21-09-2006, 06:33
|
|
|
חבר מתאריך: 22.04.06
הודעות: 270
|
|
האמת שזה קצת קשה.. . אבל ננסה.
אני מסכים עם "כחול משוגע" , מקום 21 בעולם, זה לא משהו שהולך ברגל. איש (אשת) השנה שלי.
ואני מציע שתפסיקו לחפש את כל הצהוב, גם ארקדי גם קופמן וגם יאמר, הם לא אנשי ספורט, תתחילו להעמיק בספורט, ולא בכל מה שמחוצה לו.
אם כבר הלכתי על כחול משוגע, אז נמשיך את הדרך שלו.
כדורגל - אין ספק שיוסי בניון. השחקן היחיד שאפשר להגיד עליו את זה.
כדורסל - אומנם כולנו התרגלנו לראות אותו בישראל, אבל פארקר הוא לא כחול לבן. שלי הוא דווקא יותם הלפרין, על זה שסוף סוף הוא עזב את מכבי (אפילו שזה רק לעונה). כי כשהוא עזב , הוא עדיין היה שחקן מחליף, שאף פעם אף אחד לא היה סופר. ועכשיו הוא חזר על תקן חמישיה לגיטימי (שבגלל הזרים לא יהיה בחמישיה).
טניס - אין פה מה לבחור. הבחירה היא דיי מצומצמת. ומכיוון שיש לנו איש וימבלדון. הוא איש השנה .
גודו - אין לי מישהו אחד השנה. כל ההבטחות שהיו משלושת הענקים שלנו לא עשו כלום. אז זה אכזבה.
כדוריד - לידיעתו של כחול משוגע, אני ראיתי את כל המשחקים של הגמר, ואני אומר לך בוודאות, הוא לא השחקן הכי טוב. אני מאוד אוהב אותו, ואני חושב שהוא השחקן עם ההכי הרבה פוטנציאל שאולי היה לנו בארץ איי פעם בתחום. אבל בסדרת הגמר, הוא לא היה השחקן הכי טוב של ראשון. אין לי ממש איש שנה... אולי המאמן של מכבי ראשל"צ , שלקח אליפות למרות מכות הפציעות, שכללו את דובי ישוע.
שייט - ללא ספק , אודי גל וגידי קליגר. שני האנשים שנמצאים בטופ כבר הרבה מאוד זמן, ובעיקביות רבה. וגם הביאו לאחרונה מדליית ארד.
איגרוף - רומן גרינברג ללא ספק!!! מקום 37 בעולם, ו 10 באירופה.
|