עד כמה שידוע לי יש לטנקים, או לחלקם בכל אופן, מערכת אשר דואגת ל"על לחץ" בתוך הטנק ע"מ למנוע כניסת גזים רעילים מבחוץ, אבל מה לגבי נוזלים? הרי ידוע כי חלק מהחל"כ שמשמש היום מגיע בצורת טיפות, אירוסול, המערכת יודעת להתמודד איתו? ומה לגבי נשק יותר "פרימיטיבי", למשל בקבוק תבערה שמושלך ישירות על הטנק, הרי הטנק איננו אטום, הדלק הבוער יכול בקלות להכנס פנימה שלא לדבר על תערובות בעירה טובות יותר כמו נפלאם (או אלקטרון....לזקנים יותר.....). השאלה באה בעקבות התבוננות בפתח של מרגמה 60 בטנק מרכבה.

תודה

בקת"ב על הטנק זה הדבר האחרון בעולם שמטריד אותי כטנקיסט אחרי אב"כ.
זה כסף קטן.

אבל עדיין, למרות שזה לא מטריד אותך, עדיין נראה לי שאיום פצצות תבערה, הצתה, מטעני תבערה אם תקניים (כמו מוקש M71 המצרי) או מאולתרים כמו הפוגז המפורסם, לא נעלמו מהזירה, לא הצבאית ולא הפח"עית, ופרט למטף כיבוי, או מערכת אוטומטית שמהווים הגנה אקטיבית אני לא רואה את ההגנה הפסיבית של הטנק (או כל רכב אחר) בלוחמה מסוג זה

מערכת העל לחץ מונעת חדירה של גזים, ארוסולים ונוזלים לתאי הלחימה בטנק כאשר פתחי הטנק סגורים.
במצב כזה נפל"ם לסוגיו השונים לא יחדור לתוך הטנק ויבער על המעטפת החיצונית בלבד.
כאשר הבעירה היא של הפוג"ז, נפל"ם, מולוטוב וכו' לטנק לא יגרם נזק רציני וכאשר חומר הבעירה יגמר האש תכבה. הדרך היעיל ביותר להמנע מנזקי שריפה היא לא להעמיס על הטנק מבחוץ חומרים דליקים שיכולים ללבות את האש או להפוך לבעייה בעצמם.

טל

צריך להיות לצוות ערכות מיגון אישיות (מסכות אב"כ מסננים וכיו"ב).
המערכת יעילה נגד אב"כ.
אם הצוות נמצא תחת התקפת אב"כ וגם הטנק שלו בוער, נראה לי שכדאי ללבוש את המיגון האישי ולצאץ ולכבות את השריפה ואם היא רצינית ולא ניתנת להשתלטות כלל, פשוט לנטוש.
שריפה יכולה גם לזלוג למנוע וחשוב לכבות אותה מהר.