ישנו פרוייקט גדול של "אוורור רגשות" תלמידים בכל הנוגע למלחמה. ישנן הפעלות ויוזמות, ובהן
אחת מופלאה במיוחד. להלן הציטוט (לא נגעתי) :
"בקטע שכותרתו "ערביי ישראל במלחמת לבנון - הקטיושות אינן מבחינות בדת, מין או גזע", המורים
מתבקשים להכיר לתלמידיהם תגובות של ערביי ישראל למלחמת לבנון; לגרום להם להבין "שאחרי
המלחמה נצטרך להמשיך לחיות יחד, יהודים וערבים, מתוך כבוד הדדי, ולברר למה מחוייב כל צד כלפי
משנהו", ולדון בשאלות של גבולות הדמוקרטיה בשעת מלחמה."

הכתבה המלאה:
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/468/747.html

------------------------------------------------------------------------------
אין לי מושג מי עומד מאחורי היוזמה התמוהה הזו, לשקר לילדי ישראל, אבל מצער שמשרד החינוך
מוסיף לשמש ככלי פוליטי של השר העומד בראשו (וכרגע עומדת בראשו פעילת "שלום עכשיו"
ותיקה). הרעיון הזה, שמטרתו בעצם לסלף את עמדת ערביי ישראל בזמן המלחמה (הנוצרים
שנפגעו אכן האשימו את חזבאללה - אבל מסלמים שנפגעו, האשימו את ישראל, וחלקם אף
התפרע במהלך הלוויות - יצא לי לחצות מסע לוויה כזה בכביש 85, והמשטרה שם הייתה בלחץ
נוראי, ובצדק...). במקום זאת, ינסו ליצור כאן אגדה על "שותפות גורל" דמיונית בינינו לבין אלו
שחלקם כנראה כיוון את משגרי הקטיושות וחלקם סתם צהל עליהן (כן, בעיר חיפה, למשל, היו
ערבים שחגגו ירי על העיר שבה הם חיים...) - ונציגיהם בכנסת, הם תומכיו המובהקים של האוייב
עפ"י כל הגדרה אפשרית.
כשאני הייתי תלמיד (לפני עשר שנים - וואו, איך שהזמן טס...), נתבקשנו לכתוב במסגרת מבחן
בגרות בהבעה "מכתב לנער פלסטיני ולספר לו על השלום". המדובר בישראל של 1996, ממש
על סיפם של בחירות כלליות מכריעות - ובכ"ז משרד החינוך (אז, בידיה של מרצ), לא היסס
להפעיל אינדוקטרינציה במטרה לשכנענו ביתרונותיו של אוסלו. כמה שנים אח"כ היה שריד שר
חינוך (לגביו, אגב, זכינו לשמוע ולראות אינספור סיפורים עיתונאיים על כמה הוא היה שר חינוך
טוב, בהשוואה לאחרים - ואשרי המאמין...) והוא העלה את הפטנט של "לימוד שירי מחמוד
דרויש", שכידוע המליץ לנו באחד משיריו, לעזוב את הארץ ולקחת את עצמות מתינו עימנו...

הדרך הטובה ביותר לגרום לתלמידים לשנוא רעיון כלשהו - היא להכניסו לתוכנית הלימודים ולאלצם לכתוב חיבור בנושא...

דוגמא [מתוך מבחן הבגרות ב'לימודי מזרח תיכון חדש' משנת 2019]:
(7) '"נביא השלום המודרני ש.פרס נהג לומר 'למן הפאקס רומאנה ועד לקוסמופוליטיות האוניברסלית עובר נתיב אחד בו פוסעים חפצי השלום'. באר, נמק והבא דוגמאות.
(9 א') תאר באחוזים את התפלגות התמיכה במפלגות ההתנגדות השיעיות הלבנוניות והפלסטינאיות בהתאם לנתוני הלמ"ס ולתוצאות הבחירות לכנסת בשנת 2007.
(9ב') סקר של פורום הפרופסורים לשלום ולהתראות שנערך בשנת 2014 מגלה כי 37% מערביי הגליל יסכינו עם קיומה של מדינת ישראל באם יועלו תגמולי הבטוח הלאומי ובאם לא תועמק גביית המס. העזר בנתון זה ובנה בעזרת תרשים זרימה תזה המסבירה מדוע מדובר בתוצאות מעודדות. צבע בורוד את העתיד.

http://www.youtube.com/watch?v=RTf09_AuwrE&noembed

האמת, אתה צודק. כשזה בתיכון זה באמת פחות מסוכן - אבל אני חושב שהפרוייקט הנוכחי, מיועד
לבתיה"ס היסודיים, ושם יש פה ושם תלמידים שמצליחים להפנים שטויות כאלה...

לפחות אם ההסברה העלובה שלנו (תודה ציפי) היתה מעמידה את זה מול שטיפת המוח המפלצתית של הפלשתינים, והיה יוצא לנו מזה קצת רווח תעמולתי, ניחה. אבל כרגיל, אנחנו גם אוכלים את הדגים המסריחים וגם מקבלים מלקות.