|
גיבוש סטילי"ם\דבורים 06\07\27-28-מאמר
טוב, החלטתי לתרום לכל אלו שירצו לעשות מסלול סטי"ל
הגיבוש המסופר במאמר זה נערך ב27-28 ליולי 2006
השעה 8:00 תחנת רכבת בת גלים בחיפה, חיילת באה ואומרת לכל מתגבשי הסטי"ל לבוא אחריה,
הלכנו הליכה קלה של כ5 דק' לתוך הבסיס ומשם לשק"ם, חיכינו שם מספר דק' עד שבאו, אספו אותנו ולקחו את כולנו ליד בניין שמו "מסגרת סטי"ל", בצוותים הורו לנו להכנס לבניין ולשתות שם מים, חזרנו חילקו לנו טפסים רפואיים ושאלונים אישיים(לא נמאס לצבא לתת לנו כאלה X_X?), בזמן שכל קבוצה קטנה הולכת לשתות תנסו לדבר עם אנשים ולהכיר כי יש סיכוי טוב שיצאו איתכם במחלקה, בכל זאת הגיבוש לא "ענק", בעקרון רוב האנשים שהיו איתנו בגיבוש היו באמת בסדר, אחלה אנשים ותוך 10 דק' היינו כבר קבוצה גדולה שדיברה וצחקה.
לאחר המתנה קלה קראו לנו (שוב בצוותים- 5 כל פעם) להסתדר בשני טורים להתייצבות בגיבוש (רישום שהגעת) וחובש שבודק דופק, חותמים לך על זה, לוקחים לכם את הטפסים ואז מבקש מכם איזה בחור להסתדר בשלשות, לבסוף אחרי שכל הגיבוש עובר את החובש מעמידים את כולם בצורה של ח' ואז מתחיל לדבר אחד המפקדים ואומר שזהו גיבוש סטילי"ם בלה בלה בלה ומסביר לנו איך צריכים להיות מדוגמים ב"הקשב!", גב זקוף, חולצה במכנסים , לא לזוז, פנים ישרות וידיים מאחורי הגב. הוא ממנה חניך תורן לגיבוש ומסביר לו מה צריך להגיד, אל תבקשו את הנוסח המדויק אבל זה היה משהו כמו "גיבוש סטילים , לקבלת המפקדים המתחו להקשב, 2,3 הקשב! 2,3 הקשב!" אחרי שהם עוברים על האנשים ומוודאים שכולם מדוגמים, מי שלא יורד למצב 2 כ 20 פעם, לוקחים אותנו לעלות על מדיםף 2 מכנסים 2 חולצה כובע 1, אם קיבלתם מדים לא טובים תתעקשו!!!! תחליפו!! אם גדול לא נורא, יש חוטים, ומי שהביא מהבית חגורה, שיחק אותה.אחרי זה לוקחים אותנו לאכול. אני חייב לציין שאחרי הכירות עם המטבח הצה"לי אני יכול להגיד בבירור שזה היה האוכל הכי טוב שאכלתי, בצה"ל כמובן.....
אחרי האוכל מעמידים את הגיבוש מתחת לעצים, שוב פעם בח' , המפקדים שוב מחליטים שכמה ילדים מעצבנים אותם, אז הם מורידים אותם ושואלים אותם "כמה אתה רוצה סטילים?" , הילד עונה "40", כצפוי המפקד אומר לו לרדת אותם, ואז שוב פעם שואל "כמה עכשיו?" נדמה לי שהוא ענה "10" אבל זה לא חשוב, עוד כמה יורדים ואז מגיעה החלוקה לקבוצות, קוראים בכמה שמות של ילדים ומחלקים את הגיבוש למחלקות (מחלקה 10-כבוד! מספר 100- מדריך טל),
אוקיי, מתחיל הגיבוש, לוקחים אותנו, מחלקה 10 ו9 למקום קטן כזה מול הים, ממש מפרץ מדהים!(אוי וכמה טחנו בו), נותנים לנו כמה יתדות, עמודים ותכלס לבנות אוהל ב15 דק' עם פטיש אחד, תשתתפו! שמתי לב שהם מסתכלים על כל אחד, אנחנו הצלחנו להרים את האוהל למרות שהוא לא יצא הכי ישר בעולם, סבבה מפרקים מחזירים הכל למקום.
הולכים כ 10 מטר לכיוון הים, ומגיעים למתקן חבלים מגניב כזה שבו יש שני חלקים, דמיינו ריבוע שחילקו אותו באמצע לשני מלבנים (אחד על השני) בעליון יש כל מיני צורות עם חבלים (ריבועים משולשים וכו') ולמטה אין כלום, המטרה: להעביר את כל חברי הקבוצה מצד אחד לצד השני בלי לגעת בחוטים ובברזלים, אל תבהלו כשלא תצליחו, זה בלתי אפשרי לבצע את המשימה, דבר אחד אני יכול להגיד, אם אתם רואים שמישהו נגע, אל תשמרו בלב, המפקד רואה אותכם, תתאמו בינכם לפני כשתוכלו, לא לשקר ולהסתיר! לנו העירו על זה, זה יוסיף לכם נק'...
אחרי זה למשימה ממש נחמדה, לבנות רפסודה מפיסות עץ בקבוקים וחבלים, שלנו צפה ונשאר הרבה זמן במים עד שאמרו לנו להוציא אותה.
אני לא סגור על השעה כי היינו בלי שעון חוץ מחניך תורן אבל נראה לי שזה כבר היה 2 או 3 בצהרים, הלכנו לעשות תרגיל הצלת חיים, שתי מחלקות מחזיקות ידיים במים עם הפנים לחוף ואז כשהמדריך מסמן , צריך לגרור חבר לכיוון הים ואז הוא מחליף אותך לכיוון החוף. רגע של מנוחה ושלווה, ואז שיחקנו משחק מול מחלקה 9, יש שני דליים ושתי הקבוצות לידם, נפרש חוט לאורך החוף במקביל לים עד לנק' כ10 מטר מכם, משחקים מרוץ שליחים עם מים ומנסים למלא את הדלי כמה שיותר, רצים לים ממלאים חצאי בקבוקים וצריך להכנס כולך עד קצה הראש למים, המפסידים זוכים ב20, 20,20 נפלא לא? (20 מטר ספרינט , 20 מרפקים ו20 בטן- לא יותר מדי), טיפ תשתמשו בבגדים, הם גם סופגים מיים
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.yehida.org/modules/Forums/images/smiles/icon_smile.gif]
אנחנו הפסדנו, אבל כמובן שלא היה "זכיה" וזה סתם בולשיט, עושים ספרינט קטן בעליה לכיוון חדר האוכל, שם דואגים שתאכל הרבה נקניקיות והמבורגרים, תנחשו למה? כי סירת ההקאות הגיעה! האמת שזה היה נורא משעמם, בחתירה קלה (ילמדו אתכם) חתרנו על סירת ההצלה (סירת ההקאות) שנראת במבט מהצד כמו טרפז שווה שוקיים, מכוסה מלמעלה, בצבע כתום מגעיל, נכנסים פנימה, יושבים בג'קוזי נקניקיות חביב ואז אומרים לנו לשבת עם הפנים לקיר וכאילו אמור לקרות משהו, לא יודע לא הרגשתי דגדוג קטן, זה היה נורא משעמם ומסריח, מבקשים להחליף צדדים וכולם מועכים אחד את השני, ואז משום מה המפקד אמר לי לשבת באמצע, אמרתי לא כן המפקד והתיישבתי, לא היה לי במה לתפוס והיה שם חבל צהוב אז אמרתי לאחד מהמחלקה שלי שישב על הקצה של החבל שלו ואני יחזיק, המפקד צועק למפקד השני :" 100 נראה לי נהנה לשבת באמצע, 100 אתה נהנה?" אמרתי לו "כן , מאוד המפקד!" והוא צחק, קטע מוזר....חזרנו בחתירה קלה, הפעם אני ניצחתי על החתירה, אגב למי שלא יודע, אני ממליץ לחתור קרוב לס"ג זה נותן יותר עוצמה.
חזרנו לחוף ועכשיו הגיע הקטע המגעיל....באמת מגעיל..רע!
לנקות את הס"ג ואת סירות ההקאה, מחזיקים את הסג מהחרתום כשהקצה השני קרוב לחוף ומרימים למעלה, לנקות את המים, זה כבד החרא, באמת כבד.....ואז לנקות את הסירות ההקאה שזה גם כבד וגם מגעיל בטירוף, אי אפשר להרים את הסירת הקאה! פשוט אי אפשר כי היא מלאה ב700 קילו מים זה הרגיש, ניסינו 3 מחלקות ביחד, באיזשהו שלב יגיד לכם המפקד לקרב אותה לחוף ובאמצעות הדליים מהמשחק והבקבוקים להוציא את המים, מצליחים להוציא הרבה אבל הרבה נכנס כי היא בתוך המים, ואז מרימים, הופה מצליח! אבל אז מגיע הקטע היותר מגעיל, כשיוצאים המים, מאיפה הם יוצאים?! מעל הראש שלכם!! כן כן, המים עם החתיכות של הנקניקיות נוזלים לכם על הראש ונכנסים למקומות רעים.
מכאן לקחו אותנו לתא ההצפות, זה המתקן הכי מגניב בגיבוש כי המים שם קרים כמו קרח (אני אוהב מים קרים אז מאוד נהניתי שם ), אתה יורד למקלט כזה קטנציק ויושב עם הגב לקיר ומתחילים לזרום מים דרך חורים גדולים בקיר ונהיה קר( 103 היה שלום על הפרישה מחזקים ידך- מסכן הבן אדם פשוט קפא) ואז יש צעקה לא נורמאלית "הצפההההההההההההההההה"
וצריך לסתום את החורים עם בולי עץ וסחבות...בלתי אפשרי לסתום הכל אבל הצלחנו המחלקה שלנו להוריד את הקצב חדירה בהרבה מאוד! יוצאים החוצה, מקפיצים אותנו "כדי שנתחמם" ואז לוקחים אותנו טיפה הצידה שם אנחנו מקבלים 2 דפים ומתחלקים ל2, אנחנו היינו צריכים לציין את התפקידים ומה הם עושים שהוזכרו בדף ואת סדר העדיפות לדעתנו, 10 דק' בישיבה. טוב
מכאן מתחיל הקטע היותר פיזי של הגיבוש, להרים את הס"גים ולהחזיר אותם למקום להרים את הסירות ולהחזיר אותם למקום, קצת יותר לרוץ, המפקד אומר שחוזרים לאוהלים (שם שמים את התיקים בהתחלה) ומסתבר שמהערימה של התיקים באמצע כל תיק קיבל מיטה, תכירו המיטה שלכם ללילה. המפקד נתן לנו 7 דק' של החלפת בגדים והתייצבות מדוגמים חזרה אצלו, כמובן שכמו שוקיסטים חביבים לקח לנו קצת יותר (חח 15 דק') ונענשנו על כך, בהרבה מרפקים הרבה בטן, לי מאוד קשה במרפקים והרגשתי ממש לא טוב עם עצמי בקטעים האלה ועדיין היינו חייבים לו 200 שניות, כל 1 שנייה= 1 מרפק....תחשבו כמו עשינו.
מתחילים להרגיש את השפשפת גדלה בין הרגליים ומתחילים לראות אנשים שהולכים בהליכת ברווז, עושים "מסע" של 2-3 קילומטר לעבר המרינה , בהליכה מהירה, אל תיצרו פערים! תצטרכו לרוץ אותם, עדיף ללכת מהר כל הזמן מאשר לאט-> מהר, מגיעים למקום (מרימים את הראש ורואים את חיפה המדהימה ביופיה ואת גן הבהיים) שם מסביר מפקד הגיבוש על היחידות, על המסלולים, ילת"ם, סנפיר, קצונה יעודית, קצונה ימית, ועוד, ואז לוקחים אתכם לראות את הסער 4.5( נירית) וגם אוכלים שם לחם קשה עם שוקולד\ריבה, תקבלו הסבר עליו, תקשיבו טוב טוב למפקד כי תבחנו על זה בבוקר למחרת.
עושים את ההליכה חזרה ואז מתחילים לאיים עליכם שפה מתחיל הקטע הגופני הקשה, אל תפרשו, הם פשוט מגוחכים, לוקחים אתכם לרחבה של מגרש כלשהו, שם עושים לכם מדס"ים והרבה, אני חייב לציין שהדבר היחיד שהחזיק אותי במד"ס זה המד"סית השווה הלא נורמאלית (בבסיס בכלל יש מלא) , אה ואותה בכלל שנאתי שנאת מוות....עכשיו למי שחושב שזה קל, זה אמנם לא מטכ"ל ולא שייטת ואפילו לא צנחנים, אבל את תזלזלו בזה, אוקיי נגמר המד"ס (אני חייב לציין שאמרתי לעצמי "ברוך השם" בלב), עכשיו לוקח אתכם אחד המדריכים לריצות מסביב לבניין, ריצה של כ400 עד 500 מטר כל סיבוב, אחרי 3 סיבובים עוצר אותנו המפקד ואומר לכולם לשכב על הריצפה (?!), נשכבנו ואז הוא אומר, לחשוב על הדבר שהכי הייתם רוצם, לעצום עיניים, בחיי יוגה ואז הוא אומר לקחת את כל הכוח הזה ועכשיו לרוץ יותר טוב ויותר מהר (OMFG!!!) אבל אחרי חצי סיבוב הוא שובר אל עבר המרינה שם עומדים על קו המים כל הגיבוש, מול חיפה, מול רמב"ם. המפקדים קוראים לחניך תורן מהבוקר (מיותר כבר לציין שהשעה הייתה מאוחרת כבר 10 ומשהו והאורות בעיר היו חזקים) ואומרים לו שלפי המסורת, הססמא של חיל הים היא "עלה ים", הוא צועק את זה כמה פעמים ואז אנחנו, הקטע שהכי אהבתי בגיבוש, ממש הרגשה של התעלות הייתי קורא לזה.
מעכשיו זה איומי סרק בדויים, פתאום נדפק לכל המפקדים השכל והם מאיצים בכל הגיבוש לעלות למעלה, הם מתחילים להפחיד אותך שזה רק התחיל ועכשיו יוצאים למסע ברחבי חיפה עם הס"גים על הכתפיים, ומי שרוצה יכול לפרוש, לא פורשים! (אני לא האמנתי שכמה פרשו), מתערבבים לגמרי וכל קבוצה של אנשים לוקחת ס"ג ומתחילה טיול בבסיס , 5 דק' של הליכה עם הס"ג על הכתף....אחרי המד"ס אני יסחוב אפילו 6...רק לא עוד מד"ס....
כמו ילדים טובים מחזירים את הס"גים חזרה לאיפה שהיו והמפקד אומר שחוזרים לאוהלים ( חזרה לישון זאת אומרת-יש!), המפקד מסביר שצריך להיות מדוגמים ב7 בחוץ ואנחנו חייבים לו עוד 200 שניות ואם נגיע יותר מוקדם וניתן הקשב באוויר אז הוא יפחית לנו מהעונש.שעת ת"ש, עכשיו קראתי קודם מאמרים על גיבושים על כך שחלק קיבלו דפים ללמוד בע"פ, אני אישית לא קיבלתי, חלק קיבלו. בשעה לפני כיבוי אורות אני ממליץ לכולם לאכול חלבה, זו הרגשה כזו טובה, אה כן ולהביא דאודורנט ספריי לגיבוש!!!!!!! הריח שאתם מריחים בא מהנעליים הרטובות שלכם, אני פשוט נפטרתי משלי והיה לי לילה יותר טוב.
בבוקר הסתדרנו לפני הזמן אבל המפקד לא היה בכלל...נשארנו לעמוד עד שכל הגיבוש הסתדר, ואז הגיע אחד המפקדים וחימם אותנו בקפיצות במקום, לא נורא בכלל אפילו לי לא, רק אל תהיו בשורה הראשונה ותחפפו, יכולים להוריד אותכם למרפקים.
טוב ברכותי, עברתם את כל השלב הפיזי של הגיבוש, ובעצם, אלא אם בא לכם מאוד לפרוש עקב "ראיון אישי" קשה עם המפקד, סיימתם את הגיבוש.
אוכלים ארוחת בוקר (ביצה חצי מבושלת אבל מבורכת), ואז מתחילים סדרה של ראיונות ( חח אפילו לא 1 הספיק לעשות אותה אצלנו), הולכים עוד פעם למרינה שם והפעם כדי לשוט, השייט קטע מהנה מאוד אבל מתסכל מאוד, כי אתה נורא רוצה לראות אבל אתה גם נורא רוצה לשבת, בתורות מורידים כל מחלקה למי"ק ועושים לכם תרגיל פח"ע (פעילות חבלנית עויינת) מאוד מעניין!!
חוזרים חזרה, עושים מבחנים על הדברים שהסבירו לכם אתמול ואז מתחילים ראיונות, פשוט תהיו עצמכם, שבו זקוף, בטוח, תחייכו, תרגישו בטוחים, ידיים לא שלובות אלא פתוחות, זה מעיד על בטחון, ברגע זה נשבר הדיסטנס בינך למפקד אבל הוא עדין המפקד שלך אז לרכוש לו כבוד, וכשהו שואל משהו (לא בראיון אלא אח"כ) תענו ב"כן המפקד" או ב"לא המפקד".
עושים ראיון אישי גם עם הקצין מיון ששואל אותך באיזה תפקיד היית רוצה לשרת? על סטיל או דבור? וכו'....גם פה להראות בטחון.
סיימתם את זה, הולכים לאכול את האוכל הצבאי הכי טוב, כמו ביום ה1 בבוקר וחוזרים לאוהלים שם עולים על אזרחי (ואו איזו הרגשה), שיחה עם המפקד שמסביר שסיימתם אבל לא אומר שעברתם ומאחל לכם בהצלחה בהמשך, לוחצים ידיים מחליפים חיבוקים עם אנשים, אני מאוד מצטער שלא לקחתי אמצעים לשמור על קשר כי המחלקה שלי הייתה פנטסטית, פשוט ככה אנשים 12 מתוך 10 כל אחד מהם....
זהו, אורזים הכל ויוצאים.
עכשיו כמה:
טיפים
*להביא מלא תחתונים, גרביים, לי הספיקו 2 חולצות ו2 מכנסיים, 4 גרביים ו3 תחתונים..
*משחה נגד שפשפות!!! כמה שזה עוזר, המלח והחול עושים שם תוהו ובוהו.
* להביא לפחות 2 ליטר מים!
* להביא חלבה, דברים קטנים כאלה לאוהל בערב.
*דאודורנט ספריי, אל תהיו קמצנים, תנו לאנשים באוהל, זה יעשה גם לכם טוב.
*פניסטיל\אלוורה\מה שמרגיע לכם את הרגלים, שימו לפני שינה.
*לפחות 5 שקל אם אתם מתכוונים לסיים את הגיבוש, לקנות קולה קרה בסוף זה היה פשוט מדהים.
טיפים לגיבוש עצמו
*לא לעשות בעיות.
*לא להתבייש להגיד "כן המפקד".
* אם אתם מרגישים לא טוב, ליידע את המפקד, החיים חשובים מגיבוש.
* להציק למפקדים שלכם על מים, אמנם אתם המון זמן במים אבל עדיין, המפקדים כנראה חושבים שזה מים שאפשר לשתות, תתעקשו על מים, פשוט כל חצי שעה, אני לדעתי שתיתי ביום 10 ליטר.
* בחצי שעה הראשונה להכיר כמה שיותר אנשים, תתייחסו לזה כמשימה הראשונה, אתם לא מאמינים כמה שזה עוזר אחרי זה באוהל גם מריצים בדיחות ומבצעים החלפות בכל מיני פריטים (זמני כמובן, כמו שמפו דאודורנט וכו')
*לא לפרוש, אם אני שאני חלש מאוד פיזית הצלחתי לסים, אין שום סיבה בעולם שמישהו אחר לא יצליח אם הוא באמת רוצה (או שהוא נפצע אבל סתם לדוגמה חבר שלי המשיך את הגיבוש אחרי שנפל על הברך והיא התנפחה כמו מטורפת, הוא המשיך)
*המפקדים לא חברים שלכם ולא יהיו, לא לחייך אליהם, אלא אם זה הראיון האישי.
*לא להתלונן, קשה קשה אבל הכל בקופסא הקטנה...
זהו אני מקווה שזה יתרום למישהו משהו.
הגיבוש מבחינתי היה חוויה שאני לא ישכח, במבט לאחור, אני רוצה להגיד שלמרות שהיה קשה, נהניתי! פשוט ככה היו קטעים מהנים מאוד.
עכשיו, לגבי התשובות זה קצת מעצבן כי אני קיבלתי תשובה באינטרנט אחרי חודש (למרות שאמרו 3 שבועות בדואר), עברתי.
אם מישהו פה קשור למחלקה 10 בגיבוש 27-28 אני ישמח אם יצרו קשר.
נכתב על ידי, בהצלחה לכולם בהתגבשויות |
ראשי
צ'אט
25-09-2006, 11:46
מצב כלאיים
