התחלנו את הספירה לאחור לחיסולנו הפיזי כמדינת העם היהודי.

אז למה פעם, כשהיינו כל כך חלשים, חיינו נחשבו ובפועל היה ביטחון רב הרבה יותר מאשר כיום, כשאנו חמושים מכף רגל ועד ראש ולרשותנו הצבא המודרני והיעיל ביותר במזרח התיכון.

בשנות ה-50 עמד לרשותנו נשק סודי שאבד לנו באותה לחיצת יד בין רבין לערפאת. לרשותנו עמד אז הצדק. כשאומה פועלת מתוך תחושת צדק, היא יכולה להגן על עצמה. כשאובדת התחושה הזו – שום צבא לא יעזור.

משחר ההיסטוריה, עקב מיקומה של ארץ ישראל כמקשרת בין צפון לדרום ובין מזרח למערב - הדרך היחידה בה אין צורך לחצות מדבריות נוראים, היא נכבשה לסרוגין על מנת לשלוט בה. רשימת הכובשים ארוכה, ביניהם היא נכבשה ע"י משפחת אברהם, ע"י שבטי ישראל ובה כונן עם ישראל (זה המוכחש כאן בפה מלא).

עם חידוש ההתיישבות בארץ ישראל ובמיוחד עם הקמתה של מדינת ישראל, אף פעם לא היינו חלשים, מבחינה כוחנית,ביחס לעמי האזור האחרים ואפילו מבחינה בינלאומית.
חולשתנו נבעה מאי קריאת המפה ומאי נקיטת הליכים מדיניים נאותים בגבויו של כוחנו הצבאי. בעולם אכזר זה אין מקום לחלשים.

תחושת הצדק ההיסטורי היא המלווה אותנו לאורך כל הדרך והיא שבססה אותנו במדינת ישראל המצוייה בשטחי ארץ ישראל ולא בשום מקום אחר עלי אדמות.
עובדה זאת איננה "מלבינה" היתנו ככובשים מחוץ לגבולותיה של מדינת ישראל ועד שלא נחזור לגבולות המתאימים לתפיסתנו וליכולת שליטתנו וקיומנו לא תמחק הגדרתנו ככובשים.

אז עם ישראל לא "כונן" בארץ ישראל, אלא במדבר סיני. חוץ מזה, אם הזכרת "כיבוש", כדאי שתהיה ישר מספיק כדי להודות בפני עצמך, שאין הבדל בין הגבולות שנראים לך "מתאימים לתפיסתנו וליכולת שליטתנו" לבין הגבולות שאינם כאלה - בכל מקרה (אפילו לפי הגדרותיך שלך כמה שורות מעל) מדובר בזרים שבאו מבחוץ וכבשו את האדמה. זה שיש גבולות שמתאימים לך פוליטית, עוד לא עושה אותם כשרים מבחינה מוסרית.

יום טוב.

עם ישראל לא היה קיים במדבר סיני וגם לא בעת התנחלותו בארץ ישראל. "עם ישראל" באותה תקופה היה מורכב משבטים שבטים שלא תמיד הסתדרו ביניהם לשם המעטה.

רק לאחר תקופת ישיבת קבע ארוכה יחסית בארץ ישראל ואיני יודע בדיוק מתי זה קרה,ניתן לאמר ולא בפה מלא שהשבטים התגבשו לעם.
הקמתה של מדינת ישראל הייתה כשרה מבחינה מוסרית ולא כתוצאה מכל מניע פוליטי. מדינת ישראל הוקמה בגבולות החלוקה והייתה נשארת (או יותר נכון לא נשארת או נשארת כפג בלתי מפותח), אלמלא התקפת ארצות ערב, בסיוע בריטי.
במהלך המלחמה יצרנו מצב חדש בארץ ישראל - מצב שבו ב-2/3 המערבי של הגדה המערבית של נהר הירדן נוצר רוב ישראלי וב- 1/3 הנותר התקבצו ערבים שלימים כינו עצמם פלסטינאים, שחלקם הגיעו לשם והתבססו שם בעקבות אירועי הנלחמה. אנחנו בססנו את גבולנו בקווי הפסקת האש=הקו הירוק, גבול שבאופן מעשי מוכר ע"י מרבית אומות העולם.
מדינת ישראל היא מדינתו של עם ישראל ללא כל ערעור וללא כל ספק.

יום טוב.

הן לא השכנות שלך, כי אם הערבים, שברובם המוחץ אינם רואים בישיבתך באיזה שהוא חלק של המזה"ת כלגיטימי (אלא אם תחשיב את האזור בין חיפה לקפריסין). לכן הסיכוי היחיד הוא להראות להם שבכוח - לא ישיגו דבר. הטעות הגדולה הראשונה הייתה שלא גירשנו את כל תושבי השטחים ב 67'. זה החטא הקדמון. הם יכלו להצטרף אל אותם "אומללים" של 48' וכידוע "רחוק מהעין - רחוק מהלב". פרט לכמה קבוצות קיקיוניות לאף אחד בארץ לא היה אכפת מהם.

ללא בניית מגדלים באויר - משהו שיהיה גם אפקטיבי וגם ישים.

גירוש המוני על כל פיגוע. לתת להם 72 שעות להתפנות (ולהציע עזרה בהובלה) ולהשאיר אותם על גבול ירדן. כבר הוכחנו כי ניתן לפנות שטח גדול מאזרחים תוך זמן קצר. מי שיוותר בשטח לאחר מכן - בן מוות. עולים על השטח בבולדוזרים משוריינים, מקימים התיישבות של קבע ואת קיומה מקבעים בעזרת חוק יסוד בכנסת. כדי שלא יהיה קל לפנות אותה אח"כ. ואז, אחד מהשניים: או שייגמרו הפיגועים, או שלא יוותר מי שייעשה אותם. פתרון ישים מאד. צריך רק לרצות ולהאמין.

למעט שתי השורות הראשונות בהודעתך (ולא נכנס כאן לויכוח הסטורי, כי מן הסתם אינני מתבססים על אותם מקורות), אני מסכים עם דיוקן של העובדות ההסטוריות שהעלית, אבל לדעתי מסקנותיך המוסריות שגויות. אני לא רואה הבדל בין שטחים שנכבשו ב-48 לכאלה שנכבשו ב-67 (אגב, מבחינת הדין הבינ"ל הפורמלי, אכן אין הבדל), אלא אם כן תטען, שישראל היא זו שפתחה במלחמה ב-67 ולא היתה זו מלחמת מגן (ברור שהיתה, כי מי שהחל במלחמה היו המצרים בסגרם את מיצרי טיראן ובהזרימם כוחות לסיני בניגוד להסכמי הפסקת האש - עניינים הנכנסים תחת הגדרת קאזוס-בלי). אגב, לצורך העניין, על פי אותו קו מחשבה ישנה גם בעיה אמיתית עם חזרתם של פליטים יהודיים לארץ, או עוד לפני כן - עם הגירתם של יהודים מאירופה, בעיקר, לארץ תפוסה (בתאוריה בלבד) ולא להם.

לויכוח על המסקנות האופרטיביות לא אכנס כאן, כי נדמה לי שדי ברור שאיננו מסכימים ביחס למה צריך לעשות מכאן ואילך.

עם זאת ולמען הרקורד - אני מקווה שברור לך שבעיני זכות העם היהודי בארץ ישראל נעלה על כל עניין גיאוגרפי אחר, מוסרית הסטורית, פוליטית, אנושית (ולא אכנס לעניין הדתי).

כל טוב גם לך!

נ"ב - בהמשך לדברי COHORT - אני אישית, כמי שלא רחוק מעניינים של מדיניות חוץ, מייחס חשיבות שולית בלבד, במקרה הטוב, למה שיש למדינות זרות לומר בסוגיה אקוטית זו עבורנו.

מאיפה השטות הזאת שביססנו את גבולות מדינת ישראל לאחר 48?
הדרישה הפאן ערביסטית מדברת על גבולות החלוקה שהנגב והגליל אינם נכללים וזכות השיבה.
זה שמבחינה פוליטית אידאולוגית נוח לך עם הסכם שביתת הנשק ב48 עדיין אינו אומר שהיסטורית אתה צודק.
זה שנוח לך עם קווי 48 אינו אומר שהדרישה הפאן ערביסטית השתנתה והיא לא השתנתה.
מה ששיחררנו בכוח כתוצאה מתוקפנות שהופעלה עלינו להשמידנו אסור לעולם להחזיר ולא בגלל עניין פוליטי אידאולוגי אלא בגלל שאם התקפלנו בקצת נתקפל עד הסוף.
זאת הנקודה החשובה שכל עוד ומדינות ערב והאוכלוסיה הפלשתינית אינם מכירים בזכותו של העם היהודי על ארץ ישראל אסור לנו להתקפל במאום .

שטחים תמורת שלום זאת פיקציה שקרית הבאה להסתיר את הכוונות האמיתיות של השמאל הקיצוני .

אני מבין שאתה אינך סופר את הפלסטינאים ולכן הכל אצלך פשוט לחלוטין.
אבל, הם קיימים חיים נושמים ואפילו אגלה לך סוד הם מתרבים. אתה מצפה "להחנק" על ידם ולהיות חלק מ"ממלכת פלסטין" - פקח את עיניך ותבין אחת לתמיד: או שתי מדינות ישראלית ופלסטינאית בגדה המערבית של הירדן או מדינה פלסטינאית בלבד - אין כל חלופה אחרת.
אני בוחר את הראשונה ואתה את השניה.

גם אם תקים שתי מדינות על הרצועה המוגחכת שבין הירדן לים - הפלסטינאים לא יפסיקו להתרבות, היחס בין יהודים לערבים ממערב לירדן לא ישתפר (לפחות לא בגלל הקמת המדינה הערבית במקום) ואולי אף יורע - עקב מימוש חלקי לפחות של זכות השיבה - והבעיה הדמוגרפית ממש לא תיפתר. ככה שאני לא רואה איך הדברים קשורים זה בזה. הנסיגה נחבל עזה היא מיקרו קוסמוס - נסוגות משם, עדיין אתה נתפס כאחראי לבעיות ההומניטריות שם (לדעתי אנו אחראים גם לכך שהטרור מתגבר שם, אבל את זה לא יגידו לנו שכן זו הודאה אולטימתטיבית בכשלון המהלך) - ולא נראה כרגע שאנו בדרך לפתרון בעיה כלשהי מאלה שהעלית, למרות שמה שיש שם הוא דגם מוקטן ומקומי של מדינה עצמאית.

יום נעים

אליהו.

איננו עם כובש...אנו מדינה כובשת. וההבדל הינו מהותי.

העולם שבכף היד