די מזמן פרסמתי פה את הטיוטה שלי לשיר הראשון. מאז פתחתי דפיוצר בבמה והתפרסמו שם בינתיים חלק מהשירים שכתבתי (http://stage.co.il/Authors/68594). היום כתבתי את השיר האחרון שלי, אני כבר לא זקוק לכתיבה הזו עוד.

אז הנה שניהם הסופיים:

ציטוט:

השיר הראשון שלי ==================== היא הראשונה שבחיי, אהבתי אותה בלי די. בוהה בה מבלי להניד עפעף, ותוהה מתי כבר יצא הקלף. קלף הכנות, היופי והחן, כי בלעדיו אני לא ישן. שומע את תקתוקי השעון, לא מסוגל אני לישון. חושב עליה עד שהעיניים נעצמות, ממשיך אל תוך החלומות. היא מהתלת בי בצחוק הגורל. לשכוח ממנה, בל! קטונתי מלהבין את המשמעות, אך אולי זוהי טעות? אמשיך להתענג, לחוש אותה! אולי עוד אזכה למחילה... אשקע ביגון, בייסורים ובכאב, מה טובה היא רק אהבת האוהב? עתה מבין אני, כי האהבה רק בי תפגע, נסחפתי אני אל תוך סערה! לצאת מוכרח, אעשה הכל! אם אצליח, הגמול הוא גדול. רוצה להשתחרר, לחזור לעצמי! אך תמיד ישארו הצלקת והנצנוץ בלבי... הזמן המשיך לחלוף, ואת רגשותי אין ביכולתי להדוף. לבי נדם, קראתי השורות, הכיצד ייתכן כי כך יכולתי לטעות? מילה מילה קראתי המשפט, ולא עכלתי ולו מילה אחת. מילים צורמות בגוון סגול, כאילו מילים של מלאכיות השאול. הכאב שחשתי בל יכופר. הכיצד ייתכן שליבה כה קר? ראיתיה היום, הבטתי בה, והיא, אף שלום לא אמרה. חשתי כלפיה רגשות חזקים, אך הם לא אותם רגשות אוהבים. איבה בלבי וכעס אינסופי, הלוואי שתוכל היא לחוש כמותי. כנראה זהו גורלי, לעד אמשיך כך בדרכי, אך בלבי נותרה התשוקה, ולאותה אחת תמשך הכמיהה.

והאחרון (טרם אושר):

ציטוט:

שירי האחרון ================================= כל סיפור אהבה - סופו בטרגדיה. עדיף לא לאהוב ולא לחוש רגשות. אספר לך רז, שאיש לא יודע. בעת האהבה תחושות, מתוקות ומקסימות, אך שאיש אינו יטעה, היא קיימת רק במחשבה... בחלומך תשוט, תפליג אליה. איש לא יסיט אותך מן המטרה! פנטזיה, שם הדדיות הן רגשותיה. אל תטעה, אינני שולל קיומה. אני אומר לך לא להתעמק רק בה. טובים ממני כלפיד דועך נכבו. כמוני כנקיק בסלע, שם המים חלחלו. המים ליטשוהו, החליקו פינותיו. גרמו לו לחוש תחושות עילאיות. פרצו הן הגבול, עברו את הקו. גרמו לו לשקוע בהזיות. דברי הן דברי חוכמה, אל נא תפקפק. מאחורי ניסיון שנות חיי הרב. אני מבחין בעיניך בלהט הבוהק, אותו להט נתעב! הלהט מוליך רק הפתאים, אין להכנע רק אחר הדחפים! אתה אדם חכם, השתמש בשכלך בתבונה, השתמש בו, הוא מתנה. הכיצד אינך יכול לראות כי היא לא שלך? לעולם לא תראה בך כאבירה! האביר על הסוס הלבן לא קיים במציאות, גם לא הנסיכה בשמלתה הלבנה. שתיהן דמויות מארץ נפלאות, אך בל לך לרדופה! הקשב לי, הסקט, אתה צעיר, חייך לפניך, יהיו גם אחרות ומקום לטעויות נוספות, עלייך להתגבר, לשלס מותניך, להבין כי גם שם, בהמשך, ישנן מלאכיות. יום אחד תמצא אותה, היא שתסב לך אושר אמיתי, אתה תאהב אותה, תרצה לחבקה, במשחק אהבה זה, הכל חוקי. תוכל להפגין אליה חיבתך. היא לא תתוץ, לא תשבור ולא תקרע נפשך, היא תוכיח אותך בעת עצבונה. תיהיה שם לצידה, בכל עת, תרגיש ליבך בחזה, כמו משהו בועט. תדע כי היא האחת, תרגיש זאת בכל מעודך! היא תחייך אליך כשתביט לעברה, אתה תתקרב, תהסס מעט, זה טבעי. תפחד לעשות אותה טעות, תפחד איתה לנהוג בפזיזות, אך הירגע, זהו הפעם לא רגש אגדתי. אל נא תראה דברי כאזהרה, שים לב, הם נועדו במיוחד עבורך! יודע אני כי ליבך כבר קרוע, אתה כל יום יושב, כותב ויוצר, חולם בלילות איזה חלום פרוע, ולמחרת, ממשיך לחלום, בהם אתה נובר. האמן כי זה תם, האמן כי אינך עוד לבד. לעולם לא תיהיה כי לך חברים, אנשים שישמחו לראותך במצב רוח מעודד. הבט וראה, החיים נפלאים!

אשמח לקבל תגובות.

שלום לך !

אהבתי יותר את השיר האחרון. הרגשתי יותר בשלות, יותר הבנה, יותר קבלה והסכמה.
הסתכלות מאוד יפה על אהבה, יחסים, זוגיות.
אין כזה דבר - נסיך ונסיכה כמו באגדות. יותר מידי בולשיט מאכלים כאן את הצעירים ....

שיהיה לך בהצלחה באהבה.

נ.ב: מקווה שזה לא שיר אחרון ...

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

הלוואי ולא היית אומר דבר כזה.
הלוואי ותמיד תהיה לך סיבה ליצור.

בהצלחה !!!

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.