בדצמבר 2005 הציג אתר סיקור ממוקד את תיאורית "המלחמה הקרה השנייה" המנתחת את יחסי הגומלין בזירה העולמית. באזורנו, היחס לחמאס מאז עלה לשלטון, מבליט את ההבדלים בזיקתם של השחקנים הראשיים - ארה"ב מתנגדת, האיחוד האירופי מגמגם וסין ורוסיה מאמצות אותו בחום. </B>ממול, ניצב המחנה הפרו-פלשתיני אשר הורכב מרוב מדינות אירופה, בראשן צרפת, גרמניה ומדינות סקנדינביה שהוקיעו את פעולות ממשלת ישראל והובילו שורת צעדים נגדה, שהגיעו לשיא בשנים 2002/3 - תיירים הפסיקו לבוא לביקור, קבוצות ספורט נמנעו אף הן מלהגיע בשל הוראה גורפת מהתאחדויות הספורט הבינ"ל, אנשי עסקים מיעטו בפעילותם העסקית, מוסדות אקדמיים רבים החרימו מוסדות ישראלים והמצור הדיפלומטי-תקשורתי סגר על המדינה.

הפגנות הענק ברחבי העולם באותן שנים, כולל ההפגנות כנגד המלחמה בעיראק שהיוו הזדמנות למבקריה של ישראל להציג את השקפתם, הצטלמו חדשות לבקרים בטלוויזיה ותייגו את ישראל כמדינה גזענית הראויה ליחס של מצורעת- ההשוואה של ישראל לדרום אפריקה בתקופת האפרטהייד הייתה פופולארית וכוונה לא רק לניסיון למצוא את הדומה בין המשטרים, אלא גם להזכיר לעולם כיצד נפל השלטון בדרום אפריקה לאחר שהוחרם במשך שנים על ידי רוב מדינות העולם. תשואות רמות ומוזיקה לטינית מחרישת אוזניים ליוו אותו, שעה שהזמין את נציגי הארגונים להמשיך ולדון ברעיונותיו וברעיונות אחרים הנוגעים למאבק המשותף- ביולי בקובה, באוגוסט בוונצואלה ובספטמבר בבוליביה.

מספר אירועים ותהליכים שהתרחשו בזירה העולמית בשלוש השנים האחרונות זרעו זרעים של מהפכה ביחסי התמיכה הבינ"ל, זרעים שהחלו לנבוט לאחרונה ומביאים לשינוי חיובי בגישה לישראל.

לכתבה - http://www.sikurmemukad.com/sikurim...war/hamas3.html