|
אשכול הצחוקים הגדול מגיבוש טיס 159
זה היה חייב לבוא מתישהו
את האמת שאין לי כוח לכתוב אז אני יכתוב משהו אחד ופשוט תשלימו כל אחד והסיפור שלו.
אני גם כותב את זה כדי שאנשים יחשבו שגיבוש טייס זה שכונה והכל צחוקים, יגיעו וכל כך יסבלו ויקללו את האתר הזה ולא יבינו למה אין צחוקים בגיבוש.
שתיכנסו לפורפוציות חבר שלי היה בגיבוש טייס ואז בגיבוש מטכ"ל, וכל פעם שאנחנו מדברים על מטכ"ל הוא שמח ואומר איזו צחוקים ביום השלישי כמאט בכיתי, וכל פעם על טייס הוא אומר לי איזה סיוט לא מדברים על זה. הוא אומר שלוש פעמים גיבוש מטכ"ל ולא עוד פעם אחת גיבוש טייס זה הפורפוציות.
בוא נתחיל בכך שכיתה 15 כבוד כל כך שאי אפשר להבין בכלל.
והשני קטעים הכי מצחיקים בגיבוש היו ממני(שאחד מהם בכלל לא הצחיק אותי, כי היה עליי איזה 40 קילו על הגב, אבל כל ליבת הפיקוד התפוצצו מצחוק).
נתחיל ביום השני בצוהריים ממש באסה, נהייתי חנת"ר כי הקודם כמאט התאלף ומישהו היה צריך להחליף אותו צריך להרים את כל הציוד, כולל של האלה שפרשו. אז היה עליי שק חול(30 קילו) שלושה נשקים שני חגורים ותד"ל, אז 20 שניות עמדנו בשלשות 100 מטר מאיתנו עם כל הציוד עלינו.
הערכה 5 שניות הערכה 3 שניות הערכה שנייה וחצי.
אז אני כמו טמבל שוקיסט רואה הרבה מפקדים ונותן הקשב לכולם.
"לקבלת המפקדת, המפקדים, המפקדת הסמלת, והמפקד המ"מ(המפקד מפקד המחלקה) כיתה 15 תמתח להקשב 2,3...הקשב" ואני מצדיע ביד שמאל עקום כי יד ימין מחזיקה שק.
כל המפקדים מתפוצצים מצחוק, אני לא ראיתי את זה כי הייתי עם הראש לריצפה כי היה עליי שק.
ואז המ"מ אומר לי
"ממתי מצדיעים ביד שמאל"
"סליחה המפקד המ"מ"
אני מפיל את השק קדימה מחזיק אותו איכשהו מעיף אותו לצד שמאל כדי שיד ימין תיהיה פנויה להצדיע(ממש מצחיק וקשה)
ואני אני רואה איזה סרס"פ לא יודע בדיוק מה(שבדיעבד הוא כולה איזה שנה בקורס הכי זותר בכל הגיבוש)
אז אני מכריז
"לקבלת הסרס"פ כיתה 15 תימתח להקשב 2,3 הקשב 2,3 הקשב 2,3 הקשב" והצדעה
פה כבר כל המפקדים היו על הריצפה כמובן אני אישית לא צחקתי כי היה לי קשה ומגעיל וצחקו עליי הייתי חנת"ר 10 דקות והרגשתי צעיר מת.
עכשיו לחלק הבאמת הכי מצחיק שהיה לי בגיבוש, שאחריו הייתי במצב כפית איזה שעה.
אחרי שאיתי התמוטט, הכניסו אותנו לעולם ענקי עם מזגן.
תבינו את הסיטואציה, מתייחסים אליך חרא במשך 4 ימים מגעיל לך היחס מגעיל ואתה רעב מת, ואז מכניסים אותנו למקום עם מזגן.
הלכתי למלא מים בשירותים, ובכניסה לשירותים המון בלטות לא גדולות במיוחד.
המפקד של כיתה 13 נראה לי, אומר לי ולעוד שניים לעמוד בצד בתוך משבצת קטנה לכל אחד יש משבצת משלו.
"עד שאני חוזר תנו למשבצת שם"
שני האחרים נתנו שמות משעממים הוא בא אליי, ואני בפה צוחק קצת אומר לו
"גולדה"
אני צוחק הוא צוחק קצת(מפקד שצוחק איזה שוס), ואז הוא אומר לי עד שאני חוזר כל השורה פה של המשבצות נתת שמות של ראשי ממשלות.
אני מתחיל לקחת את זה ברצינות חושב חושב.
ואז הוא חוזר ואני אומר לו ברצינות
"גולדה, דוד, יצחק, אריאל, אהוד, מנחם..." ולא זוכר עוד כמה
אני הולך למלא מים, ויש תור ענקי של אנשים שצריכים לשירותים, ואני שומע אותו אומר.
"שאף אחד לא יעז לדרוך על השורה הזאת, זאתי שורה של ראשי ממשלות"
ואם מישהו דרך הוא דרש ממנו לבקש סליחה.
ואז אני בא לחזור לכיתה כולי בראש טוב, אני עוד לא מתפקע מצחוק ואז הוא אומר לי
"דניאל לאן אתה הולך, תחזור למשבצת שלך"
"סליחה המפקד"
ואז עוד פעם
"זאתי שורה של ראשי ממשלות, שאף אחד לא יעז לדרוך עליהם, מיקודם קרה מקרה מאוד חמוד, ומישהו דרך על מנחם בגין ודוד בן גוריון"
אני מת בקטע הזה, בתוך המשבצת שלי מוריד את הראש מתפוצץ מצחוק. המפקד בא אליי ממש קרוב, והוא גם יותר גבוה ממני מסתכל עליי מלמעלה, ואומר לי
"דניאל אתה צוחק?"
"לא המפקד" ואני מתפוצץ מצחוק אבל עם הראש למטה
"דניאל אתה צוחק?"
"לא המפקד" אני בקושי מרגיע את עצמי מוריד את החיוך מהפנים מסתכל למעלה כדי להראות לו שאני לא צוחק.
אני רואה מפקד קשוח שעשה לנו הקפצה עם כזה חיוך מרוח לו על הפנים עומד 10 סנטימטר ממני, אני מתפוצץ מצחוק מול הפנים שלו.
ואז הוא מתפוצץ מצחוק ממול 50-100 איש.
והוא נשען עליי כדי שלא יראו אותו צוחק.
ומאז הייתי במצב כפית כל דבר הצחיק אותי ואת החברה מהכיתה שלי לא הצלחנו להפסיק לצחוק, זה היה ענק.
בעיקרון יש עוד אבל אין לי כוח, אבל אילו שני הקטעים הכי מצחיקים בגיבוש, ושניהם ממני, איזה טמבל אני.
תמשיכו |
ראשי
צ'אט
05-12-2006, 12:52
.
מצב כלאיים
