
26-11-2006, 01:49
|
|
|
|
חבר מתאריך: 14.09.06
הודעות: 178
|
|
|
אחרי הרבה זמן- אין לו עדיין שם
אתמול בבוקר קמתי מוקדם מהרגיל
לתוך ים כחול. לתוך יום מגעיל...
משיל את בגדיי מעליי. צועק: עד מתי...
נשנה את סגנון החיים הפשוטים למדי...
והכל יהיה שמח
הכל לא יהיה עצוב
ללא האדם שקודח
והורס את הגרוב
הולך לתומי בארץ אחרת
שעה מוקדמת... אולי מאוחרת
בכל זאת חשוך עדיין בחוץ
אבל אני ב"פאנן"- בכלל לא לחוץ
והכל לא שמח
הכל גם לא עצוב
אף אחד לי לא קודח
מתהלך בנפשי בקצב הגרוב
פותח את האוהל העשוי מסדינים
אדם לא מוכר שואל: מה'ניינים?
עונה לו שבסדר כי זה מה שאומרים
האדם משונה. טוב... כולנו מוזרים
הכל יותר שמח
הכל יותר עצוב
ממה אני בורח
ישר לתוך הגרוב
_____________________________________
"אינני מוכן להודות בכך, אך אנסה לנסח זאת בבהירות מוחלטת: אנוכי הוא אנוכי. אתה הוא אתה. כל העובדות אשר נוכחות בשטח לא קיימות מבחינתי!"
|