 |
13-10-2006, 16:41
|
|
|
|
חבר מתאריך: 13.12.01
הודעות: 8,479
|
|
|
חילוני חילוני, אבל שיהיה רב בחתונה
חילוני חילוני, אבל שיהיה רב בחתונה
מדוע רוב הישראלים מעדיפים להתחתן ולהקים משפחה "על פי ההלכה"? מדוע 3 מכל ארבעה חילונים מצהירים כי יתחתנו רק עם רב אורתודוכסי? ממצאי הסקר של ynet ומכון סמית מראים כי בנושא חיי האישות והמשפחה, הישראלים עדיין שמרנים. רבע מהם לא מוכנים לקבל, למשל, זוגות נשואים חד-מיניים, אחרים דורשים לא לתת להם לגדל ילדים. אז מי אנחנו, שמרנים או פתוחים? כתבה שלישית בסדרה נטע סלע פורסם: 13.10.06, 15:02
יש אלוהים מתחת לחופה? הסקר המקיף "יש אלוהים?" שקיימו במשותף ynet ומכון סמית בראשות הסטטיסטיקאי רפי סמית בחן שורה של שאלות הנוגעות למידת הדתיות והקרבה ליהדות של המשתתפים. הוא כלל סקר מדגמי של 500 משתתפים, וכן משאל אינטרנטי שבו השתתפו יותר מ-40 אלף גולשים. התוצאות שהתקבלו מדגימות מודל חדש של ישראליות חילונית, שונה מאוד מזה הקיים במודל המערבי.
חלק מהשאלות עסקו בנושא חיי האישות והמשפחה. מסתבר, כי למרות מה שנראה כפריחה של נושא הנישואים האזרחיים או האלטרנטיביים, רוב מוחלט של הישראלים מעדיף את האופציה האורתודוכסית. לשאלה "כיצד התחתנת או אתה מתכוון להתחתן?" השיבו רוב אדיר של 84% "על פי ההלכה". רק 13% יעשו זאת בנישואים אזרחיים, ואחוזים בודדים ישקלו להתחתן "ללא רב אך עם מאפיינים מסורתיים" או לחיות עם בן זוג ללא נישואים. 74% מהחילונים מעדיפים חתונה על פי ההלכה, ורק 21% חתונה אזרחית.
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ynet.co.il/PicServer2/20122005/912338/seker_11.gif]
כיצד הנתונים האלה מתיישבים עם העובדה שלפיה מחיפוש פשוט תחת צמד המילים "נישואים אזרחיים" צצים ברשת עשרות אתרים של סוכנויות נסיעות המציעות שלל חבילות תיור למתחתנים? תמורת סכום לא גבוה במיוחד, יסדר לכם סוכן הנסיעות את כל הסידורים הדרושים לנישואים אזרחיים בפראג או בלרנקה שבקפריסין, מאיגרת רישום במשטרה המקומית ועד מתורגמן בטקס ובסוף גם תרגום תעודת הנישואים לעברית. בחברות שעמן דיברנו ציינו כי מדובר ב"שוק רווחי מאוד שכל הזמן תופס תאוצה". אז איך זה מסתדר עם הנתונים שלפיהם רוב הישראלים רוצים חתונה עם רב?
ד"ר אשר כהן, מהחוג למדעי המדינה באוניברסיטת בר- אילן, סבור שהאופציה המסורתית זכתה לרייטינג גבוה בעיקר בגלל ש"במצב החוקי כיום אין אפשרות להתחתן שלא על פי ההלכה". הוא מעריך ש"אם ייתנו את שתי האלטרנטיבות בצורה שווה, מצב שבו יהיו שני משרדים ליד הבית- אחד של הרבנות ואחד של משרד הפנים, אז השאלה הזו תהיה יותר משמעותית. בגלל שאין את זה, מתקבלת כזו תשובה דתית". לדעתו, התשובה שהתקבלה, "מוטה לטובת המציאות שכפויה על הישראלים. אנשים אומרים לעצמם: יש כאן רבנות, מה אני אתחיל להתקשקש עם קפריסין?"
השר יצחק כהן, האחראי על הרשות לשירותי הדת בישראל במשרד ראש הממשלה, מביע שביעות רצון לנוכח ממצאי הסקר: "הממצאים האלה מייצגים דבר מאוד ברור, שעם ישראל מחובר חזק מאוד לשורשים שלו. אז יש כאלה ששומרים יותר מצוות או פחות מצוות, אבל חלק הארי ועמוד השדרה מחוברים חזק מאוד לשורשים".
לדעתו של הסוציולוג ד"ר ניסים ליאון מאוניברסיטת בר- אילן, אם יש נתון דרכו ניתן יהיה לבחון את יחס החברה הישראלית לדת היא הדרך בה יבחרו הישראלים להתחתן. הוא מעריך ש"עניין הנישואים יהיה אחד הסימנים לחולשתה או לעוצמתה של האורתודוכסיה בשנים הבאות. דרך השאלה הזו נוכל לדעת כמה תבנית האורתודוכסיה חזקה". ד"ר ליאון מעריך שאם הייתה נשאלת בסקר שאלת עמדה כלפי הממסד הרבני, "היינו מוצאים את הרבנות מדורגת בתחתית הסולם. בסקרי דעת קהל המוסד הזה נמצא בעמדה מאוד בעייתית". לדעתו, 'התשובות הדתיות' שענו המשתתפים בסקר, מעידות על כך ש"רוב האנשים עושים הפרדה בין הממסד הדתי לבין המסורת הדתית".
השר כהן טוען מנגד שהניכור כלפי הרבנות נובע מכך ש"בשנים האחרונות סבל הממסד הרבני מהתנכרות שלטונית. אבל אותם אנשים, שסבלו ממש מרדיפה בממשלה הקודמת המשיכו בכל זאת לעבוד במסירות ונאמנות למרות שלא שילמו להם משכורות תקופות ארוכות ולא שבתו אפילו יום אחד. זה לבד", אומר כהן, "מראה שהאנשים האלה מאוד מיוחדים. הם המשיכו לעבוד ולקדש שם שמיים". לדעתו, הדרך לשפר את היחס של הישראלי הממוצע כלפי הממסד הרבני הוא דרך הגברת ההסברה והמודעות אבל "כמובן בדרך שצמודה לתורת ישראל סבא ולא ברפורמות שמביאות רוחות זרות ולפי תורתנו הקדושה".
"החלטנו לטפל במורסה הכואבת הזו"
ארגון רבני צוהר הוקם בשנת 96', בעקבות רצח רבין, "כי החלטנו לתרום את חלקנו, כרבנים אורתודוכסיים, ללכידותה של החברה הישראלית, כשהמהלך הראשון שפתחנו בו הוא השאת זוגות חילוניים בהתנדבות", מסביר יו"ר הארגון, הרב רפי פויירשטיין. "זוהי אחת מנקודות המפגש הכואבות בין הממסד הדתי, החוק והאדם החילוני. זה כואב פעמיים: בגלל אלמנט הכפייה שבדבר וזה כואב בעיקר בגלל האופי שבו החתונות האלה התנהלו". הוא מספק דוגמאות: "חתונה עם רב שהזוג לא מכיר אותו קודם, חוסר חיבור רגשי בין הזוגות לרב בגלל הבדלים תרבותיים, אז החלטנו שאנחנו מטפלים במורסה הכואבת הזאת".
כיום, רבני צוהר מקיימים כ- 2500 חתונות מדי שנה, המהווים 20% מכלל הזוגות החילוניים בישראל. הארגון אינו מפרסם את שירותיו ופעילותו עוברת מפה לאוזן. פויירשטיין אומר כי הוא מעוניין להגיש את גרסת הטקס הדתי - אורתודוכסי בגרסה פחות מאיימת ויותר מרוככת ומטרת העל שלו היא "להפוך את טקס החתונה הדתי למרכז הערב, גם אצל זוג אולטרה - חילוני... צריך שגם האינטרס של הציבור החילוני יהיה לשמר כמה סמלים יהודיים ולתת צביון יהודי למדינה".
את עמדתו מבסס הרב פויירשטיין על סמך שיחות עם הזוגות שהוא מחתן, פעילות בה הוא עוסק קרוב ל- 20 שנים. "אנשים צמאים לאיזושהי שורשיות וערכיות מסוימת. אין זוג שבא אלי ואני לא שואל אותו, תגידו, למה אתם באים אליי ולא לרב רפורמי או מעצבים את החתונה שלכם כמו שאתם רוצים? והתשובה השגורה ביותר שאני מקבל היא- 'כי אני רוצה להתחתן כמו הסבתא שלי'. בקרב חילונים רבים יש איזשהו רצון להמשכיות וסמליות יותר טעונה ולא רק לחדשנות. חדשנות יש לנו מספיק במיליון תחומי החיים".
עבור הזוגות אשר אינם מעוניינים לעבור במסדרונות המועצה הדתית ולהירשם שם לנישואים, או לחילופין, באחריתו של תהליך, למצוא עצמם פוסעים במסדרונות הרבנות ובבתי הדין הרבניים לשם גירושים, קיימת האופציה הרפורמית והקונסרבטיבית. חשוב לציין כי נישואים רפורמיים וקונסרבטיביים אינם תקפים על פי חוק במדינת ישראל ומשרדי הממשלה השונים אינם מעניקים זכויות לזוגות אשר בחרו להינשא בדרך זו. הנישואים היחידים אשר נרשמים במנהל האוכלוסין הם הנישואים האורתודוכסיים או נישואים שנערכו בחו"ל.
למרות אי ההכרה בתקפות הנישואים הללו, קיימת עלייה של 20% מדי שנה בזוגות הבוחרים להינשא באמצעות רב רפורמי ובשנה שעברה ערכו רבני התנועה הרפורמית קרוב ל-1,000 חתונות. רבני התנועה המסורתית (הקונסרבטיבית) עורכים מדי שנה 150-200 טקסי חופה וקידושין. רב הקהילה הקונסרבטיבית ברמת אביב, הרב דוד לזר מסתייג נחרצות מהמילה "לחתן" או "להשיא". הוא חושב שאלו הם לא הפעלים הנכונים להשתמש בהם כיום כי הוא, מסביר הרב לזר, לא "מדבר על חתונה אלא על חופה וקידושין. פעם המשמעות לקדש אישה הייתה שגבר קונה אישה. היום, כל הזוגות שבאים אליי לא מתכוונים לקידושין בצורה כזאת". את הטקס הוא אינו תופס "מלשון קניין אלא במובן של קדושה, מצב שבו שני בני אדם באים ביחד והם מעלים את עצמם למצב אחר של החיים, ועל ידי כך יתקנו את העולם".
הרב לזר אומר כי הדבר שהכי מקומם בטקס האורתודוכסי הן המילים הפותחות: "... אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על העריות ואסר לנו את הארוסות והתיר לנו את הנשואות על ידי חופה וקידושין ברוך אתה ה' מקדש ישראל על ידי חופה וקידושין". מלבד העובדה שהברכה מתייחסת לצד הגברי בלבד, הוא מתקומם כנגד המשמעות הלא רלוונטית של המילים, עבור רוב הזוגות החילוניים: "ערכתי קרוב ל- 200 טקסים ואני זוכר מקרה אחד בלבד של זוג שלא חי ביחד לפני שהגיעו אליי. אני לא חושב שהזוגות שמגיעים אליי חיים בחטא, הם לא חושבים שהם חיו בחטא, אבל ההלכה אומרת שלבני זוג אסור לקיים יחסי מין עד אותו הרגע אחרי החופה. מה שהרב אומר בעצם בחופה, בנוכחות עוד 200-300 אנשים, שמה שאנחנו הולכים לעשות זה סך הכול, להתיר אותך, את המיידלע, כדי שהערב, הגבר שיבעל אותך- יעשה זאת בהיתר ולא באיסור".
זוגות חד מיניים: 60% מהישראלים בעד
ומה לגבי זוגות חד מיניים שרוצים להתחתן? על פי סקר ynet ומכון סמית, 23% מהנשאלים היו בעד לאסור בחוק על זוגיות חד מינית, רוב של 58% תומך בזוגיות כזו הכוללת את הזכות לגדל ילדים ו-19% מבקשים למנוע את הזכות של זוגות חד מיניים לגדל ילדים, אם כי "שיחיו כפי שהם רוצים". ואילו רק בקרב החילונים, 78% מוכנים לזוגיות חד מינית הכוללת גידול ילדים לעומת 10% ששוללים זאת על הסף ו-12% המתירים זאת, ללא גידול ילדים. 50% מהמסורתיים ו-16% מהדתיים פתוחים למשפחות חד מיניות היכולות לגדל את ילדיהן.
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ynet.co.il/PicServer2/20122005/912349/seker_4.gif]
הרב לזר הוא הרב הקונסרבטיבי היחיד בישראל שעורך טקסי קידושין גם עבור זוגות חד- מיניים. "טקס החופה והקידושין שייך באותה מידה לגבר ולאישה או לשני גברים ושתי נשים", הוא מסביר ומוסיף ש"כמובן שזה מושתת על התובנה שלי שאין בזה שום איסור. זה לא רק שזה לא אסור, אלא אף רצוי, שלכל אדם יהיה בן או בת זוג - כי לא טוב היות האדם לבדו".
איתי פנקס, חבר מועצת עיריית תל אביב וממנהיגי הקהילה ההומו - לסבית בישראל אומר שהוא מעודד למשמע הממצאים. "הנתונים מוכיחים שהחברה בישראל מתקדמת ופתוחה בהרבה לעומת ספר החוקים וגישת הממסד למשפחה ההומו- לסבית", אומר פנקס. הוא מציין ש"בימים אלה ניצב בפני בג"ץ הצורך להכריע בסוגיית ההכרה בנישואים חד- מיניים אשר נערכו בחו"ל, על ידי משרד הפנים" ומקווה שעל ידי הכרעה רצויה מבחינתו, מצד בית המשפט העליון, יעשה "צעד קטן אך משמעותי בדרך לתיקון האפליה הכוללת בתחום המשפחה". "נראה שרוב האזרחים תומכים בשוויון", אומר פנקס והוא מקווה ש"גם הממסד יבין זאת ויבטל את האפליה הפסולה בכל הסוגיות המהותיות כמו הכרה בנישואים, זכות האימוץ והפונדקאות".
עו"ד אירית רוזנבלום מארגון "משפחה חדשה" רואה בממצאים סימן לתהליכים שעוברים על החברה הישראלית בכלל ועל הקהילה ההומו- לסבית בכלל. "התרבות היהודית ובכלל המזרח תיכונית היא תרבות של פריון. אחד האישומים הקשים
כלפי הקהילה ההומו- לסבית היה שהם אינם מניבים פרי. אבל ברגע שמזדמנת האפשרות, והיום הרפואה והטכנולוגיה והאפשרויות להביא ילדים הן כמעט בלתי מוגבלות, זה יצר סטייה של 180 מעלות ביחס לקהילה. זה סייע להם יותר להתקרב לקונצנזוס וזו הדרך שלהם בעצם להתערות בחברה".
רוזנבלום מאבחנת זאת כ"אחד התהליכים היותר מואצים במהפכה המשפחתית" וחושבת שזוהי "בעצם נוסחה מנצחת כדי להתגבר על היחס של הציבור כלפיהם ואחד הדברים הנפלאים שקורים לקהילה ההומו- לסבית. מסתבר שהשד לא כל כך נורא ויש מקום לסובלנות, גם בחברה מסורתית ומאמינה".
את הנתונים בכתבה ריכז מכון סמית |
|
ראשי
צ'אט
"כל עוד הנר דולק אפשר לתקן"
מצב כלאיים
