תא''ל גל הירש מפקד עוצבת הגליל, פתח את המלחמה עם 3 חטיבות וסיים אותה, בשבועיים האחרונים של המלחמה עם כוח צבאי גדול מאוד של 9 חטיבות. לפני שנכנס לפירוט כל שהוא ולוויכוח הציבורי המתנהל, כרגיל אצלנו על ידי סיעות של בעלי אינטרסנטים שונים, צריך לשאול שאלה אחת מרכזית: למה עם כוח צבאי גדול כזה תא''ל גל הירש ואוגדת הגליל לא הכריעו את המלחמה? לא התגברו על חיזבאללה? לשאלה זו אין לגל הירש תשובה.

במכתב ההתפטרות שהגיש לרמטכ''ל רב אלוף דן חלוץ ביום א' 12.11, חצי שעה בלבד לפני שהחל הדיון בפורום מטכ''ל במסקנותיו הקשות של אלוף במיל. דורון אלמוג, שחקר את ההתרחשויות מסביב לאירוע החטיפה של שני חיילי צה''ל אלדד רגב ואהוד גודלווסר ב-12.6, כותב הירש: 'אני גאה על הזכות שניתנה לי להגן על מדינת ישראל ועם ישראל. האוגדה התכוננה היטב למלחמה. פיקדתי על תשע חטיבות בלחימה רצופה שנמשכה 34 יום. מתחילת המלחמה אני חש, שאני פועל בלא גיבוי. משפחתי, חברי ואני עוברים ימים קשים כבר חו דשים ארוכים. אינני חושב שנכון להטיל את האחריות לחטיפה על דרגי השדה בלבד'. (סוף ציטוט.)

ברור כי יש כאן ערבוב של שתי פרשיות: החטיפה והמלחמה. איש לא מתווכח עם הירש כי הוא פיקד על 9 חטיבות. השאלה והתשובה הנדרשת עליה היא, מה הייתה צורת הפיקוד ומה היו התוצאות של אירוע החטיפה והמלחמה שבאה אחריו?

התשובות לכך הן קשות. במקרה החטיפה: 8 חיילים צה''ל הרוגים ו-2 חיילים חטופים. במלחמה: חוסר יכולת של צה''ל להכריע אותה. תא''ל גל הירש אינו יכול להתחמק לא מהתוצאה ולא מהאחריות שלו לגביה.

קצין בכיר אחר שלא היו לו תשובות לשאלות מהסוג הזה וגם לאחרות, היה הרמטכ''ל רב אלוף דן חלוץ, אשר לקראת סוף שבוע שעבר נחקר על ידי הרמטכ''ל לשעבר רב אלוף במיל. דן שומרון. המקורות הצבאיים של תיקדבקה מדווחים כי גם לרמטכ''ל לא היו תשובות לשאלות המהותיות והמרכזיות למה בכל נושא מרכזי של המלחמה, כמו פעולת הכוחות המיוחדים, תזוזת האוגדות, מערכי הבונקרים, הטילים, כוחות החיזבאללה לא הוכרעו?

לגל הירש לא היו תשובות לדורון אלמוג, ולדן חלוץ לא היו תשובות לדן שומרון.

לכן כאשר תא''ל גל הירש הגיש לרמטכ''ל את מכתב ההתפטרות שלו, הבין רב אלוף דן חלוץ, כי המדובר לא רק בסטירת לחי פומבית, מאחר והוא ייעד את גל הירש להיות לא פחות ולא יותר מאשר ראש ענף האסטרטגיה בצה''ל. זו הסיבה מדוע חלוץ בלע את כבודו כרמטכ''ל, וניסה לשכנע את הירש לקחת את מכתבו בחזרה. חלוץ הבין, שאם המסקנות של דן שומרון לא תהיינה שונות מאלו של דורון אלמוג, לא תהייה לו ברירה אחרת אלא להתפטר. זו גם הסיבה מדוע הרמטכ''ל דחה חלק ממסקנותיו של אלמוג, בייחוד אלה שנגעו בתפקוד המטכ''ל והגדיר אותן כחסרות בסיס. זו היא הוכחה נוספת לדרך המחשבה המוזרה ביותר של הרמטכ''ל דן חלוץ, בה נוכחו המפקדים והחיילים, וגם אזרחי מדינת ישראל בזמן המלחמה, וגם לאחריה. הרמטכ''ל נע בספירות מיוחדות לו, שאינן נהירות וברורות לסובבים אותו. רק שאיש אינו מעז לומר זאת בקול רם. את ההתבטאות הנועזת ביותר בנושא זה השמיע ביום א', מי שהיה ראש המועצה הלאומית לביטחון האלוף במיל. גיורא איילנד, שאמר, 'כי כמה מההחלטות שהמטכ''ל קיבל בזמן המלחמה היו לא מובנות'.

מאחר והמקורות הצבאיים של תיקדבקה היו היחידים שפרסמו כבר בסוף השבוע השני למלחמה כי בממשלה ובמטכ''ל ישנה ביקורת חריפה על תפקודם של פיקוד צפון ומפקדי האוגדות, ובמיוחד האלוף אייל ראובן שהיה עוזר אלוף פיקוד צפון, ומפקד עוצבת הגליל תא''ל גל הירש, צריך לרענן את זיכרונם של אלה היוצאים כיום להגנתו של הירש.

ב-10 הימים הראשונים למלחמה, גם אצל הרמטכ''ל, אלופי צה''ל, ולבסוף גם אצל ראש הממשלה אהוד אולמרט, נוצר הרושם כי גל הירש 'איבד את שיווי המשקל', כדברי אחד האלופים, ואינו שולט במתרחש בשטח.

תא''ל הירש שלח לשטח כוחות קטנים שנעו ממקום למקום מבלי, שהמטרות ברורות להם, ומבלי שיש להם את היכולת והכוח להכריע את הלחימה. רוב הכוחות שנשלחו לשטח, או שלא עמדו בלוחות הזמנים שנקבעו להם, או שלא הגיעו כלל למצב של לחימה, או שניהם ביחד. רוב הדרג המקצועי בצה''ל, כולל האלופים במיל. שתחקרו את האירועים סבורים, כי בשלוש הזירות העיקריות, בהן צה''ל תקף בתחילת המלחמה, מארון-א-ראס, בנת ג'בייל, ועייטה א-שאב, הפגין תא''ל הירש ניהול לא נכון של הקרבות. זו האשמה חמורה וחריפה מאוד, אולם זו היא המסקנה העיקרית של התחקירים, ושל העדויות של קצינים וחיילים שפעלו בשטח.

וכאן אנו מגיעים לאחת השאלות המתחילה להתבלט כחמורה ביותר לגבי המלחמה. מאחר ומערך שיגור הטילים מהם החיזבאללה ירה על חיפה, קיסריה, עפולה, וצפון ישראל, פעל מ-5 אתרי שיגור שהיו ידועים לצה''ל ולתא''ל גל הירש, מדוע צה''ל לא תקף אתרים אלה, השמיד אותם, והפסיק את ירי הטילים על ישראל. עד היום איש בצה''ל לא סיפק תשובה מתקבלת על הדעת לשאלה זו, ובוודאי לא תא''ל הירש, שלרשותו עמדו הכוחות שהיו מסוגלים לבצע משימה כזו. המקורות הצבאיים של תיקדבקה מעריכים כי אם וועדות החקירה השונות הקיימות לא תספקנה תשובה לשאלה מרכזית זו, יהיה צורך להקים וועדת חקירה מיוחדת רק לנושא זה, אחרת תתחיל להשתרש בצה''ל ובציבור הישראלי הדעה, כי מי שהוא/הם בכיר מאוד בצמרת הפוליטית ובצמרת הצבאית הישראלית העדיף, משיקולים שלו, כי חיזבאללה ימשיך בהפגזת הטילים על העורף הישראלי באין מפריע.

גם בימי הסיום של הלחימה, בחודש אוגוסט, כאשר כוחותיו של הירש הגיעו לרמת תיבנין, הם נמנעו מלהכריע את חיזבאללה. על זה יש להוסיף את מערכת היחסים הקשה ששררה בין תא''ל גל הירש ובין המפקדים והחיילים בשטח, בינו ובין הרמטכ''ל, ובינו ובין ראש הממשלה אהוד אולמרט, אשר דרש מחלוץ לפטר את הירש עוד במהלכים הראשונים של המלחמה.

נקודה אחרת שעולה בתחקירים היא קשריו של גל הירש עם התקשורת. ישנם עיתונאים לא מעטים שקבלו במשך ימי הלחימה, בין 4 ל-5 טלפונים ביום ממפקד עוצבת הגליל. כבר בזמן המלחמה נשאלה השאלה איזה סוג של מערכת תא''ל הירש מנהל? מלחמה בשטח, או מערכת יחסי ציבור בעורף? במצב כזה לא היה מהתחלה שום סיכוי למינוי החדש שהרמטכ''ל דן חלוץ העניק להירש להתבצע. עתה מחכים בצה''ל לסיום התחקיר של הרמטכ''ל, ולראות מה תהיינה מסקנותיו של רב אלוף דן שומרון?

http://www.debka.co.il/article.php?aid=1456

הרמטכ"ל נתנו הוראה ברורה לצבא לעשות כל מה שהוא רוצה (מבחינת עומק, היקף ואופן
הפעולה - איגוף עמוק וכיבוש עד הליטני) מבחינה יבשתית כדי להפסיק את הירי על ישראל?

ב. אם קצין לא מתפקד במשך יום יומיים תוך כדי מלחמה והוא לא מודח משמע שגם מפקדיו
לא תפקדו - אין כאן חוכמות.

מספיק ללכת סחור סחור, גוש _ _ _ וממשלתו (כולל חלוץ) הובילו קו מאוד ברור, קודם כל
הלם ומכירת מניות ולאחר מכן "תעשו שום דבר משמעותי על הקרקע אבל עם הרבה רעש"
ואם בינתיים ישראל תופצץ, יהרגו כמה חיילים וישראת תובס, לא אסון לאומי.

אני מסכים עם המאמר לגבי חלוץ, הוא ניסה למנוע את סיום שירותו של אבי תורת
ההישתבללות עקב הרושם המצטבר מהחלטתם של האלוף אדם ותא"ל הירש שמייצר את
הציפיה שמר נקי מיהודים/נחישות ורגישות/הכל ייפתר מהאוויר יילך גם הוא בדרכם.

אני לא מסכים לגבי הטענות של מקורבי הירש והירש עצמו כי המצב המדיני בטחוני שיצר
המטורף (והוא אכן מצב מטורף) ברק ולא שינו ראשי הממשלות אחריו אשם במצב - לכל מצב
ולו המטורף ביותר יש פתרון מבצעי, אבל נניח שהירש לא מצא את הפתרון המבצעי הזה,
הוא היה צריך לזעוק מרה לפני המלחמה ולא כעת, כולל איום בסיום שירותו והליכה לעיתונות.


מי אשם? הציבור, ששם בראש המערכת את הגרועים ביותר שמצויים במערכת, יש אנשים
מצוינים בעם ישראל וגם במערכת הפוליטית, נתניהו, לנדאו, איתם, אלדד, ארנס ורבים אחרים
מוכרים יותר ומוכרים פחות - משום מה מאז הדחת נתניהו בזמנו רק מטורפים/מושחתים/
אפסים מגיעים אל צמרת ממשלות ישראל.

ליכוד אחד גדול מול מוטרפי השמאל