31-07-2006, 21:30
|
|
|
חבר מתאריך: 29.01.06
הודעות: 284
|
|
אמרתי נקווה, לא אמרתי מה יהיה - והרקורד שלו עד עכשיו לא משהו
ולכן אי אפשר לומר שביקורת בנושא הזה היא לא רלוונטית. ידוע לי שהאיש אינו אחראי לילדיו, מצד שני אני מאמין קטן מאוד במקריות. ואם יש לו שניים סרבנים (פחות מטריד אותי שהבת שלו מתעסקת עם המחסומים, למרות שאישית זה מגעיל אותי, כנ"ל ביחס לזה שאשתו לובשת שחורים או מה שלא יהיה) בבית, ובהתחשב בעבר המפואר שלו עצמו - לדעתי זה אומר הרבה. העניין הוא, שאולמרט היה מגדולי הלוחמים למען ארץ ישראל השלמה, בזמן שהוא וילדיו לא היו מוכנים לנקוף אצבע למענה, שלא לדבר על לסכן את הפריזורה שלהם לצורך העניין.
היום שינה אדון אולמרט את טעמו (וכמובן הקריב המון בשביל זה. הכל אידיאולוגיה, כלום לא לתועלתו האישית) באותה מידה של הקרבה עצמית מצדו או מצד ילדיו. אני ציוני מהסוג הישן ובעיני זה מאוד רלוונטי, מה אדם וביתו מוכנים לעשות למען המדינה, וזה מאוד רלוונטי בעיני כשאני בא להחליט אם אני רוצה שאיש כזה ינהיג אותי.
כה שאני לא יודע מה יהיה בסוף, יכול להיות שאולמרט ישליך את כל עתידו ואשר לו למען בטחונם, שלומם והחזרתם של החיילים החטופים. נראה. בינתיים, כפי שאמרתי, הרקורד שלו הוא לא משהו, והעניין נתון בסימן שאלה, בעיני.
ואני לא מתרשם מדי מהמבצע הצבאי, כל זמן שלא הביא תוצאות. זה שאני לא אומר מילה בעניין, זה לא בגלל שאין מה להגיד, אלא כיוון שבאמצע הלחימה (אני מקווה שאנו עדיין באמצע), לא נכון להעביר ביקורת על מי שמנהל אותה.
אגב - את המשפט שציטטתי בכותרת האשכול שמעתי מלוחם שיושב כרגע בלבנון על כל המשתמע מכך, ואם ככה חש חלק מהלוחמים שלנו, אני חושב שזה רלוונטי. בלי לזלזל, אמיל - הם רואים אותה לבנון שאתה רואה כל יום, רק קצת יותר מקרוב.
נערך לאחרונה ע"י אבי ירדן בתאריך 31-07-2006 בשעה 21:34.
|