19-08-2006, 05:12
|
|
|
|
חבר מתאריך: 03.04.02
הודעות: 1,320
|
|
|
לא מסכים אתך.
תשים לב שההגדרה שלך בונה הבדל בין ה"נרדפים" שהם יהודים לאחרים. לא רודפים אתכם אבל מחפשים ובצדק את החתרנים שבינכם. את אותם אלו שחושבים שרוממות האל שבגרונם מעמידה אותם מעל חוק וסדר. אנשים כאילו מערערים את היסודות של החברה ואפילו עצם ההפרדה שאתה יוצר בין "יהודים נרדפים" לאחרים מעמידה את כל מי שלא בהגדרת ה"נרדפים" שלך בחזקת קלגסים או משתפיהם. זוהי בדיוק אותה שנאת חינם של "קמצא ובר-קמצא" ואם המדינה הזו רוצה להמשיך להתקיים כדאי שתמתנו את הקולות המפלגים שאתם משמיעים. ממליץ לך לפתוח את תיאוריו של יוסף בן מתיתיהו על התהליכים שהתרחשו לפני החורבן ואולי תבין למה מביל פולמוס ציבורי שמובל על ידי קיצוניות פנאטית.
מצד שני - קיצוניות פנאטית לא מעודדת הבנה אלא ציות, כך שאני לא משוכנע שתנסה להבין לכן הנה סיכום קטן כמו שמובא ב"ויקיפדיה" ורק על מנת להמחיש מה עושה פירוד השורות:
...וחנן הגיע לירושלים ועמו כמה אלפים מפליטי הגליל, מערים שונות. בעת שהגיע לירושלים היו המחנות הפוליטיים היריבים על סף מלחמת אחים. הקנאים בעיר הונהגו על ידי אלעזר בן שמעון, ופעלו להפלת הממשלה הקודמת, אשר אותה האשימו בנפילת הגליל. הגעתו של יוחנן ואנשיו חיזקה מאוד את מפלגת הקנאים. המתונים, אנשים שהיו שייכים לשורות הצדוקים, האצולה התורשתית, הכוהנים, ועשירי העיר, היו עתה במיעוט. הכהן הגדול מתתיהו בן תיאופילוס הודח, והובא במקומו אלמוני משורות הקנאים בשם פנחס בן שמואל. מנהיג הממשלה המתונה חנן בן חנן החליט להתגבר על הקנאים. יוחנן ואנשיו התבצרו בבית המקדש, וקראו לעזרת האדומים מבחוץ. אלו נכנסו אל העיר, וטבחו במתונים. החל מסע רציחות בו איבדו את חייהם מנהיגי מפלגת המתונים חנן בן חנן ויהושע בן גמלא.יוחנן הפך למפקדה הצבאי של העיר, ונקט בשלטונו בצעדים חמורים כנגד אנשי מפלגת המתונים. אל מולו עמד, מחוץ לעיר שמעון בר גיורא, אשר היה מנהיג בעל נטיות חברתיות. איש מפלגת הקנאים, אשר ייצג מגמות קיצוניות בהרבה מאלו שייצג יוחנן מגוש חלב, ואשר יוחנן הורה על כי יישאר מחוץ לחומות העיר. מנהיגי המתונים שנותרו, ובראשם הכוהן הגדול מתתיהו, הצליחו להכניס את שמעון בר גיורא אל חומות העיר, ועתה פרצה מלחמת האחים במלוא עוזה. על פי יוסף בן מתתיהו נטושה הייתה המלחמה לא בין שני פלגים כי אם בין שלושה פלגים, כאשר הפלג השלישי הינו פלג קנאי קיצוני, אשר התנגד לשלטונם של יוחנן ושמעון גם יחד. בחג הפסח, כאשר פתח אלעזר את שערי בית המקדש לקהל, שלח יוחנן את אנשיו כשהם חמושים, והשתלט על ההר.
בכל אותה העת המתין אספסיאנוס בניחותא, שכן סבר כי המלחמות הפנימיות אך יקלו עליו ויסייעו לו כשיתחיל המצור על העיר, וכי יש לתת לצדדים הניצים למצות את הנזקים שהם גורמים זה לזה. בין היתר נשרפו במאבק מחסני המזון של העיר, דבר שגרם לאחר מכן לרעב משהחל המצור.
לא מזכיר לך משהו חלק מהתהליך? אז דחילאק - די עם קולות הפילוג הללו.
נערך לאחרונה ע"י The_Merlin בתאריך 19-08-2006 בשעה 05:26.
סיבה: תוספת
|