מרבית החיילים שאובחנו כסובלים מתגובות חרדה עקב הקרבות היו לוחמים בשירות סדיר, 85 אחוז מהם שבו לשירות. בחיל הרפואה מזהים ירידה משמעותית בפגיעות הבטן והחזה ביחס למלחמות אחרות. קצין הרפואה הראשי, תא"ל ד"ר חזי לוי: "זו תגובה נורמטיבית למראות הלחימה שאליהם נחשפו החיילים הצעירים"

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www1.idf.il/dover/site/Images_Site/tans.gif]

מאת לילך שובל ויעל סלומה, כתבות 'במחנה'

כ-30 אחוז מתוך 1,030 החיילים שנפצעו במהלך הקרבות בדרום לבנון מוגדרים כחיילים שנפגעו מבחינה נפשית, חלקם מוגדרים כפגועים פיזית ונפשית - כך עולה מנתוני חיל הרפואה.
מרבית החיילים שאובחנו על-ידי קציני בריאות הנפש (קב"נים) כסובלים מתגובות חרדה בעקבות הלחימה, המכונות גם "הלם קרב", היו לוחמים בשירות סדיר. 85 אחוז מהם חזרו מיד לשירות ורק חיילים בודדים נדרשו לטיפול מעמיק יותר. מספר קטן של חיילים נדרש בשלב זה לאשפוז במוסדות לבריאות הנפש בעקבות הלחימה.
אנשי חיל הרפואה שוחחו באופן יזום עם המפקדים על מנת שאלו ידברו עם פקודיהם ויאתרו תופעות אלו. מרבית החיילים שאובחנו כסובלים מתגובות חרדה פנו בעצמם לקב"נים. "פגיעת הנפש היא פגיעה ככל הפגיעות", הסביר ל"במחנה" קצין הרפואה הראשי, תא"ל ד"ר חזי לוי. "זו תגובה נורמטיבית למראות הלחימה שאליהם נחשפו החיילים הצעירים. צריך לטפל בתופעות האלו ולהסיר את הטאבו החברתי בעניין".
תופעה נוספת שאפיינה את הלחימה היא ירידה משמעותית בפגיעות הבטן והחזה שאובחנו אצל הפצועים ביחס למלחמות קודמות. בחיל הרפואה מייחסים זאת לשימוש באפודים קרמיים שהחל במהלך השנים האחרונות. כמחצית מהפצועים סבלו מפגיעות בגפיים וכשמונה אחוזים נפגעו בעיניהם. כתוצאה מכך, חויבו הלוחמים להרכיב משקפי מגן לעיניים.
הקושי הגדול שבו נתקלו אנשי הרפואה היה החבירה לחיילים הפצועים. לעתים נאלצו הכוחות להותיר פצועים בשטח במשך זמן רב בגלל צורת הקרב. לדברי תא"ל ד"ר לוי, חידד אופי הלחימה החדש שהתגלה בדרום לבנון את הצורך באנשי רפואה רבים יותר שיהיו עם הכוחות, בשל הקושי במעבר של אנשי רפואה ממקום למקום, וגם חודד הצורך בכלי פינוי ממוגנים, כמו "טנקבולנס" ו"אכזריתבולנס" שהוכיחו את יעילותם בלחימה. לדבריו, מספר האימונים המצומצם שאותם עברו אנשי הרפואה במילואים פגע במיומנויותיהם, בעיקר באילו הנוגעות לרפואה תחת אש.

בעקבות הלחימה: הוקם מתקן לתגובות קרב

מתקן לתגובות קרב הוקם בפיקוד הצפון במהלך השבוע שעבר. במתקן פועלים עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ופסיכיאטרים, שגויסו לשירות מילואים במטרה ללוות את הלוחמים ששבו מלבנון ולמנוע תופעות של הלם קרב וחרדה.
המפקדים הישירים של החיילים וקציני בריאות הנפש הפזורים ברחבי הצפון הונחו לאתר חיילים בשירות סדיר ומילואים הנזקקים לטיפול ולבקש שיפנו למתקן המיוחד בהקדם. במידת הצורך, יוכלו החיילים לבקש הפניה לטיפול במקום.
ללוחמים החוזרים מהקרבות הומלץ ראשית כל לנוח, לשתות ולאכול. בהמשך צפויה להם שיחה עם המפקדים, שהונחו על-ידי קציני בריאות הנפש לזהות דרכי התנהגות חריגות בקרב הלוחמים. אלו יופנו למתקן לצורך קבלת טיפול מקיף.
במשך תקופת הלחימה גויסו כ-40 קציני בריאות הנפש לשירות מילואים, והם פוזרו ברחבי הצפון במטרה לזהות תגובות חרדה בעודם בשטח. לדברי קצינת בריאות הנפש של פיקוד הצפון, רס"ן כלנית צדקה, נפתח המתקן בסיום הלחימה, שכן רק עם היציאה משדה הקרב עולות מרבית תגובות החרדה. "באקסטזה של הלחימה מדחיקים את האירועים", הסבירה רס"ן צדקה. "רק עכשיו הלוחמים מאפשרים לעצמם להיות קשובים לקשיים שעברו בקרב. כעת מתחילות לצוף הבעיות".
לוחמים בשירות מילואים, שלא הספיקו לפנות למתקן הצפוני, יוכלו להיעזר בשירותיו של המתקן לתגובות קרב הממוקם במחנה תל השומר.