ניחוחות – שיר 2 / מריאל מהדב


הגשמתי חלום:
קניתי חתול בשק.
קניתי בושם בלי להריח,
ואהבתי.
איש לא יוכל להבין את עומק הריגוש
של הפעם הראשונה
להריח ריח לא מוכר,
שהוא כולו שלך,
שהופך
לריח ניחוח
ברגע מגעו עם הגוף.

gvip
玛丽尔
כל מקרה הוא נס אלוהי
אני לא מבולגנת, אני פשוט חושבת שכאוס זה הסדר של היקום...

השיר הזה הוא השיר המקורי שכתבתי. אח"כ ראיתי שהחצי השני שלו יפה בפני עצמו והחלטתי לעשות ממנו שיר (הוא: ניחוחות – שיר מס' 1).

אני לא יודעת מה עלה בדעתכם כשקראתם את השיר שלי, אבל עכשיו אני ממש אהרוס לכם, במיוחד למי שקרא את ההסבר לשיר "ניחוחות 1".

השיר שלי הוא סיפור אמיתי – שלי.

הכוונה האמיתית שלי בשיר היא פשוטו כמשמעו:

אין אבל אין הרגשה דומה לזו שקנית חתול בשק והחתול יצא מדהים.

החתול הוא הבושם.

הוא חתול בשק כי קניתי אותו בלי להריח אותו בחנות לפני שקניתי, ולדעת: האם אני אוהבת את הריח? האם הוא מתאים לי? האם הוא מתרכב עם הגוף לי טוב?

רכישת בושם בלי לדעת מה ריחו הוא חלום שיש לי כבר כמה שנים ולא היה לי אומץ לממשו עד עכשיו.

ככל שהמחיר גבוה יותר – הסיכון גדול יותר.

ככל שהסיכון גדול יותר – כך הריגוש גדול יותר.

המחיר – הוא גם מחיר כספי – בושם עולה הרבה כסף.

וגם מחיר שלא יסולא בפז: בושם הוא דבר אינטימי. הוא מגדיר את פנימיותי בעיני הסובבים. כשהם מריחים אותי – מה זה מעורר בהם? האם הריח אומר להם שאני חושנית? עדינה? בעלת נוכחות? חזקה? פראית? משעממת? גם הריח קובע את הקשר שלך עם אנשים אחרים, וריח הוא דבר הרבה יותר משמעותי מאשר אנשים חושבים. הוא יכול להיות דבר מכריע ביותר. רק בשביל לסבר את האוזן אני אתן לכן שתי דוגמאות: כשאתם מגיעים לראיון עבודה אומרים לכם מה ללבוש, איך לדבר, איך להתנהג וגם איזה ריח לשים או לא לשים עליכם. ומצד שני קראתי שכאשר בחור פוגש בחורה, הריח משפיע באופן חד משמעי על היחס שלו אלייך. אם את במקרה שמה עלייך בושם של האקסית שלו – הלך עלייך. הוא לא יסתכל עלייך בפני עצמך. יהיה לו קשה להפריד בינך לבין ההיא. הכל נמצא שם בתת מודע, והוא אפילו לא יהיה מודע לזה. דוגמה שנייה: אם את שמה בושם שהמורה לאנגלית שלו שמה – הלך עלייך. את לא מושכת מינית וזה סופי מבחינתו. אז אם את הולכת לפגוש מישהו, במיוחד פגישה עיוורת, תדאגי שהבושם שלך יהיה הכי חדשני שיש, כדי שאת תטביעי את חותמך האישי שהוא רק שלך, והוא יסתכל עלייך ולא ייזכר בתת מודע במישהי אחרת. אי אפשר להגיד שתעשיית הבשמים לא תורמת לאהבות חדשות J...

נחזור אלי:

יש פה הימור כפול:

גם הימור כספי – האם שמתי כספי על קרן הצבי?

וגם אינטימי – מי אני? איך אני מוגדרת? איך זה ישפיע על הקשר שלי עם אנשים אחרים? עם בחורים?

משהו בלתי ידוע יכול לקבוע לי את העתיד, את גורלי, את הקשרים שלי.

אבל זה לא מסתיים כאן. הבעלות על אותו משהו לא ידוע שיכול להשפיע על עתידך עושה את כל ההבדל. השורה "שהוא כולו שלך" מאוד משמעותית כאן. זה הופך את רגע ההרחה למשהו מקביל לפתיחת תיבת פנדורה. כאן באמת אין דרך חזרה.

איך האינטימיות שלי מוגדרת?

האם אתאכזב?

האם אצטער על הרכישה?



התשובה היא כן. הריח הלא ידוע התגלה כריח נפלא – ריח ניחוח, וכאילו זכיתי בפיס.

gvip
玛丽尔
כל מקרה הוא נס אלוהי
אני לא מבולגנת, אני פשוט חושבת שכאוס זה הסדר של היקום...

אחרי שכתבתי את השיר פתאום עלה בדעתי שהשיר יכול להתאים גם לנושא אחר לגמרי:

ניקח שני בני זוג שהתחתנו בשידוך, אבל מהסוג הכי סטרילי: ראו אחד את השני פעמים מועטות בלבד (או בכלל לא) ואז המשפחות החליטו להשתדך.

אז הם הגשימו חלום: להתחתן.

כשמתחתנים עם מישהו שלא מכירים זה בהחלט חתול בשק.

הם קנו בושם = בן זוג.

בלי להריח = בלי להכיר אותו קודם לעמוק, לראות אם אפשר להסתדר איתו וכו'.

אח"כ מגיעה הפעם הראשונה של הרגעים האינטימיים... וההסבר לזה כבר נמצא בשיר "ניחוחות 1". מיותר לציין שלפי השיר הם זכו בפיס. וגם כאן: אין אבל אין איך לתאר את ההרגשה שקנית חתול בשק והחתול יצא מדהים.

gvip
玛丽尔
כל מקרה הוא נס אלוהי
אני לא מבולגנת, אני פשוט חושבת שכאוס זה הסדר של היקום...

הדימוי הכה משוחרר שאת נותנת שם, שקשה לשייך למשהו, ויש נטיה להניח שזה לא פשט, אלא יותר מורכב, דווקא הוא יוצר איזשהו מתח בין השיר לבין הקורא, כשהכותב נותר בתווך, לאו דווקא מפוענח.

אנקדוטה: החתול מהשק הוא לא ממש חתול בשר ודם, מדובר כמובן על חפץ חתול בשק - עטוף.

בהקשר הפשט לשירך, הסיכון הוא אך ורק כספי. לא תאהבי את הבושם - לא תעשי בו שימוש - הפסד כספי.
לא חושב שתגרם איזושהי עוגמת נפש, משום שהיית שלמה עם ההחלטה, קיבלת את הריגוש שברכישה הלא בטוחה - מסוכנת.

מנק' נבט אנתרופולוגית, אגב, בשמים הם רמייה אחת גדולה. הם מטשטשים את ריחות הגוף, ריחות שני אדם עדיין מסוגלים לאתר, להבחין בשינויים ולהסיק מהם אודות מפיץ הריחות. לא מדובר רק בריח זיעה, כי אם בריחות נוספים, ובעיקר כאלו המופצים טרם הבאשתם.
אגב, נהוג לחשוב שבשמים מופקים מפרחים וכד', אבל זה לא מדויק, הבשמים היקרים באמת מופקים מבלוטות ריח של בעלי חיים, וחלקם מנסים לחקות ריחות טבעיים של בני אדם, רק לידע כללי

ההימור הוא לא כפול, הוא אולי משולש, לא רק שעטית על עצמך ריח מלאכותי, ייתכן שדווקא הריח הטבעי היה עושה את העבודה טוב יותר.

הימור שזוכים בו הוא הימור מוצלח. אמרת זכיה בפיס, דיינו. מאידך, לו תמיד היינו זוכים - זו לא זכיה אלא שגרה, (וכנ"ל להפך), והימור שהפסדנו בו הוא אכזבה, אז לפי מה מחליטים איזה הימור לקחת, והאם יש דבר כזה הימור מחושב? האם אז זה הימור או רק סיכון מחושב?

אגב, חתול בשק עלול להיות תוקפני ולשרוט את הנוגע בשק, אז צריך להזהר כששולפים אותו

שבוע טוב,

מנהל איור ותלת-מימד
My DeviantArt
פרוייקט הגמר שלי - Dark Gold

קודם כל תודה על המחמאה לגבי "ניחוחות 1"
דבר שני אני אוהבת לדעת מה יש מאחורי השירים והסיפורים. כשאני מבינה מה יש מאחוריהם הכל מקבל נפח, משמעות, חיים. האמת, כשאני מנתחת שיר או נותנת ביקורת - זו הדרך דרכה אני נותנת. זה אף פעם לא באופן קר, אלא מהלב. אני מנסה להבין מה נמצא בתוך הלב השני ואז מנסה לכתוב לו מתוך ליבי. הייתי רוצה שתאמרו לי מה השיר הזה עושה לכם, הייתי רוצה שתסתקרנו ותבקשו לדעת מה עומד מאחורי השיר - למי שרוצה, והייתי רוצה לרשום את ההסבר במקום רחוק פיסית מהשיר עצמו, וכך רק מי שרוצה וזה מעניין אותו יוכל לגשת להסבר, כי גם אני חושבת שזה מקלקל, אבל כרגע זו האפשרות הטכנית שקיימת עבורי. אני לא יכולה לפתוח אשכול חדש רק בשביל זה. אני גם לא יכולה לחכות על שמישהו יואיל בטובו לשאול על מה בכלל השיר, כי אף אחד לא שואל, אפילו אם כבר יש תגובה. אנשים חושבים אחרת לגבי שירים. להם יותר חשוב מה זה מעורר אצלהם, ובצדק. אני הייתי רוצה שינסו להיכנס לפנימיותי ולהסתקרן מה יש אצלי בפנים. בשבילי כל שיר או סיפור הוא כמו חידת הגיון לנסות ולפענח אותה, כמו בלש שמנסה להיכנס לראש של מישהו אחר. אבל, התפיסה לגבי שירים היא שונה מאשר אצלי.
דבר שני, אני כותבת את ההסבר לשיר, כי אחרי זמן מה אני כבר לא אזכור למה ומדוע כתבתי אותו. ה"למה ומדוע" חשובים בשבילי בדיוק כמו השיר עצמו. שיר/סיפור שכתבתי אינו שלם בעיני בלעדיהם. אם אחרי שנים אראה שיר שכתבתי ולא יהיה לי ההסבר שלו, למה כתבתי אותו, כאילו איבדתי חלק מעצמי, כי כל מה שאני כותבת, כולל מכתבים לאחרים בא לי מהלב.

עכשיו, לגבי הבושם, אני יודעת שאף אחד לא יבין את הריגוש הזה. אני יודעת שיחשבו רק על ההפסד הכספי, ואולי רק מי שכל גרוש חשוב לו יוכל קצת להבין את גודל ההימור. גם אתה לא הבנת. בשבילך - לא מתאים - לא אשתמש. אבל בשבילי זה לא ככה. אני יודעת שיש המון דברים שמרגשים אותי - אתם לא מבינים מה אני עושה מהם עיניין. אתם לא עושים עיניין מהם. אני יודעת שלא תבינו, אבל אולי אני אסביר לך בדרך אחרת: אין לי חיים שלמים לבזבז. בשבילי כל רגע שאין בו חיים, ריגוש, שיש בו תחושה בנאלית, שיגרתית, מחשבות שליליות - זה ביזבוז. אם אני חושבת מחשבה שלילית אחת במשך היום - בשבילי זה ביזבוז של זמן יקר לאין ערוך, במיוחד כשאני יודעת מה ערכן של מחשבות ומה אפשר לעשות בעזרתן. ואני לצערי חושבת הרבה מחשבות שליליות במשך היום. כמו כולם. אני רוצה להנות מהחיים, להתרגש מהם, להתלהב מהם, כמו שילד קטן מתרגש ממקלות כביסה. אם יש לך ילדים או אחיינים אתה יודע איך הם מתלהבים מכל דבר קטן. הם ממש חווים את החיים עד הסוף, נהנים מהם עד הטיפה האחרונה. הם יכולים לצרוח מתוך שמחה, להניע את הידיים והרגליים בצורה כזו שאתה מבין שהם כבר לא יודעים איזה איבר להניע בגוף כדי להמחיש את גודל מה שהם מרגישים בלב - בדיוק כמו שבחורה תיצרח מהנאה בעת קיום יחסי מין, ממש אותו דבר. ואני רוצה להעריך כל רגע. אני לא רוצה שחס וחלילה יילקח ממני משהו כדי שאדע מה ערכו. אני רוצה להחזיר לעצמי בדיוק את אותה התלהבות מהחיים שהיתה לי כשהייתי תינוקת, פעוטה. אני יודעת שאף אחד לא יבין את הריגושים שלי.

לגבי ההסבר, אני אנסה להעביר לך את ההרגשה ע"י מקבילה: נניח אתה רוצה להתחיל עם בחורה שמוצאת חן בעיניך. אתה מכיר את פרפרי הבטן האלה ואת פחד הדחייה? זהו.
אני יכולה לבוא ולומר לך - נו, אז מה קרה? אז מה אם היא אמרה לא? מה אתה עושה מזה עיניין? יש המון דגים בים!

מקווה שהצלחתי להסביר לך את ההרגשה וגם קצת אותי.
תודה על התגובה

gvip
玛丽尔
כל מקרה הוא נס אלוהי
אני לא מבולגנת, אני פשוט חושבת שכאוס זה הסדר של היקום...