כאשר מגיע קרוב מקרבה ראשונה (אחות) לביקור בארץ לאחר שהחייל לא ראה אותה למעלה משנה וגם לא יראה אותה לאחר מכן זמן דומה,האם יש לו זכות לבקש ולקבל יציאה בשבת למרות ששאר הפלוגה אינה יוצאת באותה שבת,וללא צורך להחזיר את השבת בשבוע שאחרי,פשוט לקבל יציאה נוספת.

אם החייל יבקש זאת ממפקדיו, החל מהמ"כ תך וידוא שזה מגיע גם למ"מ ולמ"פ (כי בסופו של דבר הוא מחליט על כך), סביר להניח שיאשרו לו.
אני לא רואה סיבה למה לא לאשר בקשה שכזאת, אלא אם היחידה נמצאת בכוננות או בפעילות מבצעית, וגם אז ניתן לסדר משהו- אפטר בן כמה שעות, אולי שהמשפחה תגיע לבקר בבסיס וכו'.

בשורה התחתונה, זה נתון לשיקול הדעת של הסגל.
מנסיון אישי, בדרך כלל מאשרים, אלא אם יש סיבה ממש טובה לא לעשות זאת.

לעולם אשא דגלך בגאווה

תודה על התשובה,הבחור בקורס חובלים,השבת הקרובה היא השבת היחידה בה יוכל להתראות עם אחותו,המפק"ץ נוטה להסכים ולשחרר אותו בתנאי שיחזיר את השבת שקיבל בשבוע הבא.הדבר מאד מקומם כיוון שבשבוע הבא הם מסיימים שלב בסיסי וכל הפלוגה יוצאת הביתה,מצד שני זה יכול להיות סתם בדיקה של המפק"ץ לתגובותיו של הבחור,ולכן אני עדיין לא מתערב בנושא.

ככה זה אצלנו בכל אופן אא"כ יש לו מפקד מאוד נחמד שיתן לו לצאת בלי לבצע החלפה

מאחי ידועה לי שבגיבעתי הם מאוד מאוד לארג'ים לדברים האלה והם מארגנים דברים....
גם בחטיבה 7 הם היו די בסדר, אבל היו להם קטעים דבילים שלא אישרו חופשות וכאלה....

Your signature did not follow Fresh's signatures policy, therefore it was automatically erased. Please see the E-Mail which has been sent to you, to learn how to fix this.

טוב,אני חייב להגיב שוב לנושא,חשבתי שמדריכי ומפקצי קורס החובלים נחשבים למעט יותר מקורסים אחרים בצהל והתאכזבתי קשות,אינני רוצה לעשות הכללות אבל המפקץ הסמשלב והמשלב ראויים לבוז אחד גדול,מדברים על קורס יוקרתי,ארוך,קשה ויקר ביותר.אנו כהורים מחנכים את ילדינו ללכת לטוב ביותר שיוכלו להגיע.מפקידים את ילדינו בידי חיל הים,מעודדים אותם,נוסעים לבקר אותם גם כשזה כרוך בשתי נסיעות בחודש מתל אביב לאילת במשך ארבעה חודשים,הילדים רואים את הבית פעם בחודש בלבד,ולמרות הכל אנו ממשיכים לתמוך ולעודד.ומה עושים בעלי התפקידים שם ??? החליטו שרירותית שלא לתת לילד לצאת בשבת כדי לפגוש את אחותו שהגיעה לביקור קצר בארץ,מה שאומר שיצא לו לראות אותה בשבת בבסיס בין 10.00 ל-16.00 וזה לשלוש שנים הבאות.הילד לפני סיום שלב,יש לי קשרים אישיים שיוכלו לשחרר אותו,איני מעוניין להפעיל אותם כיוון שאני לא רוצה לפגוע בהמשך דרכו בקורס,ואני שואל,טובי ילדינו בקורס חובלים ומי מנהל אותו???אני אפסיק לכתוב כי הנייר לא יסבול את מה שאני חושב עליהם ורוצה להגיד,חבל ועצוב שכאילו אנשים קטנים מדריכים בקורס כזה,אני מקוה שמישהו משם קורא את הדברים שנכתבים על ידי בעצב ובכעס רב וידע לטפל בנושא.כי כך ישארו שם רק הבינוניים ומטה.

אני באמת לא מכיר את פרטי המקרה, אבל מניח (יותר נכון מקווה) שהמפקדים שקלו את הענין ברצינות ולא סתם 'ירו' תשובה מהמותן. החלטות כאלה יכולות להכעיס מאוד, ולמתבונן מהצד קשה לפעמים לקבל את ההגיון שמאחוריהן, אבל לפעמים הטובה המערכתית מנצחת את טובת הפרט. אולי יש אימון שההכנות אליו מתחילות כבר במוצאי יום השבת המדובר, או שהסגל מפחד שיווצר תקדים בעייתי, שבמידה ולא יעמדו בו בעתיד יגרום להרגשת אפליה אצל שאר החניכים, או הסבר הגיוני אחר, שהם לא רוצים לפתוח בפני החניך.

אני אומר שוב, שאני ממש לא מכיר את הפרטים ואפילו לא את מבנה הקורס, וכמובן יכול להיות שאני טועה שהמפקדים עושים טעות נוראית, שתגרום צער למשפחה שלמה.

אני מקווה שאתה מאמין שהם לא אנשים רעים או חסרי אחריות, שסתם מתעללים בבן שלך.

טנקים נ"טים חי"ר, אש, סוף.

התחייבות Yes

שמע,כשהילד קיבל ריתוק באחת השבתות ולא ראה את הבית במשך 56 יום לא התלוננתי למרות שסברתי שאין זה עונש חינוכי כיוון שבעצם מעבר להענשת הילד הם הענישו אותנו ההורים.אני מניח שקיימים בצהל הרבה עונשים וההנחה שלי באה מ-15 שנות שרות בצהל המשך כאזרח עובד צהל וכאיש מילואים עד היום.אבל עכשיו אני ממש כועס כיוון שראשית היה מקרה דומה לחייל אחר בפלוגה המקבילה והוא שוחרר על ידי מפקדו ללא חיוב בשבת נוספת,כלומר יש תקדים.שנית אני יודע כי היום ומחר החיילים עובדים בעבודות רסר ובשבת כל היום יש ביקור משפחות כך שאין להם הכנות לכלום.לדעתי נעשה כאן חוסר צדק משווע ולכן אני כועס.

אם מעל כל צל של ספק נגרם כאן חוסר צדק משווע, אז אין סיבה שהחייל לא יבקש לדבר עם הקצין הממונה על מי שקיבל את ההחלטה.

אבל הבעיה היא שבמקרים כאלה בדרך כלל יש ספק, ישנם הרבה הסברים אפשריים להצדיק את המצב שהצגת, ולי (ולדעתי גם לך) אין יכול לראות את נקודת המבט של הסגל. אולי למקרה של החייל האחר ששוחרר יש פרטים נוספים שאינם גלוים, ואולי מתכננים המפקדים פעילות מפתיעה ליום שבת או ראשון בבוקר (כמו הקפצה למסע לדוגמא).

גם אני בתור חייל קיבלתי עונשים שעד היום אני מרגיש שהיו מוגזמים או לא מוצדקים, אבל אני יודע שאף פעם אני לא אוכל לשקול את החומרה וההצדקה שלהם בצורה אוביקטיבית באמת.

אני מקווה הצלחתי להראות לך מעט מהצד השני של המטבע.

השורה התחתונה שעליה אי אפשר לחלוק היא שלא משנה כמה מוצדקת ההחלטה של המפקדים, היא עדין גורמת לכם צער רב ותסכול. וכמובן יכול להיות שכל הטיעונים שלי לא רלוונטים למקרה הספציפי הזה והמפקדים של בנך באמת טועים, במקרה כזה כדאי לערער על ההחלטה (באישור של המפקדים הישירים) לדרגה שמעל.

לילה טוב.

טנקים נ"טים חי"ר, אש, סוף.

התחייבות Yes

סוף הפרשיה

בני לא הסכים בשום אופן שאתערב לטובתו.מצד שני לאחר שראה שהבוקר שוחרר חיל נוסף ליציאה שאינה מן המניין,פנה למפקד התורן שיצר לאחר השיחה עם בני קשר עם המפקץ המדובר וזה שחרר את בני עד מחר בשעה 24.00 . מה שאומר מבחינתי שלא הייתה סיבה נראית לעיין שלא לשחררו בנסיבות המיוחדות ולכן שוחרר.סוף טוב הכל טוב.חבל שנעשה בצורה כזו.