האיש ההוא

הוא עומד מולה, עיניו הטובות מלאות תשוקה
פעם מביט בה ופעם מביט הצידה
נבוך, ביישן, קצת הססן
היא עדיין לא יודעת, אפילו לא מרגישה
שהוא כל כך רוצה אותה

מרוכזת בעצמה וברצונות שלה
להרגיש טוב עם עצמה
והוא תומך במילים, בחיבוק ולא יודע,
כמה רגש ואהבה, הוא מצליח להעביר לה

בכל פגישה, היא קצת יותר מרגישה
את מה שהיא מזמן איבדה
אהבה זכה וטהורה
אך כשהיא סוף סוף קלטה
הוא לפתע נסוג, בלי לומר מילה

היא אמנם אסירת תודה
על כל מה שהיא חוותה
אך לא מבינה, מה בעצם הוא רצה?
מה שם היה? מה קרה?.

עצוב, ויפה.

מוחדר פה ניסיון אישי או שאני סתם מדמיין?
puzpuz.

שלום !

שיר יפיפה. אני חושבת שהוא מתאר משהו שהרבה אנשים, נשים, חוו.
אנחנו שקועים בעצמנו. גם כשמישהו מולנו אנחנו לא באמת מקשיבים לכל מה שהוא אומר.
ומרגישים את הצד השני.
העברת יפה את המסר - והתוצאה של ההתנהגות.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.