 |
02-09-2006, 02:40
|
|
|
|
חבר מתאריך: 23.10.05
הודעות: 186
|
|
|
מהו ספין באמת ?
ואיך מבדילים בין 2 צדדים למטבע לבין טישטוש אמיתות ?
מתי אימרה כלשהי או "היפכה מסתברא" מאבדת מהלגיטימיות שלה ?
הכל קשור בקונטקסט המקורי, מה חומרת הנושא...כשדנים בנושא כמו שחיתות שלטונית ואחד כמו צחי הנגבי (מושחת לכל הדעות) אומר בראיון בעיתון: "אני פרגמטיסט, לא אידיאליסט ! "
אזי זה ספין, כשלבעל "הדעה" כביכול יש אינטרס אישי שנראה דברים מנקודת המבט שלו אחרת הוא נפגע מכך וזה עולה לו ברמת הקרדיט הציבורי שהוא מקבל.
אני חושב אומנם שזה דבר מעניין שלעצמו לדון בנושא כלשהו מכיוון פלורליסטי ולראות את הצדדים השונים שלו, כויכוח והתפלספות זה יכול להיות נחמד ומשעשע, אך לא כשזה נעשה לכלי משחק ולתמרון של שלטון כושל ומה שנקרא: "לכשכש בכלב" להמציא תרחיש לא קיים כדי להסב את דעת הקהל, כמו שעושה מהפנט, או מטיף דתי, בקליק אחד באצבעותיו, בשינוי טונציית הדיבור...מרדים אנשים, משנה את מצב רוחם, משכנע אותם שהם מישהו אחר, חיים במציאות אחרת. פירסומאים ויועצי תקשורת הם אותו הדבר בדיוק, בתרבות של צרכנים הרבה יותר קל ליצור תופעות: "עדריות" כי כולם ניזונים מאותם המקורות, כולם רואים כל בוקר את אותה הכותרת, ואת אותן פרשוניות, לפעמים התקשורת אינה צריכה להצדיק מקרה כזה או אחר, אבסורדים, שחיתויות ודברים מן הסוג הזה... מספיק להעלות נושא אחר, כותרת אחרת, מאוד מזכיר פאן מסויים של שיחה משפחתית, שכולם מדברים על בעיה חשובה שמדחיקים והויכוחים מתלהטים ויש אווירה לא נעימה ואז לפתע האישה קמה ומציעה קפה לכולם בטון דיבור שלא קשור בכלל לסיטואציה, או שמישהו פתאום מעביר נושא לספורט, או רכילות יבשה...
יש אינספור דוגמאות כאלה שקיימות בחיים, ספינים כאמצעי שלטוני אינו דבר כשר, הוא תמיד מסריח, הוא משמש כמניפולציה, וניסיון לזלזל בדעת הציבור והאינטיליגנציה שלו, הבעיה עם זה כמובן שזה עובד - שלציבור יש "זיכרון קצר" ובאוטוסטרדת המידע, ובהתחלפות המהירה של המידע שאנו קולטים בכל רגע, בכל שעה מכל מיני מקורות שונים, מתחומים שונים, מאמצעים שונים, משפיעים על שיקול דעתנו, מבלבלים אותנו, מכריחים אותנו לא פעם לבצע סוויץ' מהיר מדבר לדבר.
ברמה האזרחית ציבורית פלורליזם הוא דבר חיובי, ככל שנחשף ליותר אפשרויות, לסצנריות שונות, תהיה לנו דעה יותר שקולה ונקיה עד כמה שניתן מסתירות, והאפשרות לשער את אחוז אי הדיוק או ההסתברות לטעות שיכולה לנבוע מהערכה כזו או אחרת שלנו.
ספינים זה סוג של "אחיזת עיניים" שגורמת לך להתמקד ולעקוב אחר אובייקט/אירוע מסויים אחד, בזמן שההתרחשות האמיתית נעשתה במקום אחר.
יש הרבה דוגמאות לספינים שמתנהלים היום:
כאשר חלק גדול בציבור קורא לאולמרט פרץ וחלוץ להתפטר, ואולמרט לפתע מדבר על: "סיבוב שני"
של קרבות ומנצל את הטענה הזו כדי למנוע ועדת חקירה ממלכתית מתוך טענה שקרית של: "אין זמן להלקאות עצמיות ! "
ספינים קטנים נעשים גם דרך מכבסת מילים, במקום "עקירה" קוראים לזה "התנתקות, התכנסות"
כאשר התקשורת בוחרת להראות לנו את מה שהיא רוצה שאנו נראה כדי שנחשוב מה שהיא רוצה שנחשוב, והציבור הישראלי אט אט לומד לא לשים את מבטחו בפרשנות זו או אחרת, עיתונאות שלא פועלת מתוך מגמה של ספין מציגה תמונה מקיפה, שמעשירה אותך במידע, ומעלה שאלות לא פשוטות אך אינך יוצא בהרגשה שעברת שטיפת מוח רגשית למגמה כזו או אחרת.
ברמת האידיאל כולנו רוצים לדעת את "האמת" להגיע לשורש של כל דבר, אבל מה שאבסורד ועצוב בכל העניין הוא שאין ודאות אמיתית לידיעת האמת, אם אנחנו נוטים להסתמך על ההיסטוריה, עלינו לזכור ש- "ההיסטוריה נכתבת בידי המנצחים" אפילו ברמה הפיזיקלית אם נחשוב על כך, המושג "אפקט הפרפר" כהמחשה - נניח ואדם כלשהו לפני 1000 מתאר מחזה היסטורי כלשהו, מאבק בין זרמים, בין פלג כזה או אחר ומציג אחד באור מסויים ואת השני באור אחר, אומנם למי שחי שם באותה תקופה יכול לטעון ולשפוט יותר טוב אם הטענות שקריות או אמיתיות ויודע לעשות את ההפרדות, והנה לאחר 1000 שנה הכתבים שלו הופכים ל- "עדות היסטורית" השאלה היא למה ?.
אותו דבר עם הספינים של ימינו, אנחנו נוטים לחשוב על ספינים כאמצעי תימרון והישרדות של פוליטיקאים שמשמש אותם לזמן קצר עד יעבור זעם, הבעיה הקשה היא השלב שבו אנשי תקשורת ורוח מטפחים ספין כזה או אחר כמשהו היסטורי בעל מגמה כזו או אחרת.
הספין בסופו של דבר עלול לפתח מיתוס, והיסטורית מדינת ישראל כבר כמעט 60 שנה דורות על גבי דורות מעוצבים סביב תפיסה כזו או אחרת, אנחנו קוראים לזה "חינוך" "מורשת" וכשאנחנו רוצים לטעון שאנחנו מעניקים משהו חיוני וחיובי לדור הבא אנחנו מדברים על "הקניית ערכים" הספין קיים בכל אלמנט שבו יש ניסיון לסמא, לטאטא, להתכחש ולהעלים נתונים ועובדות שסותרות תפיסת עולם סובייקטיבית בעלת סתירות פנימיות, הרבה אנשים מאמינים, דתיים אדוקים ישימו דגש על הפעולות של אותה אמונה אבל שאלות לא נוחות שמערערות את יסוד האמונה הם יעדיפו לא לשאול, וינסו להבליט ולתת דגש למושגים ולראיית עולם X תוך התכחשות והתעלמות לראיית עולם Y ו- Z.
יש גם דוגמה הפוכה, שבה אדם בוחר באגנוציזם, הוא נוטה להציג עצמו כליברלי, כרחב אופקים, ואם הוא נתקל בתופעה שיכולה לערער את החופש שלו, את הקונספציות שהוא דוגל בהם ובחר בהם
לא בגלל שהוא חונך על תפיסות כאלה או אחרות ושזה יוצר אצלו דיסוננס, אלא פשוט מתוך הרצון "לא לדעת" בין אם זה בורות, בין אם זה אגו. לפעמים זה בסה"כ הרגלי יומיום שקשה לנו כבני אדם לשנות - התמכרויות.
היכולת לזהות ספין ולנטרל את הכוח שלו קשורה בקונסיסטניות ובסדר עדיפויות של חומרה וחשיבות של אירועים שאנו נתקלים בהם ברצף, לדעת לבצע מיון נכון, ולשים לב מתי זו "ידיעת דמה" ריקה מתוכן ומתי זה נושא עקרוני וחשוב, לא להיות כלי משחק בידי בעלי אינטרסים.
דיעה עצמאית ובחירה חופשית מאבדים רק כשמפסיקים לחשוב ונותנים לאחרים לחשוב בשבילנו. |
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
