אני חייב להודות שאני ממש מרגיש תקוע עם הקטע של הראיונות ליחידות מיוחדות בצה"ל. עם כל יום שעובר וכל אימון נוסף שאני עושה לקראת גיבוש פלס"ר גולני אני יותר בטוח ביכולות הגופניות שלי, אבל אני עדיין מאוד חושש מהראיון בסופו (בהנחה שאעבור אותו).

כשהייתי מועמד לטיס הגעתי עד לשלב הראיון. היה לי ראיון שהרגשתי שהלך לי בו בסדר, ולקראת הסוף אמרתי לפסיכולוגית שאני לא מעוניין בטיס בגלל שירות הקבע הארוך. היא אמרה לי שזה בסדר, ויצאתי החוצה. הקטע הוא שנתנו לי לחכות איזה 20 דקות בחוץ עד שנתנו לי תשובה, ואמרו לי שאני לא עובר לשלב הבא. הייתי האחרון, לא ראיינו בינתיים אף אחד אחר. אני חושש שלא המשכתי לא כי ביקשתי שלא להמשיך, אלא בגלל שלא הייתי מתאים משום מה להיות לוחם כזה. שבגלל זה החזיקו אותי בחוץ 20 דקות, שזה לא היה סתם. המחשבה הזאת מאוד מציקה לי... קשה לי לחשוב על מה לא אמרתי טוב. הראיון ההוא הלך בסדר, אבל היה קר יחסית כי הפסיכולוגית ניסתה לשמור על אווירה כזו.
יש דברים לגבי עצמי, דברים שאמרתי מתוך כנות בראיון ההוא, שאני חושב שאולי הפריעו. למשל, שלא הייתי יותר משנה בצופים. היא גם שאלה אותי למה לא המשכתי, אז עניתי לה שלא אהבתי את זה, שלא אהבתי כ"כ את האנשים. עכשיו, זה לא שאני לא בנאדם אנטי-חברתי. עבדתי שלוש שנים כמדריך מחשבים בקייטנות עם צוותים גדולים של מדריכים ומאוד אהבתי לעבוד מאורגן עם האנשים האלה והיה סבבה. זה פשוט שלא אהבתי את האנשים בצופים, ואת הארגון הזה עצמו. אבל זה שאמרתי את זה - אני חושש שהדבר יצר רושם לא טוב עליי. כמו כן קיים הקטע שאנשים דיברו פה שלסיירות וכאלה מחפשים אנשים שיאמרו שהם אוהבים לטייל. אני אוהב מאוד לטייל, והייתי שמח לטייל הרבה לבד ועם חברים, אבל במהלך חיי פשוט לא יצא לי כמעט אף פעם לעשות כאלה דברים. אני מאוד חושש שגם משהו כזה יכול ליצור רושם רע...
אני גם ממש לא הסטריאוטיפ של מישהו שילך לקרבי מהרבה בחינות. אני בכושר טוב ומתאמן באיגרוף, אבל אני מן אשכנזי נורא נחמד ומנומס כזה, שהתחביב העיקרי שלו הוא מחשבים, ואומנם לא נראה איזה חנון טוטאלי (נראה בסדר גמור אפילו), אבל לא ממש יוצר רושם ראשוני של מישהו שיאחוז נשק וירוץ באמוק במסעות.

הייתי גם בראיון של מודיעין ערבית, ושם דווקא הרגשתי שהלך לי ממש טוב. חבל שגם את זה בכלל לא רציתי. המראיינים היו הרבה יותר נחמדים ואדיבים וניסו לשכנע אותי יפה להצטרף לחיל שלהם, ומיידית נתנו לי תשובה שאני לא ממשיך כשהבינו שאי אפשר לשכנע אותי.


בקיצור - אני ממש לא יודע למה לצפות. אני חושש שיווצר הרושם הלא נכון עליי בראיון אם אני אהיה כנה לחלוטין, כי הראיון קצר מדי בשביל להכיר אותי באמת ובשביל שאני אוכל להסביר את עצמי היטב.
אין לי אגב שום דבר רע להסתיר. שום סמים, אלכוהול, או דברים פליליים. בחיים אפילו לא נגעתי בסיגריה או נרגילה.

אני לא מבין משהו...אמרת לפסיכולוגית בירפ"א ב(טיס) שאתה לא רוצה טיס בגלל השירות הארוך ושלא מתאים לך לחתום קבע לכל כך הרבה זמן...אז מה אתה רוצה??שהיא תעביר אותך בכוח ותגיד שאתה צריך ללכת לגיבוש??עד הראיון בירפ"א ב לא שואלים את הבנאדם אם הוא רוצה או לא רוצה..בראיון כן שואלים כי לא כולם רוצים...חלק עוברים בלי להתאמץ חלק סתם באים לכיף...אם אתה לא רוצה טיס למה שהיא תעביר אותך??


ובקשר למודיעין ערבית,גם שמה אמרת שאתה לא רוצה את זה ואפילו ניסו לשכנע אותך כן לרצות את זה...אבל לא רצית אז שוב למה שיעבירו אותך...הם לא צריכים אנשים שלא רוצים להיות שמה...

וחוץ מזה קיבלת זימונים לטיס,מה שאומר שעשית אחלה רושם על המאבחנת בצו ראשון אם קיבלת זימון לטיס(המאבחנת כנראה ראתה שאתה בנאדם איכותי)...אז זה המדד הכי טוב שלך...

בקיצור,במקומך לא הייתי דואג יותר מידי..

בהצלחה בהמשך הדרך!

pilot17 לשעבר

נוב 07.

לא באתי בתלונות על זה שלא העבירו אותי. לא רציתי לעבור וביקשתי שלא לעבור.
את המודיעין נתתי רק כדוגמא לראיון אחר שעברתי.
בנוגע לטיס - מדאיג אותי שגרמו לי לחכות שם 20 דקות, כשלא באמת היו אמורים. הרי אם ביקשתי שלא להמשיך את המיונים ואין להם בעיה עם זה - למה לומר לי לחכות 20 דקות ולא לומר לי במקום שאני יכול ללכת הביתה? משום כך אני תוהה אולי הם בכל זאת שקלו אם לתת לי להמשיך ולא נתנו לי על בסיס אחר. אל תשאל אותי למה הם עשו את זה. אולי כן הם חשבו בכוח לומר לי שאני ממשיך ולתת לי זימון לגיבוש ולקוות שאני אגיע? באמת שאני לא יודע.

אל תדאג. גם אני חיכיתי בחוץ בערך 20 דקות עד שקיבלתי תשובה שעברתי, ובראיון עצמו הייתי קצת לחוץ והתייבש לי הגרון (גם שאלתי את המראיינת אם אפשר לשתות). אני חושב שהיא שאלה אותי בקשר לתנועות נוער, ואמרתי לה שלא הייתי בצופים/מכבי או משהו כזה.

מה הקשר בדיוק?
יש אנשים שאני אישית מכיר שאמרו מפורשות בראיון עם הפסיכולוג בב' שהם לא רוצים טיס והם שם רק בשביל הראיון דובדבן שאחרי הגיבוש, ועברו.
ואל תגיד לי שהוא לא עבר כי הוא אמר שהוא לא רוצה טיס אבל גם לא אמר שהוא רוצה את הראיון שאחרי הגיבוש. צה"ל לא מתנהל בעצלתיים ובחוסר מקצועיות (כמו שהרוב חושבים אולי..) כשזה נוגע לאנשים שעומדים להתחייל למקומות שחשובים לו (קורס טיס למשל), האנשים ואיכויותיהם הם עדיפות א' במקרה הזה. אז כנראה שהוא פשוט לא עבר כי בשקלול של הנתונים הוא אל עבר את הרף הנדרש. גם זה קורה. וקורה די הרבה.
שיהיה בהצלחה בכל מקרה.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

דבר ראשון קח אוויר. דבר שני תרגע.

הראיון שתעשה בסוף הגיבוש (בהנחה שתגיע אילו) אינו ראיון כמו בחלק מהמיונים הצהליי"ם דוגמת גל"צ.
לא יחפשו אותך שם בפינה ולא ירצו לראות רמת הנתסחות של שדר רדיו ותיק. כל מה שאתה עובר שם הוא יותר מעין שיחה אישית עם המפקדים. אין גיבוש שאין בו את החלק הזה.
זו ההזדמנות של המפקדים לשמוע ממך כל מיני דברים. לדוג' אפשרי שישאלו אותך למה אתה רוצה לשרת ביחידה X. ושאלות שכאלו. זו גם ההזדמנות שלך להרשים את המפקדים. הרבה פעמים קורה שבמהלך הגיבוש לא רואים את כל מה שאתה. פה זו ההזדמנות שלך להראות להם מי אתה ועל שום מה אתה. נצל את זה. אבל תחפש את דרכים להתכונן לזה, פשוט היה אתה, תענה ברוגע, זה לא יהיה שונה בהרבה מהראיון שעשית בצו הראשון. היה חכם, תענה להם על השאלות כמו שאתה חושב שהם ירצו לשמוע.
לדוג' אל תגיד להם שאתה מעוניין לשרת ביחידה כי זה מגניב לשים את הסיכה על המדים ודברים שכאלו.

אתה תתפלא לראות מי מגיע ליחידות האלו ואיך האנשים צומחים במהלך המסלול והחיים בכלל. אל תנסה לבנות לעצמך תבנית של דמות לוחם כלשהי ולמלות אותה. תהיה התבנית בעצמך.

פחדתי שיחפשו אותי בקטנות כמו בטיס ומטכ"ל.
אם זה כמו שאתה מתאר, הורדת לי אבן מהלב, ותודה לך על כך.
אין לי בעיה לנמק בכנות מדוע אני רוצה לשרת בפלס"ר ובקרבי בכלל, ולהיות הכי רציני וכנה בנוגע לעצמי. מקווה בהחלט להגיע לשלב הזה. לא יהיה קל, זה בטוח.

גם בטיס ומטכ"ל לא חיפשו אותך.
הכי חשוב זה להיות רגוע, באמת.

הפסיכולוגית בטיס היתה פשוט מגעילה. הרגשתי את זה לכל אורך הראיון. אני לא לבד. הרבה אנשים שהיו בראיון הזה סיפרו שהפסיכולוגים שם מנסים לגרום לך מעט אי נוחות לראות איך תגיב, ועוד לא היה אחד שאמר לי שהראיון הזה היה נחמד. כולם לא סבלו אותו. זה היה ממש מעצבן. לעומתה, המראיינים במודיעין היו אחלה של אנשים שהתייחסו אליי נורא בסבבה וכמו בן אדם, וגם דיברתי איתם יותר מחצי שעה, אפילו שהם ידעו שאני לא מעוניין. מהם קיבלתי רושם ממש טוב על החיל שהם מייצגים. המראיינת בטיס דיברה כאילו אני חייב לה איזה משהו, ורק ניפחה את הסטריאוטיפ שזה חיל מתנשא.

אני לא רוצה לבאס אותך - אבל...
קודם כל אני לא חושב שהראיון בטיס כזה נוראי כמו שתיארת... כולה מבקשים שתסביר למה כתבת דברים מסוימים בשאלון מהירפ"א א ואתה צריך לענות בכנות. אין מה להילחץ, אלא אם סתם כתבת שטויות שלא באמת התכוונת אליהן.

ותהיה בטוח שהראיון האישי זו לא הסיבה שנפלת. אני בטוח שזה לא עזר שהראית חוסר מוטיבציה, אבל בסופו של דבר מסתכלים על כל הנתונים שלך בכל המבחנים והמבדקים - ואחרי התמונה הכוללת הגיעו למסקנה שאתה לא מתאים. אז אל תחשוב שלא עברת לשלב הבא רק בגלל הראיון האישי.

זה מה יש, ועם זה ננצח.

עם גישה כזאת לא תגיע לשום מקום.
לא לקורס טיס לפחות...סתם "הארה" שאולי תעזור לך. אולי?

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אז אחרי שהרגיעו אותך..

בהצלחה

ישאלו אותי דברים כמו תכונות טובות\רעות?

זה היה מסוג השאלות שהכי קשה לי לענות עליהן.
תכונות טובות מילא לצאת סביר לומר דברים שאני באמת טוב בהם אבל לא להגזים. אבל ברעות היתה לי בעיה. כל תכונה שהתחלתי לחשוב עליה נראתה לי נוראית לכתוב. הקטע הוא שאין לי ממש תכונות שאני רואה כ"רעות". אני למשל עצלן מאוד, אבל כשאני רוצה לעשות משהו או כשאני חייב אני עושה אותו בחריצות וב200%, אז לא ידעתי לכתוב אם אני עצלן. בסוף בטיס כתבתי בין היתר שאני אוהב לאכול. זה כי אני באמת ממש אוהב לאכול, ובדרך בבית אוכל ארוחות שחיתות דיי מטורפות. אני מרשה לעצמי כי אני עושה הרבה ספורט, ככה שלמרות כל האוכל שאני טוחן אני נשאר רזה יחסית ושרירי (63 קילו על 1.70 ). אבל שוב - זה דבר רע שאני יכול לשלוט בו. אם לא הייתי עושה ספורט הייתי אוכל פחות. אז הפסיכולוגית בטיס שואלת אותי "מה הקטע עם זה שכתבת שאתה אוהב לאכול הרבה". באותו הרגע זה נשמע בדיוק איך שמאוד לא רציתי שזה יישמע - כאילו היא החליטה שאני מכור לאוכל או משהו... :X הסברתי את עצמי אז, ואני חושב שהיא הבינה, ובכל אופן זה לא שינה במקרה ההוא. אבל אני חושש שישאלו אותי פתאום בראיון אחרי הגיבוש. אני ממש לא יכול לשלוף תשובות לדברים שאני רע בהם מיידית. זה יישמע לא טוב. פשוט כל דבר שאני אומר יכול להישמע לא טוב. לפחות בטיס זה היה בחלק אחר כשהיה לי זמן לחשוב.

כודם כל תרגע.. אומנם לא עברתי רעיונות לטייס וגם לא למודיעין ולא נראה לי שיצא לי לעבור כאלה.. אבל עדיין אפחד לא מחפש אותך הם מחפשים לראות אם אתה מתמודד עם קשיים ואיך מתמודד איתם אז מן הסתם עדיף להקשות עלייך בראיון אישי נדמה לי ולחפש אותך בתקלים וזה כל העניין פה לחפש איך תענה איך תעמוד בזה שמתרידים אותך נגיד על זה שאתה אוהב לאכול ודברים ש"כואבים לך".
ולפי מה שסיפרת על עצמך תאמין לי אתה בסדר לגמריי ונשמע לי אחלה אדם אז עזוב את זה ואל תלחיץ את עצמך מראש.. ואני יודע שבחובלים כל המבחנים הפסיכולוגיים שאלו על תכונות טובות רעות מה היית רוצה לשפר על מה היית מעדיף לוותר וכו' אז אני מאמין שגם בפסיכולוג שואלים אותו דבר בהצלחה!

אוקיי, רק להרגיע אותך עוד קצת...
התהליכים בטיס הם מאוד טכניים (הכוונה לכך שהם נתונים מספריים בלבד- והרף של עובר\לא עובר הוא מספרי)...
בסוף הריאיון הפסיכולוג מביא לך ציון יבש(בלי שום קשר אם רצית או לא רצית טיס).. הציון הזה משתקלל עם שאר הנתונים שלך עוד מהצו ראשון ובסוף יש לך ציון יבש, אם עברת את רף הציונים שמתבקש אתה תעבור גם אם לא רצית...
הכרתי בחור שאמר לפסיכולוג בפירוש שהוא לא מעוניין בכלל בטיס(הפסיכולוג אמר לו שהוא מביא לו את הציון הכי נמוך ושהמעבר לא תלוי רק בו) ובסוף הוא עבר אותו (אבל הוא חתם ויתור עוד לפני הגיבוש)...
ותוציא מהראש שלך את הסרט שהם אוהבים את הקיבוצניק שאוהב את הארץ ונמצא בתנועת נוער...
זה בולשיט...