היי אני עושה עבודה בפסיכולוגיה על הקשר בין מקום מגורים לבין גיוס ליחידות קרביות.

אם מישהו יודע על שמות של ספרים מאמרים עבודות בנושאים דומים ויכול להביא פה לינק או שמות של ספרים זה ממש יעזור תודה!

מצאתי לך עבודה קשורה לנושא:


http://demo.ort.org.il/clickit2/fil...0/658488327.doc

בפסיכולוגיה על הקשר בין רמת דתיות לגיוס לשירות קרבי

מישהו יכול לעזור לי ?

קישורים שיש להם קשר :


http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6...A% D7%99%D7%AA

http://www.newprofile.org/showdata.asp?pid=770

http://www1.idf.il/dover/site/mainp...&docid=41500.HE

http://www.haderech.co.il/relig.women1.html

http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/1701

http://www.edu-negev.gov.il/ilay/motivation/2/2.htm

ציטוט:

במקור נכתב על ידי chatulim קישורים שיש להם קשר : http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6...A% D7%99%D7%AA http://www.newprofile.org/showdata.asp?pid=770 http://www1.idf.il/dover/site/mainp...&docid=41500.HE http://www.haderech.co.il/relig.women1.html http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/1701 http://www.edu-negev.gov.il/ilay/motivation/2/2.htm

תודה חתולים את ענקית!!

חתולים את הקישור הראשון גמני מצאתי אבל הוא לא נפתח לי זה מראה "דה פייג קאן נוט בי דיספלי" אז אם את יכולה לעזור אם לך הוא נפתח...

כאילו אני מתכוון בתגובה הראשונה

אה וממש תודה אולי תוכלי להגיד לי איזה מילות חיפוש חיפשת בכללי?

אני מעתיקה לך את העבודה לפה, וכן שולחת לך אותה בפרטי..

שים לב שהשאלונים והטבלאות אינם מופיעים פה- אין לזה תצוגה טובה בפרש. זה כן נמצא בקובץ שאני שולחת לך.

מקור העבודה- http://demo.ort.org.il/clickit2/fil...0/658488327.docנכתבה ע"י גליה לה- גנק, קיבוץ להב

בדיקת הקשר בין מקום מגורים לבין עמדות לגבי גיוס ליחידות קרביות בצה"ל

שם התלמיד: גליה לה- גנק שם המנחה: נועם בן אשר













תוכן עניינים

שער............................................... ............................1

תוכן עניינים........................................... ......................2

מבוא.............................................. .............................3

פרק1- משתנה בלתי תלוי: עיר וקיבוץ...............................5-4

פרק2- מאפייני גיל ההתבגרות.........................................7 -6

פרק3- עמדות............................................. ..................9-8

פרק4- משתנה תלוי: גיוס ליחידות קרביות בצה"ל................10

פרק5- מאמר מקשר.............................................. .........11

סיכום הרקע התיאורטי וקישור למחקר השדה.....................13-12

מבוא לעבודת השדה.............................................. ........15-14

ניתוח ממצאים- המרכיב הקוגנטיבי………………………..17-16

המרכיב האמוציונלי……………………...19-18

המרכיב ההתנהגותי...................................21-20

דיון ומסקנות........................................... ........................23-22

סיכום............................................. ...............................25-24

רשימת מקורות............................................ ....................26

נספחים............................................ ..............................27

















מבוא

עבודתי עוסקת בשאלה האם קיים פער בעמדות ביחס לגיוס ליחידות מובחרות בצה"ל בין קיבוצניקים לעירוניים.

השערת המחקר שלי היא שקיבוצניקים יביעו עמדות חיוביות יותר לגבי הגיוס ליחידות מובחרות בצה"ל מאשר עירוניים.

במדגם בעבודתי הוא אקראי וכולל: 20 קיבוצניקים (10 בנים ו-10 בנות) ו-20 עירוניים (10 בנים ו-10 בנות) כולם מלשבי"ם- מועמדים לשירות ביטחון.



כלי המחקר-

כלי המחקר בו השתמשתי הוא בעבודתי הוא שאלון.

חיברתי 7 שאלות לכל מרכיב אופרטיבי של המשתנה התלוי, כלומר, השאלון כולל 21 היגדים שאותם חיברתי בעצמי על סמך שלושת מרכיבי העמדה: הקוגנטיבי, האמוציונלי וההתנהגותי.

ההיגדים מחולקים לתחומים האופרטיביים המפוזרים באופן מקרי בשאלון על מנת למנוע הטיה. כל נבדק התבקש לציין מהי מידת הסכמתו על כל היגד, אופן מתן התשובות לכל היגד הוא על ידי "מסכים" או "לא מסכים".

המחקר הינו מחקר מתאמי- מחקר שבו לא אני יצרתי את ההבדלים באכלוסייה, אלא בדקתי אותם בלבד.

כמו כן, אין ביכולתי לבדוק מהן הסיבות להבדלים, אם יימצאו, אלא רק להעיד על הקשר בין המשתנה התלוי למשתנה הבלתי תלוי.

בחרתי בכלי מחקר זה היות ושאלון מהווה כלי נוח לשימוש למספר רב של אנשים. השאלון הוא זמין ומאפשר יצירת עותקים רבים, כלומר, הדבר אפשר לשאול מספר רב של אנשים בו זמנית.



מהלך המחקר-

השאלון הועבר בקרב שכבת י'ב ו-י'א בבית הספר "מבואות הנגב", בכל רמות הלימוד השונות.

הנבדקים לא ידעו את השערת המחקר שלי וההוראות שקיבלו היו אחידות.







קיבוץ

"אגודה להתיישבות שהיא ישוב נפרד המקיים חברה שיתופית של חבריו, המאורגנת על יסודות של בעלות הכלל על הקניין ומטרותיה עבודה עצמית, שוויון ושיתוף בכל שטחי הייצור, הצריכה והחינוך". יש לציין, כי על חלק ממאפיינים אלה קמו עוררים והם נתונים בתהליכי שינוי השומטים את הבסיס מתקפות ההגדרה. עם זאת המושג "קיבוץ" מוסיף להיות שם תואר של יישובים שקהילותיהם מקיימות רמות שונות של שיתוף, שוויון וכן אחריות הדדית בתחומים מוגדרים.

השאיפה לחזור אל הטבע, אל עבודת האדמה ואל עבודה פיזית, אשר אפיינה את הראשונים, בעיקר בעלייה השנייה והשלישית, הקנתה לקיבוצים אופי של יישוב כפרי וחקלאי, אך בלי שחבריהם יהיו לאיכרים. בניגוד לאופי השמרני, המסתגר והנחשל של הכפר המסורתי, התאפיין הכפר הקיבוצי בפתיחות חברתית ובנכונות לאמץ חידושים טכנולוגיים והצטיין דווקא בפיתוח חקלאות מתקדמת, ברמה תרבותית והשכלתית גבוהה, בפיתוח מערכת חינוכית המבטיחה השכלה של 12 שנות לימוד, עוד בתקופה שרמה זו לא הייתה שכיחה בארץ, בדאגה לטיפוח הנוי ומבני הציבור, כחלק מפיתוח איכות חיים גם כאשר רמת החיים החומרית הייתה נמוכה. שנים רבות ייחד את הקיבוץ אורח חיים של הסתפקות במועט, הן בשל מצוקות כלכליות והן מתוך הכרה- בחירה באורח חיים צנוע, ללא הגינונים והחומרנות של החברה הסובבת. "המרד" כנגד התרבות הבורגנית הביא ליצירת תרבות מקורית של חג ושבת ולטיפוח אומנות ואומנים התורמים לצוותא החברתית. בכך היה הקיבוץ בין מוליכי יצירתה של תרבות עברית-ישראלית מקורית.

בכל הקיבוצים נתפסה ההתיישבות השיתופית כמשימה לאומית וחברתית ראשונית. כמה עקרונות יסוד ודרכי ארגון של המשק, החברה והתנועה סייעו למימושה: עקרון הבעלות המשותפת של אמצעי הייצור והצריכה, האחריות הכוללת והערבות ההדדית, הניהול העצמי והדמוקרטי, הזהות בין היישוב לקיבוץ (בין הישות הגיאוגרפית-מוניציפלית לישות החברתית-קהילתית), הזיקה הארגונית של התנועות הגדולות אל ההסתדרות הכללית והזיקה הארגונית של קיבוצים יחידים לתנועות אלה על מורכבותן השונה. כמו-כן היה מקובל עקרון העבודה העצמית וההימנעות מהעסקת עובדים שכירים.



(יד טבנקין 1998)





עיר

"עיר היא ישוב גדול ומאוכלס בצפיפות, המשמש מרכז כלכלי, מנהלי, חינוכי ותרבותי לסביבה".

רוב הערים בעולם התפתחו באופן טבעי בעקבות ההתפתחות הכלכלית והטכנולוגית, ואינן פרי תכנון מחושב של בוני ערים. בסוף המאה ה-20 העיר היא צורת הישוב המתאימה ביותר לאופי ולקצב של החיים המודרניים. ואכן גודל האוכלוסייה החיה בערים מצביע, בדרך כלל, על מידת התפתחותה של המדינה. במדינות מפותחות ומתועשות רוב האוכלוסייה מרוכזת בערים.

קיימים סוגים שונים של ערים. ישנן ערי חוף ונמל, ערים הבנויות של הרים, על מישור, בפנים הארץ או רחוק ממקור מים וכד'. ישנן ערים השמות דגש של תעשיה כמו דטרויט שבארה"ב, וישנן החיות על קיט ונופש כמו אילת.

ההתיישבות בערים קשורה במעבר מחיי נדודים וציד להתיישבות של קבע ועבודת האדמה. ממצאים ארכיאולוגים מראים כי יישובים עירוניים היו קיימים כבר באלף ה-9 לפני הספירה, כלומר לפני יותר מעשרת אלפים שנה.

בעת החדשה התרחש שינוי יסודי ביחסו של האדם אל העיר. מאז שחר התרבות חיו רוב בני האדם בכפר. עוד בשנת 1900, אחרי המהפכה התעשייתית באירופה, התגוררו רק 250 מיליון נפש- 15 אחוז מכלל אוכלוסיית העולם, שמנתה אז 1,650 מיליון- באזורים עירוניים.

העיר המודרנית תוססת ושוקקת חיים ברוב שעות היממה. היא מציעה לתושביה ולתושבי הערים הסמוכות לה תעסוקה במקצועות המבוקשים בימנו, העונים על צרכי החיים המודרניים. היא גם משמשת מרכז עסקים, בידור, חינוך ותרבות. היא מפתה את המבקרים בה- בעיקר הצעירים שבהם- באפשרויות הרבות שבה: מבחר עשיר של בתי קולנוע ותאטרונים, אולמות קונצרטים ומוסדות לימוד, מסעדות ובתי-קפה רבים, חנויות הפתוחות ללא הפסקה, משחקים ושאר מיני בידור.

ערים רבות בן בעלות מבנה מעורב, כלומר אזורי המגורים והעסקים מעורבים, ולעיתים מצויים בהם גם בתי מלאכה ומפעלי תעשייה. אולם התפתחות אמצעי התחבורה והמודעות לאיכות הסביבה שבה אין רעש, אוויר מזוהם, פסולת ואשפה תעשייתיים, הביאו להרחקת אזורי התעשייה ממרכז העיר ומאזורי המגורים. עקב כן השתנה במהלך השנים מבנה העיר והותאם לצרכים החדשים של תושביה. העיר המודרנית מחולקת לאזורים אחדים: במרכז מצויים המוסדות העירוניים ומוסדות התרבות, סביבם בתי המגורים, ובישוליהן אזורי תעשיה או מסחר.

("אביב חדש"-כרך 13)



מאפייני גיל ההתבגרות:

גיל ההתבגרות הינו התקופה בה נצמא האדם בתהליך מעבר מילדות לבגרות.

לתהליך ההתבגרות מאפיינים פיזיולוגיים ונפשיים כאחד. מרבית בני האדם חווים אותו במשך מספר שנים בגילאי העשרה. בסוף גיל ההתבגרות מגיע האדם לבגרות מינית אך לאו דווקא בגרות נפשית.

שני תהליכים כרוכים זה בזה במעבר ההתבגרות, ולשניהם השלכות מרחיקת לכת על מבנה האישיות ועל סגנון החיים שלנו כמבוגרים. תהליך אחד הוא מגוון השינויים, המתרחשים בגופנו בקצב מסחרר והאחר- התפתחות יכולת החשיבה המופשטת.

קשה להפריד בין השפעותיהם של שני תהליכים אלו, אבל נראה כי התהליך הגופני הוא הראשון שבהם. ההתפתחןת הגופנית מטביעה את רישומה בכל איבר ואיבר בגופנו, והתמורה הכוללת הזאת מתרחשת ע"פ סדר מסויים, שניתן לחלקו לשלושה שלבים:

טרום- התבגרותי, התבגרותי ואחר- התבגרותי.

בשלב הטרום התבגרותי בולטים השינוי בגובה הגוף והופעת הסימנים המיניים המשניים, כגון התנפחות השדיים והופעת שיער הבושת. בשלב ההתבגרות מואטת הצמיחה לגובה, אולם פעילותן של בלוטות המין מואצת, והן גורמות להיווצרות הווסת אצל הבנות ולהיווצרות הקרי אצל הבנים.

בשלב האחר- התבגרותי מגיעה פעילות הבלוטות הללו לידי ייצוב. מהלך ההתבגרות הגופנית הוא מעין מחזור שלם של הבשלת מערכת העצבים המרכזית והתפתחות אנטומית מואצת, שיש בה מקום חשוב לפעילותן של בלוטות ההפרשה הפנימיות. התפתחות בלוטות המין, החוליה האחרונה בשרשרת הזו מסיימת את המחזור.

השינויים המתחוללים בגופו של המתבגר בתהליך צמיחה מואץ זה- שינויים בגובה ובמשקל, התפתחות השרירים ושינויים הקשורים בהתפתחות המינית- הם מעצם טבעם בעלי השלכות חברתיות. לשינויים גופניים אלה מתלווים שינויים בדרכי החשיבה, התחושות ובתפיסות, בתחומי ההתענינות, ביחסים עם הסביבה ובמכלול התנהגותו של המתבגר. מול סערה עצומה כלכך של תהפוכות בלתי פוסקות, עומד המתבגר תמה ונרגש, חרד ומבולבל, מבוהל ואף כועס, על הגוף הבוגד אותו, על אובדן יכולת השליטה במתרחש בגופו הוא ועל הזעזועים הללו, המובילים אותו בדרך, שאין הוא יודע את אחריתה.

בממוצע מגיע האדם לבגרות מינית עד גיל 16 (נשים מוקדם יותר). סיומו של תהליך ההתבגרות הנפשית קשה יותר להגדרה ואבחון, משום קיומם של הבדלים ניכרים בהתפתחות הנפשית בין בני אדם, בין תרבויות שונות ובעצם הגדרת המונח "בגרות". בשנים האחרונות עלתה טענה מחקרית, כי בחברה המערבית ישנו תהליך של הארכת גיל ההתבגרות, לעיתים עד גילאי העשרים המאוחרות. טענה מקובלת נוספת היא, כי מתקיים פער של מספר שנים בין הגעה ליכולת הפיזית לקיים יחסי מין, לבין הגעה לבגרות הנפשית הנדרשת בקיומו של האקט.

(זיו,א. 1993)

השינויים הפיזיים והנפשיים המתחוללים בו מביאים את המתבגר לראייה חדשה של העולם ושל הסובבים אותו. אם כילד ראה את העולם "מלמטה למעלה", ונשא את מבטו בהשתאות ובהתפעלות לפי המבוגרים, הרי היום הוא רואה את הוריו, את משפחתו ואת סביבתו הקרובה "בגובה העיניים" , עולם המבוגרים כבר אינו עולם מופלא ומוחלט, שבו ההורים הם יודעי כל וצודקים תמיד. הפרופורציות משתנות, ההורים חשופים אף הם לביקורת ולבחינה.

התגברות הצורך בהבעת כוח ובשליטה אצל המתבגר מעוררת לא פעם ביטוי קיצוני של ביקורת והטחת האשמות כלפי ההורים, תחושה של "מרד" בעולם המבוגרים וביטחון בצדקתו המוחלטת של המתבגר. העימות הזה, שמקורו, למעשה, בעימות של המתבגר עם גופו, ובינו לבין השינויים התחושתיים והתפיסתיים המתחוללים בו, מתגלגל לא פעם לכלל עימות גלוי או סמוי עם ההורים, וליצירת מערכת של מריבות, חיכוכים ומאבקי כוח.

בעולם המתבגרים שינויים ותהפוכות. שינויים הורמונליים וגופניים, שינויי תפיסה וחשיבה,

שינויים חברתיים וצורך גובר והולך בקשרים עם חברת בני גילו ועם בני המין השני.

כל זאת במקביל לצורך פנימי בהבנה מעמיקה יותר של ה"אני" ובבחינה חוזרת ונשנית של מבנה האישיות ואופן הפעילות. עוצמת התשוקות והרגשות לנוכח קסם האהבה והחיזורים המתגלה לבני הנעורים מוסיפה נופך של קיצוניות ודרמתיות לאורח החיים בתקופה הזו. קיצוניותם של בני הנוער מתבטאת גם בגישותיהם בדעותיהם ובדרכי הבעתם, שמרכיבים קיצוניים, חיצוניים ודרמתיים מהווים בהם יסוד חשוב.

(www6.snunit.k12/green.html)

בתהליך החיברות של הילד והנער אחראים במהלך התפתחותו שלושה "סוכני חיברות": הוריו, בית ספר וקבוצת החברים. בשנות הילדות, עד תחילתו של גיל ההתבגרות, מגיעה ההשפעה הרבה בכל הנוגע לעיצובו החברתי של הילד בעיקר מהוריו, אח"כ מבית הספר ולבסוף מחבריו.

עם הכניסה לגיל ההתבגרות, עובר סדר ההשפעה מהפכה, כאשר קבוצת השווים הופכת ל"סוכן החיברות" המרכזי, אח"כ בית הספר ולבסוף ההורים.

תהליך זה הוא הכרחי ונורמטיבי, כדי לעמוד במשימות גיל ההתבגרות.

עד גיל ההתבגרות שואב הילד את מושגיו על שייכות ועל דרכים להשתייכות מן המעגל המשפחתי. בתקופת ההתבגרות גדלה והולכת חשיבותה של חברת בני הגיל וחשיבות המעמד החברתי. חשוב יותר מה יגידו החברים מאשר מה יגידו ההורים. ואם המתבגר שנחשב ל"ילד טוב" בעיני ההורים והמבוגרים נחשב ל"חנון" בלשון המתבגרים ועל פי תפיסתם, עליו להתמודד עם הפער הזה ולמצוא לו פתרון. מתבגרים המבקשים לבעוט בממסד בועטים, בין השאר, בערכים כמו שקידה בלימודים וגילויי כבוד והערכה כלפי ההורים, ולא פעם, על מנת להיחשב "מקובל" בחברה ולרכוש מעמד חברתי, על המתבגר להסכין עם ערכים השונים בתכלית השינוי מאלה שבהם החזיק בתקופת ילדותו. יכולת התמרון בין שני העולמות הללו היא אחת השאלות הגדולות ביותר העומדות בפני המתבגר.

התהייה והבחינה הרגשית והערכית של בני הנעורים, הינה מרכיב מהותי בבניית אישיות מגובשת ומערכת ערכים בוגרת. תהליך זה מדגיש ומעמיק את הפער שבין עולם המתבגרים לעולם המבוגרים. המתבגר מבקש להדגיש את ייחודיותו וערכו, ולבנות את האינדיוודואליות שלו, ולכן מלווה תהליך זה, במקרים רבים, בקונפליקטים מתמשכים עם ההורים ובמרד גלוי ובוטה נגד עולם המבוגרים ונגד הממסד כפי שרואה אותו המתבגר.

אבל חשוב לדעת, כי תקופת ההתבגרות היא, במובנים רבים, מעין סדנא של התנסות, המכינה את המתבגר לקראת חייו המבוגרים, ומעניקה לו דרכי התבוננות וכלים, שעימם יוכל לפעול לכל אורך חייו. מהיבט זה נוכל לראות כי יש משהו נכון ואמיתי בביטויים אלה של קיצוניות ודרמתיות, גם אם הם מעוררים במבוגרים התקוממות וכעס. אין דרך טובה מזו לאפשר בדיקה ממצה והתנסות מעמיקה בתהליכים שונים ובדרכי המציאות השונות.

התנסות רגשית ממוקדת וקיצונית בהוויה כלשהיא מאפשרת הכרת ההוויה הזו על כל גווניה, ראייה מקפת של יכולת ההתמודדות עימה, ותפיסה תחושתית של המחיר, שאדם משלם עבור התנסויות מעין אלו.

(בר-אל תלמה, 1996)











עמדות

אפיוני העמדה:

העמדות הן יציבות לאורך זמן, כלליות - מתייחסות למצבים רבים, אנשים רבים או אובייקטים רבים, מתייחסות לנושא מסויים - וכו'. הן עשויות להיות חיוביות או שליליות, ועשויות להיות בעלות עוצמה משתנה ומרכזיות משתנה. מרכיבי העמדה

יחסנו לכל נושא מורכב משלושה חלקים:

המרכיב הקוגניטיבי: מחשבות על נשוא העמדה: מידע שיש לנו כלפי אובייקט העמדה.

המרכיב האמוציונלי: רגשות שיש לנו כלפי האובייקט המסוים: כאן מתבטאים הכויון והעצמה של הרגשות כלפי אובייקט העמדה.

המרכיב ההתנהגותי: הנטייה לפעול בדרך מסוימת כלפי האובייקט, בדרך חיובית או שלילית

ההבדל בין עמדה לדעה דעה מכילה רק את המרכיב הקוגניטיבי והיא קלה יותר לשינוי לאור מידע חדש מאשר עמדה.

באופן טבעי אנו מצפים להתאמה בין המרכיבים השונים של העמדה לא תמיד יש התאמה בין מרכיבי העמדה.

תפקידיהעמדה.

לעמדות תפקיד מרכזי בחיינו, הן מסייעות לנו בחיי היום יום, הן חוסכות לנו עיבוד מידע, ושומרות לנו על דימוי עצמי חיובי. לצד תרומתן חשוב לזכור את מגרעותיהן של העמדות, שהיא ההכללה הפוגעת בכל חברי הקבוצה ומתעלמת מהבדלים אינדיווידואליים.

רכישתעמדות.

חלק מהעמדות מתפתחות מתוך בחינת המציאות, את העמדות אנו רוכשים מהסביבה הקרובה ובעיקר מהתרבות בה אנו חיים.

תהליכילמידה:

התניה קלאסית: אסוציאציות חיוביות או שליליות כלפי גירויים שונים, לדוגמא בשימוש נרחב ע"י מפרסמים בכל אמצעי התקשורת..

התניה אופרנטית: על ידי מערך חיזוקים וְ/אוֹ עונשים. עמדות פוליטיות של ילדים מעוצבות בדרך זו זמן רב לפני שהם מבינים את משמעותן.

חיקוי: באמצעות התבוננות בהתנהגות המודל, בתוצאות ההתנהגות, הערכתן ושחזור ההתנהגות בגיל צעיר יותר המודלים הם ההורים בגיל מאוחר יותר, בני הגיל.

למידה קוגניטיבית: רכישת עמדות בתהליך פעיל של עיבוד מידע והסקת מסקנות מהתנסות עצמית ומהתנסות האחרים.

שיווי משקל לפי הידר: היידר מתייחס לשיווי שקל בין אדם לזולתו.

היידר הניח שבני אדם מונעים לשמור על שיווי משקל קוגניטיבי ורגשי בין עמדותיהם לבין עמדות האחרים. כאשר יש יחסי קרבה בין הפרט לבין האחר ויש עמדות מנוגדות כלפי נושא מסוים או כאשר יש סתירה בין העמדות כלפי האחר לבין עמדות הפרט והאחר כלפי הנושא המסויים, יש תחושת אי נוחות המוגדרת כחוסר שיווי משקל פסיכולוגי המניע את הפרט לשאוף לשיווי משקל. מצב של חוסר איזון הוא בסיס נוח לשינוי עמדות.

www.tora.us.fm.html))



קשר בין עמדה להתנהגות:

השפעת העמדה על ההתנהגות-

במצבים מסוימים, בנסיבות מיוחדות, ניתן לחזות את ההתנהגות של הפרט על-פי עמדותיו. שלוש הנסיבות המיוחדות הן:

1. ספציפיות של עמדה -עמדות ספציפיות של אדם יכולות בהחלט להצביע על התנהגות.

דוגמה: עמדה כללית של הפרט, כי יש לאכול רק אוכל בריא, לא תצביע בהכרח על התנהגות של אכילה בריאה. לעומת זאת, עמדה ספציפית של אדם זה, כי יש לאכול רק אוכל צמחוני, מאפשרת לחזות את התנהגות האכילה שלו.

2. חוזק העמדה -עמדה חזקה נרכשת בדרך פעילה, כלומר - בהשפעת חוויה אישית כתוצאה מעניין אישי בנושא העמדה. ניתן לחזות התנהגות של אדם שרכש עמדה חזקה.

דוגמה: אדם שהשתתף בצורה פעילה בסמינרים ובתמיכה רעיונית בהתיישבות בשטחי יהודה ושומרון - ניתן לחזות את התנהגותו באשר להעתקת יישובים בשטחים.

3. אינטרס אישי - עמדה המבוססת על אינטרס אישי, תהיה קשורה להתנהגותו של הפרט יותר מעמדה שאינה מבוססת על אינטרס אישי.

דוגמה: סביר כי ידידנו, תושב אריאל, יתנגד מאוד למתווה בוש ולמפת הדרכים. התנהגותו בנושא בהחלט ניתנת לחיזוי.

השפעת ההתנהגות על העמדה

לעתים גם ההתנהגות משפיעה על העמדה.

דוגמה:אדם עבר להתגורר באריאל בעת הקמתה, וסיבותיו היו: הוא תמך ברעיונות של מפלגת העבודה, ושמעון פרס קרא להתיישבות באריאל. סביר להניח כי היום ישנה את עמדתו הפוליטית ימינה ויהיה נגד החזרת שטחים.

שינוי עמדות:

עמדותיו של הפרט יציבות בדרך כלל וקשה לשנותן. שינוי עמדות תלוי בשלושה גורמים: המשכנע, המסר, והשומעים.

הסיכוי לשנות עמדה גדל ככל שהמשכנע הוא מומחה בנושא השכנוע, אטרקטיבי ופופולרי.

בנוסף הסיכוי לשנות עמדה גדל אם המסר אינו נתפס כניסיון ישיר לשכנע, אם הוא כולל טיעונים של שני הצדדים, וכן אם הוא מעורר פחד ברמה בינונית. במצב זה המסר עשוי להפוך לאמין בעיני השומעים.

אצל שומעים שדעתם מוסחת או הערכתם העצמית נמוכה גדל הסיכוי לשינוי עמדותם.

דעה קדומה היא עמדה שלילת בדרך כלל כלפי חברים השייכים לקבוצה מסויימת. על פי רוב דעה קדומה מבוססת על תפיסה מוטעית (סטראוטיפ) והיא מתפתחת כלפי קבוצות אתניות ומיעוטים.

(משוניס,ג. 1999)























גיוס ליחידות מובחרות בצה"ל

צבא ההגנה לישראל הוקם בכ'ח באייר תש"ח, 31.5.1948, כצבאה היחיד של מדינת ישראל.

הצבא מבוסס על שירות חובה, קבע ומילואים. שירות החובה מקיף יהודים, דרוזים וצ'רקסים. בדואים ונוצרים יכולים להתנדב.

בראש הצבא עומד ראש המטה הכללי (הרמטכ"ל) הכפוף לשר הביטחון בממשלה.

מידי שנה מתגייסים מאות בני נוער מכל קצוות הקשת הישראלית.

הצבא במדינת ישראל הוא למעשה כור -היתוך בין כל החברות השונות שקיימות בארץ.

בשאלת המוטיבציה של הנוער הישראלי לשרת בצבא עוסקים רבים.

תדמיתו של צה"ל בשנים האחרונות נפגעה בעקבות מלחמת לבנון והאינתיפדה המתמשכת, דבר זה בא בניגוד לעלייה ברמה הטכנולוגית של הצבא ואיתה עליית הצרכים בכוח אדם מאיכות גבוהה.

השאלה בנוגע למוטיבציה נוטה להתמקד ברמת הפרט. מניעיו של הנער\ה לשרת או לפרוש, רצונו להתקדם ולמלא תפקיד בכיר יותר, ראייתו את הצבא כ"שליחות" או מקצוע וכדומה.

בנוער הקיבוצי, שזכה לסטיריאוטיפ של בעל מוטיבציה גבוהה ורצון לשרת בצה"ל ולתרום למדינה, חלה תפנית ופחתה המוטיבציה המוצהרת לאחר מלחמת לבנון ובעקבותה. לעומתו הנוער העירוני מבטא בצורה בולטת את מגמת העלייה, בייחוד הנוער שבא מהערים הגדולות והוותיקות.

בני הקיבוץ נוטים להמשיך ולהתנדב באחוזים גבוהים ליחידות נבחרות ולשרת שירות קרבי ואולם הזדהותם עם הגיוס לצבא היא נמוכה יותר וגם המוטיבציה המוצהרת שלהם פחתה.

הנוער הקיבוצי מייצג בצורה מובהקת יותר את האכלוסייה המבוססת יותר, המשכילה יותר, הוותיקה יותר האשכנזית והחילונית יותר, הנוער הקיבוצי גם מסוייג יותר ביחסו לצבא וכך גם הנוער העירוני

(יד טבנקין 1998)

הגיוס לצה"ל הוא התהליך שאותו עובר צעיר בישראל לשם בדיקת התאמתו לשירות בצה"ל וקביעת היחידה שבה ישובץ. תהליך הגיוס מסתיים ביום חיולו של הצעיר, כלומר ביום שבו מתחיל השירות בצה"ל.

כל צעיר שהגיע לגיל המתאים מקבל צו להתייצבות בלשכת הגיוס. בנוסף לצו אישי שנשלח לביתו של הצעיר, מתפרסם הצו גם במודעות על לוחות המודעות. מתחילת תהליך הגיוס ועד לסיומו קרוי הצעיר "מיועד לשירות ביטחון" (מלש"ב).

למלש"בים נערכות בדיקות לקביעת מידת התאמתם למילוי תפקידים בשירות ביטחון.

נתוני הפתיחה של כל חייל (למעט הפרופיל), והאופן המדוייק לפיו הם נקבעים, נשמרים בסוד על-ידי צה"ל, ואינם נמסרים למועמד. אף על פי כן, מלש"ב שקיבל זימון למסלול יוקרתי כמו קורס טייס או יום סיירות יכול להסיק שהנתונים שלו גבוהים. לנתונים אלה השפעה רבה על היחידה ועל מסלול השירות של המועמד, אשר משפיע במידה רבה גם על המשך חייו של המועמד. כיוון שצורת קביעת הקב"א היא חשאית, במהלך השנים נשמעו קריאות נגד צורת קביעה זו. נטען כי מקום מגוריו של אדם או נישואיו של הוריו משפיעים על דירוג הקב"א, וכך מלש"ב שגר בעיירה בעלת דירוג סוציואקונומי (חברתי-כלכלי) נמוך לא יוכל להתקבל אל היחידה אליה הוא ביקש להסתעף. ממחקרים שביצעו סוציולוגים מחוץ לצה"ל, מחקרים סודיים של צה"ל שדלפו לציבור, ומנתונים רשמיים שמפרסם צה"ל (סקרי מסיימי קורס טייס למשל), עולה כי אכן קיים מתאם חיובי ברור בין נתונים אלו לקב"א ברמה הסוציולוגית. אולם, באופן מעשי חיילים מכל קצוות הארץ וממעמדות סוציואקונומים שונים מתקבלים לכל התפקידים הקיימים בצה"ל.

השירותהצבאי, בסדירובמילואים, מהווהמרכיבחשובבהתבגרותבנינוערבישראלובהוויההישראליתבכלל.

התמורות שחלו בחברה הישראלית, השסעים בחברה שהלכו והעמיקו (ימין-שמאל, דתיים-חילוניים, ילידי הארץ-עולים חדשים), קולה של התקשורת שהלך והתעצם ותהליך השלום, כל אלו העצימו את היחס הביקורתי כלפי הצבא והשירות בו, בקרב הציבור בכלל ובשורות המתגייסים בפרט.

















מאמר מקשר

המפגש של הצעיר הישראלי עם המסגרת הצבאית אינו פשוט. בעת הגיוס לצבא נמצא הצעיר בשלב ההתבגרות המאוחרת. פעמים רבות הוא עדיין בשלהי המאבק בין תלות לעצמאות, מחפש את זהותו הייחודית. הגיוס לצבא עלול לקטוע באופן חריף את התהליך בו מתקדם הצעיר, בעוצמה ובאופן לא מתפשר. הצעיר נתבע להשתלב במסגרת הצבאית השונה מאוד מהמסגרת האזרחית שאליה הורגל.

יש הרואים במעבר זה מצב פרובוקטיבי הגורם לתחושה של "אובדן" אצל המתבגר המתגייס. מנגד, אחרים רואים במעבר כפוי זה דווקא הזדמנות לחוות חוויות ייחודיות, לדחות מחויבויות ולגבש תוכניות לעתיד. השירות הצבאי אמנם תובע פרידה פיזית, רגשית, חברתית ונפשית מכל מה שמשמעותי בחיי המתבגר והשתלבות בעולם זר, נוקשה ותובעני. עם זאת, השירות הצבאי פותח אפשרויות חדשות ומציב את המתבגר בפני התמודדויות, מבחנים, אתגרים ומפגש אינטנסיבי עם בני גילו. יתרה מזו, הצעיר המתגייס לא רק מגיע להיכרויות עמוקות ומשמעותיות עם אנשים בני גילו, שעד כה היו זרים לו, אלא שהוא גם מפתח מגע אינטנסיבי עם מבוגרים שאינם הוריו וזוכה להילה של בוגר, מצד משפחתו והחברה בכללותה.

עם ההורים נוצר קשר חדש: המתבגר עוזב את הבית וזוכה לעצמאות. אך במקביל זוכה גם לתמיכה משמעותית מהוריו ובני משפחתו. דפוס זה של יחסים מאפשר סיום מוצלח וחיובי של תהליך ההתבגרות, שהרי המתבגר מתבדל מהוריו בברכתם ובתמיכתם המלאה.

תמיכה לראיית הצבא כמסגרת המקדמת את פיתוח הזהות האישית וההתבגרות ניתן למצוא במחקרה של ליבליך (1990). במחקר זה התברר שצעירים ששוחררו מהצבא דיווחו על שינוי חיובי שחל בהם בעקבות הגיוס והדגישו תחושה של חוזק נפשי, במיוחד רכישה של עצמאות, ביטחון ותחושת אחריות. יש שדיווחו שבזכות הגיוס לצבא גילו בעצמם תכונות שלא היו מודעים לקיומן. עם זאת היו גם כאלה שהצהירו כי הגיוס לצבא לא תרם להם דבר.

הכניסה למערכת הצבאית עלולה להיות חוויה קשה ודורסנית למתבגר שעדיין עסוק בגיבוש זהותו העצמית. עם זאת, הגיוס לצבא עשוי להיות גם המענה לצעיר זה. המערכת הצבאית מאפשרת לצעיר להתנסות בתהליכים מגוונים ומציעה לו הזדמנות לניצול הפוטנציאל האישי שטמון בו, בדרך שתאפשר הכרה עצמית מעמיקה. ניתנת לחייל ההזדמנות להוכיח לעצמו, לחבריו, לממונים עליו ולמשפחתו מהי יכולתו האמיתית להרגיש שמעשיו זוכים להערכת החברה בה הוא חי.

ישנן דוגמאות רבות של בני נוער שבתהליך ההתבגרות שלהם "לא מצאו את עצמם" ולא הצליחו להתחבר עם הסביבה בה הם חיים ועם האנשים שסובבים אותם. כאשר התגייסו הנערים לצה"ל הם השתלבו במסגרת הצבאית ופרחו בה. הצבא עוזר להם לגבש את זהותם העצמית בכך שהוא דוחף אותם לממש את התכונות החבויות בהם, ובכך גורם להם להכיר את עצמם ואת יכולותיהם. לעומת זאת, ישנה טענה כי הצבא מבגר את הנערים טרם זמנם וגוזל מהם את השנים היפות שלהם. יש נערים רבים שלא מסתדרים עם המסגרת הצבאית הנוקשה ולעיתים האטומה, דבר שגורם לבעיות נפשיות או טראומות.

אנו חיים במדינה השרויה במצב ביטחוני מעורער, דבר המצדיק את שירות החובה בצבא אך לנערים רבים מצב זה נראה לא הגיוני. הדבר מגדיל את תופעת הסרבנות של הנערים לשרת בצה"ל וגורם לעימותים רבים ושסעים בקרב העם. אין ספק כי המפגש של הצעיר הישראלי עם המסגרת הצבאית הוא מפגש טעון בעל צדדים חיוביים יותר וחיוביים פחות.

טיפוח המודעות לצדדים החיוביים והשליליים שטמונים במעבר המצפה לו עשוי לסייע בידיו לתכנן את צעדיו באופן מושכל יותר, בעת הכניסה למערכת הצבאית, ולטפח את הנטייה לתפוס את הגיוס לצבא יותר כ"אתגר" ופחות כ"איום".



























סיכום הרקע התיאורטי וקישור למחקר השדה

בעבודתי אני בודקת את הפער בעמדות לגבי גיוס ליחידות מובחרות בצה"ל בין קיבוצניקים ועירונים בגיל ההתבגרות.

בתחילת העבודה תיארתי את המאפיינים של גיל ההתבגרות.

גיל ההתבגרות מאופיין בשינויים שבאים לידי ביטוי בכל מהלכי החיים, מופיעים שינויים גופניים ואף קוגניטיביים המתבטאים בחשיבה מופשטת וביקורתית יותר. מערכת היחסים עם ההורים נעשית מורכבת ומלווה בקונפליקטים. מערכת היחסים עם קבוצת השווים משתנה במהלך תקופה זו ונוצרים מתחים בין מחויבות הנער המתבגר לחבריו ובין יחסיו להוריו. הקשיים המתעוררים עם בני המין השני מצריכים הסתגלות מיוחדת. בסופו של דבר נוצרת השקפת עולם אישית ראשונית שעתידה להדריך את המתבגר במהלך חייו.

הנבדקים בעבודתי הינם קיבוצניקים ועירונים, בנים ובנות, המיועדים לשירות ביטחון.

בעבודתי אני בודקת את הפער בעמדותיהם של נבדקיי לגבי גיוס ליחידות מובחרות בצה"ל.

עמדות הן מעין אשכול המצרף בתוכו דעות מסועפות ומגוונות בעלות מכנה משותף כלשהו. לאדם יש עמדות בנושאים ובתחומי חיים רבים. העמדה היא מושג שבאמצעותו אפשר להסביר התנהגות מסוימת של אדם ואפילו לחזות את התנהגותו.

עמדה כוללת בתוכה שלושה מרכיבים יסודיים: מרכיב קוגניטיבי, מרכיב רגשי (אמוציונלי), ומרכיב התנהגותי.

לפני הכנת העבודה לקחתי בחשבון כי ישנם הבדלים בין קיבוצניקים לעירונים וכי ישנה אפשרות שיימצאו הבדלים בעמדותיהם של נבדקיי.

ישנם הבדלים פסיכולוגיים ברורים בין קיבוצניקים ועירונים. הבדלי מנטליות, אורח חיים ותפיסת חיים, אידיאולוגיות שונות, וכדומה.

כמו כן ישנם הבדלים ביחס העצמי וביחס של החברה לאנשי הקיבוץ ולאנשי העיר. הקיבוצניקים נתפסים כעובדי אדמה, סוציאליסטים, חיים על עיקרון השיתוף והדאגה הכוללת לשאר החברה שחייה איתם ועד לפני מספר שנים נחשבו, ואולי עדיין נחשבים, לאליטה של החברה הישראלית- חברה בעלת מוסר גבוה וערכים חזקים, ששמה דגש על חינוך מאוד מסוים.

המשתנה התלוי בעבודתי הוא הגיוס ליחידות מובחרות בצה"ל.

בעשור האחרון אנו עדים לתהליך של שינוי בהרכב האנושי של הלוחמים ביחידות המובחרות. לפני עשור לערך, רוב היחידות המובחרות היו מורכבות מבני משקים- קיבוצניקים לרוב, מושבניקים וגם מספר נמוך של עירונים.

כיום לא כך הדבר. יותר ויותר עירונים מתגייסים ליחידות המובחרות בצה"ל, ומקומם של בני המשקים כבר אינו יציב שם כשהיה. בני המשקים הם כבר לא החברה הדומיננטית ביחידות אילו, לפחות לא כפי שהיו פעם.

לאור מגמה זו של שינוי, ולאור כל מה שנאמר לעיל, שאלתי את עצמי האם יש קשר בין מקום מגורים ובין הרצון לשרת ביחידות מובחרות בצה"ל. ברצוני לחקור נושא זה ולגלות, עקב השינוי, למי עמדות חיוביות יותר לגבי הגיוס ליחידות מובחרות בצה"ל- לקיבוצניקים או לעירונים.

השערת מחקרי היא שקיבוצניקים יגלו עמדות חיוביות יותר לגבי הגיוס ליחידות מובחרות בצה"ל, למרות שכבר מזמן לא מובן מאליו מקומם שם. השערת מחקרי נשענת על היותי בת קיבוץ, המכירה את החינוך הקיבוצי ואת הדחיפה שלו למצוינות צבאית גבוהה ככל האפשר, דבר אותו אין בעיר.



































מבוא לעבודת השדה

עבודתי עוסקת בשאלה: האם קיים פער בעמדות לגבי גיוס ליחידות מובחרות בצה"ל בין קיבוצניקים ובין עירונים.

המשתנה הבלתי תלוי- מקום מגורים.

הגדרה נומינלית למשתנה הבלתי תלוי- מקום מגורים: "המקום שהאדם גר בו, ביתו של אדם. כתובת למען". קיבוצניק: "כינוי לחבר קיבוצי או לבן קיבוץ". עירוני: "מי שחי בעיר, מי שמקום מגוריו בעיר, מי שאורח חייו עירוני".

המשתנה התלוי- גיוס ליחידות מובחרות בצה"ל.

הגדרה נומינלית למשתנה התלוי- גיוס: "קריאה וקליטה של אזרחים לצבא. קריאה לאנשים לתכלית ציבורית כלשהי". יחידות: "חלק אחד או חטיבה מתוך מכלול. גוף צבאי קטן המבצע משימות באופן עצמאי". מובחר- "משובח, טוב, נבחר". צה"ל- "צבא ההגנה לישראל, צבאה של מדינת ישראל".

הגדרה אופרטיבית למשתנה הבלתי תלוי- קיבוצניקים- 20 תלמידי י"ב ו-י"א, 10 בנות ו- 10 בנים המועמדים לשירות ביטחון (מלשב"ים). עירונים- 20 תלמידי י"ב ו-י"א, 10 בנות ו-10 בנים, המועמדים לשירות ביטחון (מלשב"ים).

הגדרה אופרטיבית למשתנה התלוי- את הפער בעמדות אבדוק תוך התייחסות לשלושת מרכיבי העמדה: המרכיב הקוגניטיבי, המרכיב האמוציונלי והמרכיב ההתנהגותי. (מה חושבים, מה מרגישים, כיצד מתנהגים).

השערת המחקר בעבודתי- קיבוצניקים יגלו עמדות חיוביות יותר לגבי גיוס ליחידות מובחרות בצה"ל מאשר עירונים.

מהלך המחקר- על מנת לחקור את הנשאלים, בניתי שאלון שהועבר בקרב שכבתי- שכבת י"ב ובקרב שכבת י"א, בבית ספר "מבואות הנגב". הנבדקים לא ידעו את השערת המחקר שלי וההוראות שקיבלו היו אחידות.

אוכלוסיית המחקר- המדגם אקראי וכלל 40 נבדקים. חלוקת השאלונים כדלקמן: 20 קיבוצניקים ו- 20 עירונים. גיל הנבדקים הוא 17-18. הקפדתי לשמור על גיל שווה בתוך קבוצת המדגם כדי למנוע הטיה של משתנים בלתי תלויים נוספים מעבר למשתנה אותו בחרתי.

כלי המחקר- כלי המחקר בו אשתמש בעבודתי הוא שאלון: חיברתי 7 שאלות לכל מרכיב אופרטיבי של המשתנה התלוי, כלומר, השאלון כולל 21 היגדים שאותם חיברתי בעצמי של סמך שלושת מרכיבי העמדה. ההיגדים מחולקים לתחומים האופרטיביים אך מפוזרים באופן מקרי בשאלון שעל-מנת למנוע הטיה. כל נבדק התבקש לציין מהי מידת הסכמתו לגבי כל היגד: אופן מתן התשובות לכל היגד הוא על ידי הסימון "מסכים" או "לא מסכים".

המחקר הינו מחקר מתאמי. מחקר בו לא אני יצרתי את ההבדלים באוכלוסייה אלא בדקתי אותם בלבד. כמו כן, אין ביכולתי לקבוע מהן הסיבות להבדלים, או ימצאו, אלא רק להעיד על הקשר בין המשתנה התלוי למשתנה הבלתי תלוי.

בחרתי בכלי מחקר זה היות והשאלון מהווה כלי נוח לשימוש מספר רב של אנשים. השאלון זמין ומאפשר יצירת עותקים רבים, כלומר, הדבר אפשר לשאול מספר רק של אנשים באותן זמן.


סיכום

מחקר זה עוסק בעמדות של קיבוצניקים ועירונים בגיל ההתבגרות לגבי הגיוס ליחידות מובחרות בצה"ל.

עבודתי עוסקת בשאלה: האם קיים פער בעמדות לגבי הגיוס ליחידות מובחרות בצה"ל בין קיבוצניקים ובין עירונים.

גיל ההתבגרות הוא גיל קשה ומסובך בו בני-הנוער עוברים תהליך של היכרות עם עצמם ועם הסביבה. בסוף תהליך זה הם מעצבים לעצמם את זהותם ואת עמדותיהם לגבי העתיד. להתרחשויות בגיל ההתבגרות השלכות חשובות להמשך חייהם כבוגרים. הנערים הנמצאים לקראת סוף גיל ההתבגרות נערכים לקראת השירות בצבא- תהליך שיהפכם לחיילים.

חששות ופחדים רבים מתעוררים לקראת הגיוס לצה"ל. רובם נובעים מחוסר הוודאות באשר לציפיות לקראת השירות, למסגרת הבלתי מוכרת, להחלטות ולבחירות שיש לקבל ולעשות, לחוסר הידע וחוסר הכלים להתמודדות והשתלבות בארגון סמכותי והיררכי.

המסגרת מאיימת מאחר והיא שונה מאוד מהמסגרות הקרובות והתמוכות כמו בית, הורים, חברים ובית-ספר, שם כל אחד ואחת הוא\היא מיוחד\ת, שונה, מוכר\ת. לפתע יש לעשות בחירות לטווח ארוך, לתכנן, לקבל החלטות חשובות, להתמודד עם סמכות, עם דחייה, עם חוסר פרגון, עם עצמאות, עם יחסי כוח ומרות ועם עמידה בלחצים.

בעזרת שלושת המשתנים האופרציונאלים (מרכיבי העמדה) הבאים:

- המרכיב הקוגניטיבי.

- המרכיב האמוציונאלי.

- המרכיב ההתנהגותי.

ניסיתי לבדוק את הפער בעמדות ביחס לגיוס ליחידות מובחרות בצה"ל.

השערת המחקר שלי היא שקיבוצניקים יביעו עמדות חיוביות יותר לגבי הגיוס ליחידות מובחרות בצה"ל מאשר עירונים.

המדגם בעבודתי הוא אקראי וכולל 40 נדבקים מהם 10 קיבוצניקים ו-10 קיבוצניקיות, 10 עירוניים ו-10 עירוניות.

כלי המחקר בעבודתי הוא שאלון. השאלון מאופיין בהיגדים קצרים וברורים שהתשובה עליהם היא על-ידי הסימון "מסכים" או "לא מסכים".

לאור הממצאים בעבודתי מצאתי כי הפער בעמדות בין קיבוצניקים לבין עירונים מתבטא בשני מרכיבי עמדה הקוגניטיבי וההתנהגותי. לגבי המרכיב האמוצינלי: לא עלה בידי לקבוע משום שהתוצאות הן שוות בין שני הצדדים.

קיימים מספר ממצאים המראים על דעות חיוביות יותר אצל הקיבוצניקים לגבי הגיוס ליחידות מובחרות בצה"ל, מאשר אצל העירוניים:

רוב כמעט מוחלט של הקיבוצניקים חושב כי חשוב להתגייס ליחידות מובחרות וכי יש הערכה כלפי המשרתים ביחידות כאלו, דבר המראה על נקיטת עמדה חיוביות לגבי היחידות המובחרות בצה"ל והערך המוסף שלהן, כלומר, מה שהן מייצגות בחברה הישראלית.

כמו כן, 35% מהקיבוצניקים מאמינים כי בני נוער שיכולים לשרת בקרבי ולא עושים זאת מעוררים סלידה, לעומת רק כ-10% מהעירוניים.

דוגמא הפוכה ניתן לקחת מן הממצא הבא: כ-15% מקרב העירוניים מסכימים כי בני נוער שלא משרתים בקרבי תורמים מעט למדינה לעומת 0% מקרב הקיבוצניקים. ממצא זה מצביע על חשיבות השירות בקרבי המראה על נקיטת עמדה חיובית ביחס ליחידות אילו בקרב העירוניים.



בעיות המחקר

- מדגם לא מייצג: אוכלוסיית מחקר מצומצמת.

- כל בני הנוער (הנבדקים) בני אותה שכבה סוציו-אקונומית.

- כלי מחקר אחד.

- חשש לתשובות בלתי אמינות מצד הנשאלים מתוך זלזול או קונפורמיות.



בשנים האחרונות אנו עדים לתהליך של שינוי בהרכב האנושי של היחידות המובחרות בצה"ל. לפני מספר לא רב של שנים היו הגיוסים ליחידות המובחרות נעשים בשיטה של "חבר מביא חבר", כך שההרכב האנושי של היחידה היה נשאר דומה מבחינת השכבה הסוציו-אקונומית של החיילים, מקום מגוריהם, חינוכם וכד'. אך עדיין נראה כי בני הקיבוץ מייחסים חשיבות רבה יותר לגיוס ליחידות מובחרות.







רשימת מקורות

• בר-אל ת. (1996) "פסיכולוגיה חינוכית", אבן יהודה, רכס.
• בן רפאל, א. (1996) "מהפכה לא טוטאלית", יד טבנקין.
• זיו א. (1993), "פסיכולוגיה מדע הבנת האדם", עם עובד.
• משוניס, ג. (1993), "סוציולוגיה", האוניברסיטה העיברית, תל אביב.
• לקסיקון הקיבוץ (1998), יד טבנקין.
• פלום, ח. (1995), "מתבגרים בישראל" , אבן יהודה, רכס.
• רוס, א. (1988), "תיאוריות על גיל ההתבגרות", תל אביב, ספריית הפועלים.
• שדמי, מ. (1991), "אנטומיה של הקיבוץ", הוצאת הקיבוץ הארצי.
• www6.snunit.k12\green.html
• www.tora.us.fm.html

על המוטיבציה של בנות בקורס הכנה לצה"ל לעומת בנות שלא ברצון לשרת בקרבי

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.