בזמן האחרון אני שומע שוב ושוב התנפלות על התקשורת תוך האשמות על עבירות בטחון מידע.
אני לא בדיוק ראש השירות, אבל זה נשמע לי די קשקוש. בסה"כ יש לנו צנזורה טובה הן חיצונית והן פנימית ע"י רשתות השידור. דווקא קצינים בכירים גורמים לרוב נזק. לא פעם ולא פעמיים שמעתי במהלך המלחמה קצין מברבר בעוד הכתב מנסה להסות אותו.

ברור שהקצין עבר לפני כן תדרוך קב"ט, אבל הי ממתי סא"ל קרבי מקשיב לסגן ג'ובניק.

נקודות התורפה האמיתיות הן בבטחון קשר - פלאפונים במקום אמצעים מוצפנים למיטב ידיעתי מקור הדלף העיקרי.

וכן זריקת מסמכים מסווגים לאשפה.

בסדיר ערכתי מידי פעם ביקורות במזבלות מרחביות ואת מה שמצאתי שם מתגולל, ג'ימס בונד הערבי לא היה מצליח לאסוף בשבוע של פעילות מאומצת.

למותר לציין שיש שבטים בדואים שמתפרנסים ממיון האשפה ומכירת המסמכים.
אפילו תפסו אצלהם מחירון תואם לפי סיווג המסמך.

אז לפני שמאשימים את התקשורת צריך לפנות ראשית לאשמים האמיתיים, אנחנו חיילי צה"ל בסדיר ובמיל'.

ראיתם אתמול את התנ"צ ההוא שמעד בלשונו (ומיד תיקן)
משהו כמו:

"היו הרבה נפילות ב******
אה, סליחה, בשטח פתוח"...

ראבאק.. תת-ניצב!

וגם בהזדמנות נוספת, "אני לא רוצה לציין מיקום אבל אני גר ברחוב הרימונים כאן בסביבה"....

האם הזכרת מיקום נפילת הקטיושות (איזור, עיר, שכונה) היא עבירה על ביטחון מידע?

עד איזו רמה (איזור בלבד? או גם עיר ושכונה?) מגיעים ההנחיות לתקשורת מה לדווח ומה לא?

מסקירתי האישית את מהלך הלחימה של החיזבאללה כלפי העורף הישראלי, ראיתי כמה הזכרת מיקום הנפילה עוזרת לחיזבאללה לכוון טוב יותר את טיליה לעורף. ושמעתי לא פעם קריאות של קציני צה"ל ותושבים בקו העימות שביקשו מהתקשורת לא לדווח על מיקום הנפילה הצפציפי.

אשמח לשמוע דיעות של מבינים בתחום זה..