19-07-2006, 11:33
|
צחי בן עמי לתחום התעופה הצבאית, חיל האויר ותולדותיו
|
|
חבר מתאריך: 17.10.04
הודעות: 8,704
|
|
לא בדיוק
העניין זכה כבר להתייחסות באשכול אחר.
קיימת אי סימטריה במאבק.
ארגון טרור אינו מדינה, ולכן לא מצפים ממנו לכלום, או חמור מכך - מצפים ממו שיפעל בניגוד לכללים ואמנות מתוקף היותו חבורה של בנדיטים.
צבא מתבקש לעמוד במסגרת הציפיות של לוחמה עפ"י ה"מקובלות" של חוקי המלחמה והאמנות.
בעוד שהאמנות והמשפט הבינלאומי חלים על מדינות - הרי שאינם חלים כלל על ארגוני טרור (בתוקף משפטי).
עם זאת - ארגון הטרור לעולם יטען כלפי המדינה - שהיא פועלת כנגדו בניגוד לאמנות בינלאומיות, ויתעלם לחלוטין מכך שסוג הלוחמה שהוא מנהל - אף היא אינה "חוקית".
מכאן - שהדיון בנושא הפרת אמנות בינלאומיות הינו בעיקר פסיכלוגי על דעת הקהל, תוך ניצול המדיה כמכפיל כוח לפעולות טרור.
אין בכך כל טענה כנגד המדיה. תקשורת וטרור הם סימביוזה בהגדרה, אם ירצו בכך ואם לאו.
באשר לישראל - הרי שלה שמור "מעמד מיוחד" בקשר מול דעת הקהל והמדיה ומול מערכת הערכים המקובלת בצה"ל ומערכת הציפיות של העולם. במידה רבה כתוצאה מציפיות גבוהות שבנינו בעבר, וכיום העולם אינו מוכל לקבל מאיתנו גם מעט פחות מזה.
_____________________________________
ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק
נערך לאחרונה ע"י Soloavia בתאריך 19-07-2006 בשעה 11:35.
|