בפעם השלישית בשנתיים האחרונות מתאגדים מרצים מהעולם בקריאה לנדות את מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל. הפעם, בנוסף לטענות על מדיניות ישראל ביהודה, שומרון ועזה, מאשימים המרצים את הממשלה גם ב"אלימות כלפי אזרחי לבנון". יולי תמיר ל-ynet בתגובה: "אבדוק את העניין. נסיונות החרם לא הפכו למשהו שהוא בזרם המרכזי, להיפך - הם רק הגבירו את ההצעות לשיתוף פעולה"

חרם אקדמאי נוסף על ישראל: עשרות אנשי אקדמיה מכל העולם קוראים להחרים את המוסדות האקדמאים בישראל עד ש"ישראל תחדל מכיבוש השטחים הפלשתינאים". זהו הניסיון השלישי לחרם אקדמי בשנתיים האחרונות, אשר מוכרז כנגד מוסדות האקדמיה בישראל.



לאחרונה פורסם ב"אייריש טיימס" מכתב של 61 אנשי אקדמיה, בו הם דורשים ממוסדות השכלה גבוהה בינלאומיים ואירופאים, בפרט כאלו הנתמכים על ידי האיחוד האירופאי, להפסיק ולתמוך במוסדות האקדמיים בישראל. במכתבם הם תובעים כי מוסדות אירופאים יעצרו כל מימון של פרוייקטים שיתופיים עם מוסדות אקדמיה ישראליים וכל שיתוף פעולה שהוא עם אנשי אקדמיה מישראל.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3307426,00.html

פשוט מטומטמים..נו טוב..הם ישנו את דעתם כשהמוסלמים יהוו רוב באירופה..

כמו קוויזלינגים טובים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי תוכי.נ כמו קוויזלינגים טובים.

או ש..כשמישהו מהמשפחה שלהם יהרג..או שאיזה מוסלמי יגנוב מהם..לך תדע

זוכרים את הקיבוצים שהאמינו בסטאלין באופן כה לוהט עד שסירסו את העובדות ?
והדתיים אחרי השואה, לא המשיכו להאמין?
ה"נאורות" היא דת או כת לכל דבר.

...שילכו לשחק שש בש

אין להם מישהו אחר להציק לו?

אנחנו כל כך אלימים כשתוקפים אותנו אנחנו מגיבים

להם קוראים אנשים נאורים?

כבר התחסנו לחלוטין וזה ממה לא מזיז לנו... אם הם רוצים להכאיב, שישלחו איזה מאסטרנט עם חגורת נפץ לאוניברסיטה, כל השאר סתם בלבול מוח שלא מזיז לאיש (ממש מפריע לי שהם מייבשים את החוג לפילוסופיה באוניב' חיפה...).

.

כשמונעים מישראלי לימודי דוקטוראט באוניברסיטה בחו"ל (וזה קרה לא אחת בשנים האחרונות) בגלל לאומיותו, שום הרגל לא יעזור עבורו. אני לומד בארה"ב וחייב לציין שלא יעלה על הדעת שיאשימו סטודנט מסין או אפריקה במדיניות המזעזעת של ממשלתו. כשזה נוגע לישראלים, כולנו אשמים אישית, על אותו משקל של האשמתי האישית, פעם, ברצח ישו (סיפור אמיתי). הסיבה היא אותה סיבה לביקורת, המגוחכת בחוסר הפורפורציה שבה, על ישראל. פשוט אנשטימיות.
ואפרופו חרם-לאורינברסיטה שלי הגיע מר פפה על מנת להרצות משתנו ולהסית לחרם אקדמי על ישראל. האיש הדהים אותי בשקרנותו-הוא הסביר את קריאתו החרם בכך שאוניברסיטת חיפה פסלה עבודה אקדמית של סטודנט "רק משום שהעיז לחשוף מעשה טבח שבוצע בכפר הערבי טנטורה". שום מילה על כך שהעבודה קיבלה תחילה ציון מעולה ונפסלה רק אחרי שהוכח שהיא מלאה סילופים. פשוט מדהים. מול העבודה היסודית של פפה ועוזריו, באמת שכל הסיכויים שלכנסים בעתיד אגיע רק עם הדרכון הלא ישראלי שלי. ואגב, פפה טעו בהרצאותו שהוא נפצע מכדור ברגל שירה בו חייל סורי ברמת הגולן המלחמת יום הכיפורים. סיפור תמוה לאור שירותו בחיל המודיעין (לפי דבריו בראיונות עיתונאיים בארץ). לדעתי זוהי עוד עדות להיותו שקרן כרוני. האם יש דרך לבדוק את הדברים?

אני התחסנתי, ולא ממש נכון לדרוש את זה מאחרים, גם אם לדעתי אין ממש ברירה.

אני את לימודי באוניב' של דארהם באנגליה לא התחלתי בכלל, כי נסיעת ההיכרות שלי לשם יצאה לפועל ב 29 לספט' 2000... כשהגעתי, היה ברור לי שאני לא מעביר שם שנתיים ולא יכול להעביר.

"א שוועאר צו זאיין א-ייד" אמרו פעם חכמים, וזה עדיין אקטואלי.

דרך אגב: בשיטות לא קונבנציאונליות הצלחתי ת-מ-י-ד לסגור את הפה לאגף האנטי ישראלי מן הסוג המשיחי, או שלפחות גרמתי להם לעבור לפסים שאינם הולמים את מי שמתיימר להיות נאור, וזה מבחינתי היינו הך. בסופו של דבר ראיתי שאין בכך ממש טעם וכי גורל יחסי הציבור של ישראל לא יוכרע במבחן מול מטומטמי הטלווויזיה או אלה שלא מעוניינים באמת. היום אני מתרכז, פה ושם כמובן, בפעילות על אש מאוד קטנה אבל לטווח רחוק, ובעיקר מנסה להסביר לאנשים שישראל היא בעצם מדינה די רגילה שרק מעגל הקבמים של תקשורת-טרור-תקשרות-טרור (תקשורת=דיווח יתר) מציג אותה ולבסוף גם גורר אותה ללהראות כמי שאינה כזאת. כאשר בדקתי את מידת ההצלחה של הסברה על אש קטנה אבל לטווח ארוך וכזו שמשולבת בהרבה "משיח עפ"י תומו" לעומת שיטות ההסברה האגריסיביות שכ"כ הרבה ישראלים מייחלים להם, גיליתי שהשיטה הראשונה עובדת טוב יותר! אלא ששמעו ממני כמה פעמים ברציפות "זה שאני ישראלי לא הופך אותי למומחה לערבים, אז אין לי ממש מה לחדש לכם" היו מוכנים לאחר זמן להבין את הצד הישראלי טוב יותר, מאשר כאלה שהותקפו ע"י גל של יחסי ציבור בנוסח "אנחנו הרגנו 60 אלף בעוד הצרפתים הרגו 500 אלף...".

בשני המקרים אגב, התוצאות מזעריות מכדי להשפיע. לדעתי המקום בו ניתן להועיל בעיקר הוא הטמעת הלגיטימיות של ישראל בעיני אזרחיה עצמם! כל עוד נרגיש שאנחנו מיוחדים במעמד, לא נוכל לשכנע שאנחנו לגיטימיים כמו סורינם או בוליוויה או ירדן. אם נמשיך לצפות מ"חברים" להוכיח את חברותם ע"י אמירת "לישראל יש זכות להתקיים", אנחנו פשוט יורים לעצמינו ברגל.

.