה שאני סובל מהן כבר בערך חודשיים ובינתיים ככל שהזמן עובר הן מחמירות, אני פשוט לא נרדם בלילה וגם אחרי שאני נרדם כל שעתיים אני מתעורר בלי סיבה לפעמים מסיוטים או כאבים בצד אבל אם לא משני אלה אז בלי סיבה, והעבודה הולכת מסביב לשעון ב17 אספקטים שונים לפחות, טלפונים ניירות מכל מיני סוגים תכנונים והרבה פתירת חידות (ואני לא מתכוון לסודוקו ולתשחץ בעיתון..), זה הגיע למצב שביום חמישי פשוט בערך בשעה 22:00 הכל נהיה מטושטש ופשוט נפלתי על המיטה וישנתי עד 10 - 11 בבוקר, ושהתעוררתי לא זכרתי בבירור את כל מה שקרה אחרי השעה 20:00 בערך... הלכתי לנוירולוג (עד שמצאו לי תור..) והוא הפנה אותי למעבדות שינה שבצבא זה עסק מפגר לגמרי כי לפי מה שהוא אמר אפשר לעשות את זה רק בירושליים אבל בכלל בשביל לעשות את הבדיקה צריך לעשות בדיקת כשירות לפני כן ורק אחרי שעושים את הכשירות אפשר לעשות את הבדיקה, בקיצור הולך להיות לי לפחות שבוע של טיולים חולון-ב"ש-ירושליים... טוב אבל מה לא עושים כדי להרגיש טוב...
בלי קשר לזה יש לי עכשיו המון המון לחצים פחדים ודאגות, בגלל הבעיה הרפואית שלי, עשיתי את כל הבדיקות שהיו צריכים, באתי עם כל הניירות והCDים והצילומים לרופא הוא הסתכל על הניירות בדק את הCDים שאל אותי כמה שאלות ואמר שצריך לעשות ניתוח. עכשיו האופצייה של הניתוח הייתה קיימת כבר הרבה לפני ידעתי שאני אצטרך לעבור אותו מתישהו אבל פתאום שזה נהיה כל כך קרוב ושיש רק עוד בדיקה אחת שיכול להיות שממנה ישר אני יעבור לניתוח עצמו, פתאום התחלתי לפחד... לדאוג.... גם עלתה סוגייה בשיחה עם הרופא שאולי אני צריך להחליף מקצוע, להיות איזה פקיד שעונה לטלפונים במוקד או משהו בסגנון, ולא יודע זה מלחיץ ומפריע לי באיזה מקום, אני ילד רגיש חח אולי זה לא נראה ככה אבל יש לי לב מיוחד, אני נקשר למקומות ואנשים ויהיה לי ממש קשה לעזוב את התפקיד שלי והבסיס שלי אפילו שזה נשמע ממש טוב ויפה ומגניב ומלהיב, יהיה לי קשה לעזוב שם אני אוהב את האנשים האלה. כמה שהכל חרא ורע, עדיין יש שם ת הדבר הזה שמחזיק אותי... כמובן שקיבלתי גם מטח של צעקות שאני חוצפן וטיפש (למרות שהמילים לא נאמרו במפורש) שאני מודע שיש לי בעיה ובכל זאת אני הולך ועושה דברים שפוגעים בי אז כתבו לי פטור רשום מהכל ועכשיו גם אם אני רוצה למפקד אסור לתת לי... טוב אני מניח שכל זה לטובתי בסופו של דבר, כמה שאני מרגיש לא נעים עם כל הקטע הזה, צריך להודות, אני לא חומר של קרבי, מסתבר שאני אפילו לא חומר של שמירות של שעתיים... טוב כמו שאומרים בצרפתית C'est La Vie. צריך לעשות הרבה הרבה חושבים להבין מה אני צריך לעשות ומה הכי נכון ופשוט לקבל את זה...
סליחה על המגילה זה פשוט פרץ ממני, ככה זה שמחזיקים דברים בפנים...
שבוע מקסים לכולם,
רועי
|