מצד אחד ישנם מתקנים אסטרטגיים אשר חלקם - אם סופגים חו"ח פגיעה - יכולים לגרום נזק עצום,

מצד שני ישנה מערכת הגנה נגד טילים ומטוסים מתוצרת התע"א/רפאל, הDefender"ברק" בגירסה היבשתית,

אני מבין שצה"ל לא מעוניין/יכול להשקיע במערכות נ"מ לטווח הקצר/בינוני (מלבד המחבט לטווח הקצר ושאינו מתאים אולי לטילי/רקטות החיזבאלה [ ואולי צריך לנסות אותו לאיום הזה...])

אבל מדוע לא רוכשים כמות קטנה של מערכת הDefender רק לאזורים כגון מפרץ חיפה?
במערכת הברק הבשתי יש (בגירסה של התע"א) יש שילוב של נוקמני. שילוב של שתי המערכות הנ"ל יכול לתת מענה טוב לטילים ארוכי הטווח.
טווח הDefender עד 12 ק"מ.
מה דעת המבינים?

נ.ב. מדוע לא שמו סטיל עם ברק ונוקמני מחוץ לנמל כדי להגן על כל המפרץ? לא מעשי?

Defender של רפאל


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.rafael.co.il/marketing/SIP_STORAGE/FILES/9/759.jpg]

ה Defender עדיין בפיתוח , יעבור זמן מה עד שיהיה מבצעי ולא נראה לי שצה"ל ירכוש אותו בדומה לספיידר .
חוץ מזה אני לא חושב שהברק ובטח לא הDefender אמור להתמודד עם קטיושות או רקטות מסוג אחר .

באיחור רב: טילי "ברק" יגנו על אזור חיפה

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
מאת אמיר אורן
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://news.fresh.co.il/icons/haaretz.gif]

עודכן ב- 06:27 18/07/2006

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

חיל הים החל אתמול לבדוק אפשרות להצבת ספינות טילים הנושאות טילי "ברק" במפרץ חיפה, ליירוט הרקטות קרקע-קרקע (רק"ק) של חיזבאללה, הנורות אל חיפה וסביבתה ובדגש על הגנת בתי הזיקוק. על מחלקת אמצעי לחימה במטה החיל, בשיתוף המינהל למחקר, פיתוח ואמצעי לחימה (מפא"ת) במשרד הביטחון, הוטלה בחינת חירום של משמעויות הצבתן של הספינות והשימוש בטילי "ברק", שנועדו להגן על כלי שיט מפני טילים ומטוסים, ליירוט קטיושות משופרות וטילים מסידרת פאג'ר. הטילים יוכוונו על ידי מערכות מכ"מ יבשתיות. דוברת משרד הביטחון, רחל ניידק-אשכנזי, אמרה, כי "נעשתה פעילות חירום להשמשת מערכות מסוגים שונים הרלוונטיות להתמודדות עם הרק"ק. המערכות מוצבות בשטח ופועלות".
מקורות צבאיים הגיבו אמש בסיפוק על הכוונה לנסות ולהגן על חיפה בגירסה ימית-יבשתית מאולתרת של "ברק", אך מתחו ביקורת חריפה על טיפולם של משרד הביטחון וצה"ל בסוגיית יירוט רק"ק ארגוני הטרור, מאז קיץ 2004. טיפול זה, האשימו המקורות, היה נגוע לכל אורכו במחדלים, בשאננות ובשיקולים תקציביים שגויים, ביניהם הרצון לממן את מערכות יירוט הטק"ק בכספי הסיוע האמריקאי במקום להקים מינהלת תוכנית ולהאיץ פיתוח ישראלי מקורי. שיקול זה חייב את ישראל לחפש שותף אמריקאי ולהמתין לאישורי הפנטגון והקונגרס. פגיעתן הקטלנית של הקטיושות בחיפה השבוע, רמזו המקורות, היתה עשויה להימנע אילו ניתנה ליירוט הרק"ק עדיפות נכונה. "אפשר היה להתקין דלת טובה לאורווה לפני שרוב הסוסים ברחו", אמר קצין בכיר.
טילי "ברק" המותקנים בספינות "סער 4.5" ו"סער 5" של חיל הים, נמכרו גם לציים בעולם. ואולם ביום שישי שעבר שבתה המערכת בסטי"ל אח"י חנית כאשר הטיל האיראני (מתוצרת סין) סי-802 נורה לעברה ופגע בה, בהורגו ארבעה חיילי צה"ל. מפקד חיל הים, האלוף דודו בן-בעש"ט, מינה צוותי תחקור לנושאי מודיעין, אלקטרוניקה ופעילות מבצעית.
בדיוק לפני שנתיים פורסם ב"הארץ" כי ביוני 2004 הוגשה למינהלת "חומה" של מפא"ת הצעה חדשנית למערכת יירוט רק"ק וטילי קרקע-קרקע (טק"ק) קצרי-טווח. הקבוצה שעסקה בגיבוש ההצעה כללה את רפא"ל (טילים), אלתא (מכ"מ) ומנהל לשעבר של "חומה", עוזי רובין. הצורך המבצעי שאופיין התבסס על ההנחה שישוגרו רקטות וטילים אל חיפה, טבריה, נצרת ובסיס חיל האוויר ברמת דוד. ההצעה, "מגן ברק", התבססה על הטיל הימי, בעל ראש קרבי של 22 קילוגרם חומר נפץ ומרעום קירבה להשמדת הרקטה התוקפת. רובין סירב אתמול להגיב על שאלות בנושא זה. את סירובו נימק במלים, "מה שהיה לי לומר, אמרתי כבר לפני שנתיים".
הצעת רובין-רפאל-אלתא ושותפיהם הוגשה לבקשת מנהל "חומה", אריה הרצוג, שהעריך כי הרק"ק של חיזבאללה מהווה איום אסטרטגי משמעותי, משום שתקיפת אזורי אוכלוסייה ותשתית תגרום לנפגעים, נזקים והסלמה בלחימה. ועדה בראשות בן-ציון נווה, לשעבר ראש מפא"ת ומנהל רפאל, ביקשה מגורמי פיתוח ותעשייה הצעות הגנתיות, לצד פתרונות התקפיים. נכתב אז כי אם לא תהיה לצה"ל יכולת הגנתית משלימה, עלול הלחץ הציבורי על הממשלה לחייב אותה לדחוק את חיל האוויר לסטות מתוכנית הפעולה הסדורה שלו ולדרבן פלישה קרקעית. תקצוב שלוש מערכות נאמד ב-40 עד 80 מיליון דולר. מומחה ביטחוני שצוטט ביולי 2004 אמר, כי "שנתיים לאחר שיתקבל אור ירוק, מערכת כזו תגן על הצפון".
לאחר הגשת ההצעה - והצעות מתחרות - הואטה הפעילות, בתוקף החלטת הנהלת משרד הביטחון והמטכ"ל. חברה חיצונית שייעצה למערכת הביטחון איפיינה את "המרחב המוגן" של ישראל מפני רק"ק טרוריסטי וטק"ק קצר-טווח בשתי מחציות, צפונית (מגבול לבנון עד נתניה) ודרומית (נתניה-אשקלון); ביקשה הצעות להגן על אחת המחציות או שתיהן מפני "טפטוף", "מטח חמור-סביר" (10 שניות עד דקה בין כל שני שיגורים) ו"מטח חמור" (15 עד 30 רק"ק לשניים עד ארבעה יעדים, בו זמנית) - והאריכה את מועד הפיתוח והניסויים עד 2010. בתהליך זה ניתנה עדיפות להצעה של רפא"ל להסב טיל אוויר-אוויר מסידרת "פיתון", אך מדגם שטרם פותח, לשימוש בסוללה יבשתית שתכלול ארבעה עד שישה משגרים, עשרות מיירטים וקרון שליטה ובקרה. העדפת רעיון זה על הסבת "ברק" שבנמצא, גרמה להאטה נוספת בפיתוח.
במקביל, פותחה על בסיס "ברק" מערכת יירוט יבשתית ("דיפנדר") לחיל האוויר של ונצואלה, בשיתוף עם חברה הולנדית, המייצרת מכ"ם מדגם "פלייקצ'ר". השבוע, לאחר תקיפת חיפה, נבחנה אפשרות להשתמש ב"דיפנדר", אך התברר שקיימות רק שלוש מערכות כאלה - בוונצואלה ובהולנד.
לדברי ניידק-אשכנזי, במינהלת "חומה" "נוהלה בשנתיים האחרונות פעילות מתוקצבת של בדיקת היתכנות לגיבוש קונספט למערכת יירוט רק"ק, מול שתי תעשיות - התעשייה האווירית (בואינג מארה"ב ורפאל ורייתיאון מארה"ב), כל אחת בקונספט משלה. הבדיקה היא בשיתוף משרד ההגנה בארה"ב ובמימון משותף. לאחר ביצוע מכרז בין החברות נבחרה לאחרונה רפא"ל, בשיתוף עם "רייתיאון", כחברה הזוכה לשלב הבא של בדיקת ההיתכנות. רק לאחר סיום שלב זה יובא הפרויקט לאישור בארץ ובארה"ב, לפיתוח מלא של המערכת. לוח הזמנים לפיתוח מלא של המערכת הוא לקראת תחילת העשור הבא".

יירוט רקטות קרקע-קרקע

1. טילי "ברק" יכולים ליירט רקטות קרקע-קרקע של חיזבאללה הנורות אל חיפה וסביבתה
2. מקורות צבאיים מתחו ביקורת על טיפול משרד הביטחון וצה"ל בעניין מאז קיץ 2004. טיפול זה, האשימו המקורות, היה נגוע במחדלים ובשיקולים תקציביים שגויים
3. בין המחדלים: הרצון לממן את המערכת בכספי ארה"ב, מה שחייב אישור הפנטגון

אני משער, שעם תום הלחימה צפויים זעזועים רבים עבור מערכת הביטחון הישראלית. בתקווה שזה רק יניב פיתוחים חדשים ובחינה מחודשת של דרכי ההתמודדות של צה"ל עם איומי רק"ק.

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

א. מסתבר שלא צריך להיות גנרל או אסטרטג גדול כדי לשאול את השאלות הנכונות. מספיקה חשיבה בהירה, כמו שיש לחלק מהחברים בפורום.
אל תחששו להעביר ביקורת על מקבלי ההחלטות בזמן אמת, כי יתכן שאתם צודקים.

ב. צריך לזכור שפרשת אח"י-חנית הולכת לפגוע חזק במכירות טילי ברק של ישראל, ולא יעזרו כל התירוצים (אם כיבו את המערכת או לא, אם זה מסוכן למטוסים ידידים או לא).
הימים הקרובים זו כנראה ההזדמנות האחרונה לנסות להוכיח את כושר היירוט של המערכת, לעיני צבאות שכנותינו ולעיני לקוחות זרים.

הוצאת לי ת'מילים מהפה, nimer

עד שייוצרו המערכות היבשתיות.

בנוסף, לבחון מערכת הספיידר מול או בשילוב הברק.

כל הנ"ל עם מערכת מכ"ם הנאוטילוס/שחר אדום.

אני שמח שאולי כעת באמת יתיחסו ברצינות לנושא שהוזנח ויטפלו בו בהקדם.

נ.ב. מהם ההבדלים -בגדול בלבד מטעמי ב"מ- בין מכ"ם הנאוטילוס של אלתא לבין מכמי התותחנים מתוצרת ארה"ב ואלתא- בהקשר לגילוי ארטילרית אויב?

נ.ב. 2 : מייד אחרי שנחתה הרקטה בסטלה מאריס , לא רחוק ממני, חיפשתי דרך להעביר הרעיונות שלי למישהו למעלה, אך כיוון שלא התאפשר לי הדבר, הדרך היחידה היתה דרך הפורום כאן.

בחיל מופעלות שתי מערכות לאיכון וטיווח- נורית ושילם.
הנורית היא מכ"ם AN/TPQ-37 מתוצרת ארה"ב, מודרנית יותר מהשילם.
בגדול, ההבדל המרכזי בין המערכות הוא ששילם רק מטווחת ואילו הנורית יכולה גם לאכן יציאות.
הבעיה של הנורית היא שכדי לאכן יציאות היא צריכה "לפתוח חלון" במיוחד לאותו כיוון.

מבחינת טווחים אני לא אכנס, גם משום שאני ממש לא מכיר את המערכות ונתוניהן המדוייקים, וגם משום שזה בעייתי.

לעולם אשא דגלך בגאווה

צדה גם את עיני מיד על הבוקר. יחד עם זאת, לאחר ההתלהבות הראשונית יש לסייג את הדברים. בכתבה עצמה נאמר שחיל הים "החל לבדוק" אפשרות לשימוש במערכת ברק ימית "ליירוט קטיושות משופרות וטילים מסידרת פאג'ר". ממה שנכתב כאן ובמקומות אחרים לא מוזכרת יכולת כזו של המערכת הקיימת. מערכת הברק נבנתה כדי ליירט טילים לוחכי ים, שהם לרוב גדולים וטסים במהירות נמוכה יחסית. ע"פ מה שפורסם, הברק לא נוסה מעולם על מטרות שדימו רק"קים.
אם כך, מדובר בתהליך פיתוח והתאמה שבד"כ אורך מספר שנים. לחלק גדול מהקוראים זכור מה קרה כשניסו להפוך את הפטריוט לטיל נגד טילים במלחמת המפרץ I תוך כדי מלחמה. גם אם אכן מדובר במהלך חירום שקיבל עדיפות עליונה, הרי מדובר ביכולת שתהיה מוכנה רק לעימות הבא.

(יש שבסוף מעופם מבצעים מסלול אליפטי - לא זוכר כרגע דוגמאות) וכן נגד מטוסים וכלי טיס קטנים, לכן על פניו נראה שגם נגד רקטות גדולות/בינוניות.

מתוך אתר DID:
http://www.defenseindustrydaily.com...rtars/index.php

Phalanx "R2D2s" to Counter Land Mortars

Posted 29-Jun-2005 03:21

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.defenseindustrydaily.com/images/ORD_Phalanx_CIWS_White.jpg]

Phalanx CIWS

DID has covered Rayheon's Phalanx Close-In Weapons System naval gatling gun, which functions as a last-ditch defense against anti-ship missiles and has recently been upgraded to attack small surface craft as well.

Yesterday, DID covered the IED threat, with links to a lessons learned report and the vehicle mix issue. The next biggest threat is mortars - many of them miss, but lucky shots are causing casualties. DefenseTech.org looks at the tactical issues around countering insurgent mortar tactics, and notes a new solution in trials by the U.S. Army: create a land-based version of Phalanx CIWS with appropriate ammunition for use over land.




Well, the place already features Warlocks and JIN. Why not the "Phalanx" R2D2s as well?

No word if the redesigned Phalanx will use any of the weight-saving innovations devised by UA Engineering students, who reportedly reduced the weight of the weapon's support structure by about 30% in a Raytheon-funded 2004 project.

ולא רק נגד טילים בגובה נמוך וכאלו שמבצעים POP-UP לקראת פגיעה (כגון ה"הרפון")

הברק מסוגל להתמודד עם מגוון איומים אינו אומר שהמערכת במצבה הנוכחי מסוגלת להתמודד איתם בצורה יעילה. שוב, רק"ק אינה סוג האיום שמערכת הברק הימית אמורה לטפל בו. גם אם הדבר אפשרי, הרי שלצורך התאמת מערכת נשק כה מורכבת נדרשים עדכוני תוכנה, אולי עידכוני חומרה, ניסויים וכו' - כלומר תהליך לא קצר.

מה על מערכת הנאוטילוס ? לא שמעתי עליה כבר שנים מצחיק היא איתה אמורה לתת מענה בידיוק לבעיה שיש לנו עכשיו, בקטה של טילים נו טוב פטריות 3 אם קיים בארץ והחץ יכולים להסתדר (אולי לא מלבנון בשל האתרעה הקצרה), אבל רקטות על סוגם זה בידיוק סוג הפתרין המתאים, אני מניח שהפרויוקט ננטש או שהוא בהמתנה, למישהו יש מוסג ?

רק בחודש האחרון היו לפחות 3 איזכורים למערכת בפורום הזה

_________________________________________________

אזהרה: משרד הבריאות קובע כי העישון מזיק לבריאות !
תראו, אפילו החייזר נהיה ירוק מזה

מנהל פורום מדע בדיוני ופנטסיה ופורום מדע טכנולוגיה וטבע בפרש

אם רק תשתמש בו...

לעולם אשא דגלך בגאווה

לא מזמן ראיתי באתר Israeli Weapons את הדבר הבא:
MTHEL - Mobile Tactical High Energy Laser
http://israeli-weapons.com/weapons/...stems/THEL.html
בסרטון שנמצא גם באתר מדובר על יירוט קטיושות בהצלחה רבה..
למה לא משתמשים בנשק זה קיום ? ( מקווה שלא עברתי על חוקי הפורום )

הפרוייקט הופסק