-"מה העניינים?" שאל אותי הקול המהדהד בחשכה.
נשארתי בשקט... מנסה להביט במבוכה
כל הזמן אני מוריד את העיניים להסתתר
וחושב שמי שהלך כבר לא יחזור יותר

וזה כואב... ככה לבד... כואב...

-"אתה לא לבד, אני כאן.." הוא אומר.
-"מי אתה בכלל?" שואל ת'קול שמצמרר.
-"אני,אתה ואתה אני... אתה מבין?"
אני לא מבין, את ראשי מרכין...

וזה צורב... ככה לבד... צורב...

כבר לא שומע אותו יותר. אני מקווה שהוא הלך...
פעם הם היו איתי. אבל כל אחד ברח
לאן? עולם אחר? גלגול לבנאדם שונה?
עכשיו אני מחפש את הקול. הוא לא עונה...

וזה בודד... ככה לבד... בודד

התחברתי מאוד לשיר בגלל המסר שהוא מעביר (או אחד המסרים שאני לקחתי ממנו...): הרבה פעמים אתה צריך להחליט בין שני דברים - כאשר כשאתה בוחר אחד מהדברים השני נעלם.

gvip
玛丽尔
כל מקרה הוא נס אלוהי
אני לא מבולגנת, אני פשוט חושבת שכאוס זה הסדר של היקום...

הוא היה ילד בן 11 מקסימום...
אני לא אפרט יותר מזה. בינתיים

"אינני מוכן להודות בכך, אך אנסה לנסח זאת בבהירות מוחלטת: אנוכי הוא אנוכי. אתה הוא אתה. כל העובדות אשר נוכחות בשטח לא קיימות מבחינתי!"