|
במה צריך להשתפר - דעתי אישית
כמה דברים שלא נאמרו עדיין , ואני מרגיש שחייבים להיאמר .
נאמר פה כבר הרבה על הסיבות לביצוע בינוני בלבנון . בעיקר נאמר על הציוד הגרוע בימ"חים , על הדרג המפקד הגרוע (מח"טים ומעלה) . כמובן על חוסר החלטיות משווע מצד הדרג המדיני .
אני רוצה יותר לדבר הרבה יותר מטה , כי אני מרגיש שהרבה דברים לא נאמרו , ודווקא על האנשים שלוחצים על ההדק . ואני רוצה לדבר על הסדירים .
לצערי הרב , התחושות האלו היה מאוד חזקים אצלי כשהשתחררתי , אך עבר מאז זמן מה ונשכחו לי כמה דברים . מרביתם כתבתי פה בפורום לא פעם ולא פעמיים , שהם ראי לאותם תופעות שאני רוצה לדבר עליהם . אני ארשום את הדברים שאני בכל זאת זכרתי , ואיך אני חש שצריך לפתור אותם .
כהערה : אבא שלי היה קצין בצבא בריה"מ , ואת מרבית החיים שלי לפני העלייה העברתי בבסיסים צבאים (בהתרוצצות מול החיילים של אבא שלי) . כתוצאה מזה התחלתי להתעניין בכל הנושא הצבאי . ובראותי את התנהלות צה"ל , אני חש שאם לא יפנו לאנשים שיש להם השקפה מצד אחר לגמרי על אופן התנהלות צבא וחיילים (למקצועניים מחו"ל) , אני חושש שחלק גדול ממסקנות ומפעולות מתקנות פשוט ילכו לאיבוד (אני בכלל לא מדבר על "מלחמות יהודים" אופייניות) , ובסיבוב הגדול הבא אנחנו פשוט עוד פעם נאכל את החרא , ואולי אף בגדול יותר .
1) מערך הדרכה .
זה היה הזעזוע הראשון שלי מצה"ל . אני אלך לרצועה עוד יותר צרה , ואתמקד רק במערך בט"ר של לוחמים (אני כבר לא מדבר על מערך הדרכה וטירונות של תומכי לחימה וג'ובניקים , זה ספר שלם ומלואו , ולדעתי שם המצב לא ניתן לתיקון , ואולי אף עדיף להשאיר ככה) . מערך הטירונות והדרכה הוא מקום הכי חשוב לחייל מתחיל בצה"ל . הכי חשוב , ואני לא יכול להדגיש את זה מספיק . ושם מתחילות הפשלות .
קודם כל , מערך המפקדים בבסיסי טירונות . אילו מפקדים לקראת סוף שרות ששלחו אותם לבסיסי טירונות כתפקיד אחרון , אילו מפקדים גרועים ששלחו אותם רחוק ממבצעיות לבסיסי טירונות . אילו מפקדים ממבצעיות שבתור נטל או כדי להתקדם שלב , שולחים אותם לבסיסי טירונות וכל מה שעובר להם בראש זה לסיים את התפקיד מהר.
תוצאה : מפקדים רבות מפחדים ללכת מול הפקודים שלהם , לא רוצים ללכת מול הפקודים שלהם , לא מחנכים כראוי את החיילים , מרחמים על החיילים שלהם (ולפעמים הם פשוט מכירים את החייל מאזרחות ו...אתם מבינים לבד) . הם חושבים שהם עושים בזה טובה , כאשר הם עושים רק רעה להם . אחד משיטות הכנה פסיכולוגית של חייל (משהו – שפשוט אינו קיים בצה"ל . אין) היא פשוט הריגת אופי שלו על ידי המפקד , הבאתו למצבים קיצונים מבחינה פיזית ונפשית כאשר בנאדם מגלה את עצמו מחדש . אין מנוס שחייל ישנא את המפקד על זה , ואין מנוס . אחרת , בסיום הטירונות החייל ישאר אותו אזרח , אותו ילד שרק גמר בית ספר לא מזמן , כאשר יש לו רובה ביד . הוא לא חייל . הוא אזרח שיש לו רובה וידע צבאי .
פיתרון שלי : סגל הכשרה (והכשרה בלבד , לא צריך יותר מזה) צריכים להיות אנשי קבע מיומנים ומקצועים . דוגמת DRILL SARGENTS שיש בארה"ב . משמעת הרבה יותר חמורה (גם ככה ישנו נושא של משמעת רק בטירונות . לפי דעתי אין צורך לשנות נושא זה , אך אם כבר זה קיים רק שם , צריך ליישם אותו הרבה יותר בחוזקה, כדי להכשיר בנאדם להיות חייל) .
בעיה שנייה : אופן הכשרה בבסיסי טירונות ואימון מתקדם .
אני מצטער , על האנלוגיה הבאה שאני הולך להביא , כי אולי זה ישמע ילדותי במקצת . מעולם אומנויות לחימה , כי זה במקרה תחביב אחר שלי .
אם ניקח מתאגרף פשוט בעל וותק של שנה , שיודע להשתמש רק בשני ידיו , מול קונגפויסט בעל וותק של שנה שיש לו מגוון רחב של טכניקות שונות ומשונות בחגורתו , ונשים את שניהם ברחוב , מתאגרף יחסל את הקונגפויסט .
משני סיבות פשוטות : א) ישנה אימרה מעולם אומנויות לחימה , "עדיף לחזור על אותה מכה אלף פעם , מאשר לחזור על אלף מכות פעם אחת" . מתאגרף בעל טכניקה של 4 מכות בלבד בחגורה שלו חוזר עליהם המון ומביא אותם לצורה הכי אוטומטית והכי מושלמת שיש תוך פרק זמן קצר . וזה מול קונגפויסט בעל מגוון עצום של טכניקות שונות , שכמובן מתיר לו פחות זמן להביא את הטכניקות שלו לכדי אינטואיציה . ובקרוב תראו למה אני חותר עם זה . ב) אגרוף הוא יעיל גם מסיבה הבאה – אופן הלמידה שלו . הוא נלמד בזירה , כל תרגיל נלמד מול יריב בזירה , שמכה אותך בחזרה . ישנו ספארינג קבוע על בסיס מה שנלמד בכל הכוח . לאומת אומנויות לחימה רבות שכל מה שלומדים זה על יבש , כאשר המורה חוזר הרבה פעמים "הטכניקה הזאת כל כך מסוכנת שהיא יכולה לערוף ראשים" , ומה גודל זעזוע כאשר ברחוב מסתבר שהמורה שיקר ...
ולמה אני חותר . חייל צריך להרגיש מה זה להיות תחת אש , או לפחות להבין את הסיטואציה , במהלך הכשרה שלו . כמו מתאגרף שיוצא לזירה ביודעין שהוא הולך לחטוף מטר של מכות , אך הוא מוכן נפשית כי הוא כבר עבר את זה באימונים שלו , כך גם חייל צעיר שפעם ראשונה נתקל במסך אש לא ילך לעיבוד , אלא יפעל הכי קרוב לתרגולת שלו . שום דבר דומה לא קורה בטירונות (אולי תרגיל מסכן אחד עם ח"קים , ומפקד שזורק אבנים על חייל ושופך עליו מים במטווח) . ונקודה שנייה – חיילים צריכים להביא את מה שהם עושים לנקודת אוטומציה . מפקד שיתרכז רק בקרב אש שהולך מולו , לא ישמע מה אומרים לו בקשר . הוא לא יחשוב על מהלך הבא שלו . הוא לא מנסה להבין את התמונה היותר גדולה . כל מה שעובר לו בעיניים זה הכדורים שעוברים לו מעל הראש . ברגע שזה לא יהיה משנה לו , אותו מפקד יוכל לחשוב על התמונה היותר גדולה ... "מה המקור אש ? איך אני יכול לאגף אותו ? מה הצעד הבא שלי ? איך המעטפת שלי יכולה להשתלב פה" . ואותו הדבר לגבי החיילים . צריך להביא את התרגולות לידי אוטומציה . דוגמא קטנה : תשאלו כל שריונר מה זה שבוע תרגולות . זה שבוע שבו שריונרים באימון שלהם עוברים על התרגולות הבסיסיות שהם חייבים לבצע באופן הכי אוטומטי שיש . זה שבוע "שלם" , כאשר הלמידה מתבצעת בעצלתיים (אם מישהו מכם עבר את זה לא מזמן , ורוצה למחות ולהגיד שזה ממש לא מתנהל בעצלתיים , אני אגיד לכם : אתם טועים בגדול !!!!! אין לכם מושג מה זה עבודה אינטנסיבית !!! )
פיתרון שלי : חזרה לשיגרת עבודת טירונות כמו שהיא הייתה נהוגה פעם . כאשר אני שירתתי כטכנאי בפלוגת הכשרות של שריונרים , במו עיני ראיתי את ההתדרדרות בין מחזור למחזור בצורת חינוך של השריונרים . כאשר בין כל מחזור למחזור הביאו עוד איסור מטורף כלשהוא , כבר אי אפשר היה להשוות בין מחזור מרץ 9 למרץ 1 – שני עולמות שונים .
להביא את החיילים לסף יכולתם פיזית בעבודה מאומצת . ולא על ידי עבודה פסוודו-מאומצת . לפני שחייל מגיע לסף פיזי , הוא בדרך כלל מגיע לסף פסיכולוגי – המוח שלו אומר די , כאשר אין זה נכון בכלל . לשבור את הסף הפסיכולוגי ואז להראות שאפשר לעבוד במוד יותר אינטנסיבי .
לשלב את כל התרגולות הבסיסיות בכל תרגיל שעושים (כמו למשל תרגולת חייל פצוע) , ויותר מפעם אחת . בצורה יותר אינטסיבית ממה שזה נעשה , בצורה עוקבת (שני תרגולות אחת אחרי השנייה , או אותה תרגולת מספר פעמיים אחת אחרי השנייה) , בצורה שמדמה באופן יותר מוחשי (ע"י אמצעים פירוטכניים , הדמיית פצועים באופן מוחשי וכדומה) , לא להרפות (אחת השיטות שאני זוכר שסיפרו לי מצבא האדום , היא שיטת העבודה הזאת של אי הרפייה ושיטת "הקומבואים" – תרגולות מסתעפות אחת מתוך השנייה , תרגולות שנולדות אחת מתוך השנייה ולוחצות אותך למצב לחץ יותר ויותר , כאשר לוחצים עליך לבצע את המשימה המוגדרת . וזאת בניגוד לשיטת עבודה שלנו , כששם בדרך כלל התרגולת מופיע בסוף התרגיל , כמו תרגולת פצועים ובגמר התרגולת גם נגמר התרגיל) .
תכנים נעלמים : בין כל מחזור ומחזור , ישנם תכנים שפשוט נעלמים (מפאת הזמן) . ישנם תכנים אחרים שמלמדים אותם רק בשביל לסמן V במחברת . זה לא הולך ככה , זה ביזבוז זמן . או שתחזירו את התכנים , או שתעשו רוויו איזה תכנים חשובים ותמדו אותם כמו שצריך .
הכנה פסיכולוגית : נושא שלדעתי הכי מפוספס . אינו קיים בכלל בצה"ל .כמו שכבר כתבתי למעלה , לוחם שלא היה במצב של החלפת מהלומות בכל הכוח , לא ידע מה לעשות ברחוב , עם כל ארסנל מכות שלו . חייל שהוא לא "מחושל" למראות של הקרב , יתנהג בהתאם לאופי המקורי שלו , מה שהוא הביא מהבית . כמו כמו שכתבתי למעלה , צה"ל לא מחנך חיילים . הוא מחנך אזרחים , שיש להם ידע איך להפעיל מערכות נשק . אם חייל מפחד , הוא יכנס למצב של שוק קרבי . תגובה הכי טבעית של המוח . המוח חושב שהוא עוזר לאותו בנאדם , אך בעצם הוא רק מפריע לו . במצב כזה , יחידה של חיילים תחת אש , כל אחד יתנהג אחרת , קוהרנציה (אחידות) של יחידה נעלמת , והכי גרוע , כאשר המפקד עצמו נכנס למצב של לחץ . ראיתי את זה קורה , וזה ממש לא מראה יפה . מפקד בלחץ זה מכפיל כוח , רק מכפיל לרעה . אחרי הכנה פסיכולוגית , יחידה של חיילים תחת אש תפעל פחות או יותר בטולרנס כלשהו של פאראמטרים ידועים – החיילים פחות או יותר יפעלו ביחד כיחידה , לפי התרגולת , כמו שצריך . כמובן , עדיין כל אחד יכול להכנס לשוק , אך הכנה פסיכולוגית מקטינה את ההסתברות של זה .
הנושא הוא נושא לפני עצמו , ואין מספיק שירות כדי שאני אכתוב פיתרון איך זה אמור להעשות . אני מעריך שאפשר למצוא בגוגל את הנושא אחרי חיפוש של :
psycological conditioning , Warrior spirit , תמצאו לבד .
חלק כבר כתבתי למעלה (הכנה תחת לחץ , עזרים פירוטכנים ) .
הפרדת מקצועיות ובטיחות :
נושא שאותי אישית הכי עיצבן . במקום להכניס את הנושא בטיחות תחת המקצועיות פרט , או מקצועיות יחידה , הנושא הופרד לשני קצוות של ספקטרום . כתוצאה מכך , פתרונות לבעיות בטיחות הם מגוכחים לגמרי , נכתבים רק כדי לחסות את התחת , ובסופו של דבר פשוט גורעים מיכולת להילחם . בסופו של דבר , חייל יצטרך בקרב לתת אש , כאשר נמצאים אנשים בקו הירי שלו (כאשר קו ירי אצלנו נמדד במחסניות בטיחות ... מה לעזאזל ?!?) . בסופו של דבר חייל יצטרך ללכת עם המחסנית בהכנס (שזה אגב המצב טבעי שנשק אמור להיות בו ב100 אחוז מצבאות עולם מתקדם) . עדיף ללמד את זה בצורה מבוקרת , להבין שהדברים האילו הם חלק ממקצועיות חילית , ולא לתת פיתרון גורף וטיפשי לגמרי .
חלק הארי מזה נובע מאינטיפאדה שקבעה רף כלשהו להכנת חיילים , וחוסר אכפתיות של אנשים שכן יכולים לשנות "לתקן את מה שאינו שבור" , ולא להתכונן למלחמה הבאה , אלא למלחמה הנוכחית .
זה מה שיש לי להגיד על הנושא של הכשרה . לצערי הרב כשאני קורה את זה , אני כבר מרגיש ששכחתי המון דברים שהיו לי טריאים בראש עד לא ממזמן . מחר אני אוסיף עוד דברים לנושא.
נערך לאחרונה ע"י JAVEHN בתאריך 22-08-2006 בשעה 20:35.
|
ראשי
צ'אט
22-08-2006, 20:30
כל עוד בלבב פנימה...
מצב כלאיים
