27-07-2006, 00:22
|
|
|
|
חבר מתאריך: 23.01.06
הודעות: 1,234
|
|
|
פסיכולוג צבאי- קב"ן. פניה ללוחמים בסדיר.
אני בוחר לפתוח שרשור נפרד, כי נדמה לי שהענין ראוי, ושיש דיי לוחמי סדיר שקוראים ומעורבים כאן בפורום.
לאחינו הצעירים לוחמי הסדיר,
אתם עוברים ימים לא קלים. לחימה היא חוויה מעצבת ולא פשוטה.
לחימה מהסוג שאתם משתתפים בה עכשיו יש לה השפעה על הנפש.
כדאי להכיר בהשפעה הזאת.
"קבניסט" אצל הח'ברה הטובים זה כינוי גנאי. זה לא קול. אנחנו הרי גברים ופייטרים, ולא מתבכיינים.
אז בתור לוחם בסדיר ובמיל, שמכיר את לבנון טוב מדי, תרשו לי לתת לכם עצה קטנה, מהלב.
כשהלחימה הזאת תגמר, יבואו אליכם פסיכולוגים צבאיים. הם יבואו לשוחח אתכם. בטח הם יראו מוזרים- זיגים פרוידיים כאלה, וודי אלנים עם משקפים ונעלים חצאיות, וכל מיני בנות שנראה שהן לא מבינות.
הם לא נראים כאילו אבדו חברים. הם לא הריחו דם. אין להם את המבט הזה האטום של מי שהיה "שם".
אל תתנו למראה שלהם להטעות אתכם. האנשים האלה הם חובשים של נשמות.
הם אנשים יקרים שבאו לעזור לכם לעכל דברים לא קלים שאתם עוברים ברגעים אלה.
אם הייתם חוטפים רסיס\כדור הייתם קוראים לחובש. זה לא היה מפחית מהגבריות שלכם, או מהפייטריות. לחימה כמו שאתם חווים- יכולה להיות פציעה לנפש. אלה האנשים שיודעים לחבוש פצעים בנפש, ולתת עזרה ראשונה.
תדברו, תבכו, תחשפו. גם איתם. זה לא אומר שאתם חלשים. זה אומר שאתם חזקים מספיק כדי להודות שכואב.
ותזכרו שאנחנו בעורף אוהבים אתכם וסומכים עליכם מאוד, גם כשאתם כואבים, וגם אם אתם בוכים. |
ראשי
צ'אט
) והם פתאום יוצרים איתי קשר וחלקם אומרים לי "שמע, לא ידענו שזה כך" או "גם אנחנו הרגשנו דומה אך לא ידענו מה לעשות עם זה" או "עשיתי טעות שלא נתתי לחיילים לדבר עם קב"ן". ותגובות דומות.
מצב כלאיים
