היה לי וויכוחוח היום עם מישהו שהיה ביחידה קרבית מובחרת
עכשיו אמרתי לו שאני "מורעל" וכו' וכו'
הוא אמר לי תעזוב אותך , בשביל מי .?בשביל אולמרט?פרץ?אמרתי לו אני לא עושה את זה בגללם , אלא רוצה להגן על המדינה.
הוא אמר לי מי זאת המדינה אבל?המדינה היום זה הממשלה.
הוא הראה לי צרור שירו לו ברגל , אמר לי אחרי זה המדינה זרקה אותו
אמרה לו בשחרור "תודה היית חייל טוב" וזהו..לא פיצויים לא כלום.

אני על קרבי כנראה כבר לא אוותר , אבל בכל זאת רוצה לשמוע את דעתכם.

1. הכנסת לכאן פוליטיקה.
2. הנושא נידון רבות בפורום, תוכל להריץ חיפוש קצר ולהיווכח בעצמך.
3. אשכול שכזה הוא פתח לברדק גדול ולא רצוי.

בוא נעשה דבר כזה:
אני נותן לאשכול הזה הזדמנות, הזדמנות אחת בלבד.
ברגע שהוא יתחיל לצאת מכלל שליטה, וזה אומר גלישה לפסים פוליטיים, ירידות על גולשים , הצהרות שנויות במחלוקת וכו'- הוא יינעל.

בהצלחה, מקווה שתקח/ו את הצ'אנס הזה ברצינות.

לעולם אשא דגלך בגאווה

אוקיי , מצטער שירדתי לפסים פולטיים פשוט זה היה תוכן השיחה בנינו.

תראה כל אחד שמצהיר על זה שהוא רוצה קרבי נתקל בבעיה הזאתי..

אבל בוא אני אספר לך משהו...אני לא עושה את זה בשביל המדינה...כי שאתה שומר באיזה חור 8 שעות,עושה דברים מסריחים,בקושי ישן,מקבל יחס רע מהמפקדים ואתה שבוז רצח אתה לא חושב על המדינה..זה כבר לא העניין..זה חלק מהעניין אבל זה לא העניין המרכזי..
אני אישית עושה את זה בשביל עצמי..בשביל החוויות,בשביל החברות המיוחדת שאני מאמין שרוכשים רק שם,בשביל האתגר העצמי.. לקחת משהו כזה קשה ולסיים אותו כמו שצריך,בשביל להתחשל ובשביל לדעת שכמו שאחרים הגנו עליי ועל אחרים כשהיינו ילדים עכשיו פשוט הגיע תורי..אני אישית לא מצפה שיגידו לי תודה,שיעריכו אותי או שיפצו אותי..אני עושה את זה בשביל עצמי ולא בשביל אף אחד אחר..פשוט מרצון שלי..בשבילי זה אתגר מאוד גדול לסיים שירות קרבי ולא משנה איפה!לא משנה אם זה בכפיר או בתותחנים או בגולני...איפה שיצטרכו..כי זאת באמת התרומה..
בקיצור אל תלך לשירות קרבי רק בגלל המדינה..תעשה את זה גם אבל זאת לא הסיבה העיקרית..מי שנכנס לקרבי רק בגלל שהוא רוצה להגן על המדינה שוכח מהסיבה הזאת מהר מאוד..


בהצלחה
**אני מקווה שלא עברתי על איזה משהו פה כי אני ממש לא רוצה שההודעה שלי תגרום לנעילה לאשכול שיכול להתפח אם ישמרו עליו כמו שצריך..אז אם אני צריך למחוק את ההודעה רק תגידו**

pilot17 לשעבר

נוב 07.

אני גם בדעה שלך , אבל אני עושה את זה יותר מאהבת המולדת.
אבל מה זה הדבר הזה שזורקים חייל לכלבים ?אחרי שהוא נתן תחיים שלו בשביל המדינה?
למה צריך להגיד לו ביום השחרור "תודה להתראות היית חייל טוב" ולא לתת לו איזה פיצוי קטן?הדוגמה הזאת היא אחת מיני רבים..

לשבת מאחורי שולחן זה נרה לי בזבוז,אתה הולך לצבא-תלך עד הסוף.

ובאשר לפיצוי-זה מה שקורה כשיש צבא עם,כל גבר (ואישה) נקראים לשירות.לא בשביל כסף או ערך חומרי אלה כי זה חוק.אתה רוצה לדון ביתרנות והחסרונות של צבא כזה לך לצו"ב.
בין אם לפני אלפיים שנה או עכשיו החייל בצבא עם (קרבי במקרה שלנו) מקבל רק תגמול אחד-כבוד עצמי.

ובכל מקרה, פרט לתרומה הענקית וההכרחית למדינה, לעם... התרומה היא גם לעצמך.
מנסיון, שירות כלוחם מבגר אותך בצורה מיוחדת שבעזרת אף חוויה אחרת לא תגיע לאותה תוצאת התבגרות.
זה פרס לחיים.

אם זה ירידה לפרטים, פיתרון בעיות שונות- הצורה שבה אני ניגש אליהן, אפילו לדבר עם אנשים, ברמה של בטחון עצמי שהשירות והפיקוד על אחרים נותנים.
לקחת דברים בפרופורציות ולא להילחץ מכל דבר קטן, והידיעה שאחרי המצבים שהייתי בהם בשירות הסדיר (וגם במילואים), מה זה כבר הבעיות באזרחות?
וזה עוד מבלי לדבר על הסיפוק העצמי ותחושת הגאווה שהשירות נתן לי.

לעולם אשא דגלך בגאווה

איזה כלים שרות קרבי נותן בדיוק שיכולים להועיל באזרחות ?

נגעתי מעט באותם דברים.

לעולם אשא דגלך בגאווה

כל תשובה ללמה לא?
קשה משביז אפשר להיפצע למות
זה הכל סיפורים שאנשים מספרים לעצמם.
סבבה אני מפחד מכל מה שאני יעבור ומהסיכוי שאני יפצע או ימות, אבל בן אדם גדול מודע בבפחדיו ופועל. אז למה לא?

ממשלה כושלת לבסוף מתחלפת אבל המדינה נשארת ...

אני רוצה קרבי כדי להגן על אזרחי מדינת ישראל על הוריי, חבריי ,אחיי, ולהבטיח לילדים שלי ושל אזרחי מדינת ישראל עתיד טוב יותר ..

נכון שכרגע להיות חייל קרבי זה לא פשוט שלרוב מינוי צבאי נובע מפרוטקציה ולא מסיבה מקצועית
אבל עם כל חייל יקום ויאמר אני לא משרת בשביל הממשלה הזו מה יקרה?
תשובה פשוטה וברורה מאלוו :לא תהיה לנו מדינה ...!

אני לא בא לומר מה לעשות אלה להמליץ מה לפי דעתי הדבר הנכון לעשות

אני יסיים עם אותו משפט שבו התחלתי...


ממשלה כושלת לבסוף מתחלפת אבל המדינה נשארת ...

אותי מעולם לא עניין השירות הקרבי. נכון, תמיד רציתי להתגייס לטייס, שזה שירות קרבי על הנייר, אבל זהו. אחרי שהודחתי לא רציתי ללכת לקרבי, אבל לא ממש הייתה לי ברירה. החלטתי להתגייס לנ"מ (מכל מיני סיבות מפגרות, אבל בסופו של דבר הסתדרתי ואני שמח שאני נמצא בנ"מ), ואני לא מצטער לרגע. בינתיים למדתי על עצמי כל מיני דברים, וחוויתי רגעים מיוחדים שחווים רק בקרבי ורק עם האחים שלך (כבר ממזמן זה מעבר לחברים לשירות).

סתם אנשים מפגרים ברובם

תיהיו לוחמים קודם כל בשביל עצמכם!!!!!
תדעו שאתם שומרים על המשפחה שלכם על החברים שלכם על האחים שלכם על השכנים
וחוץ מזה תדעו שזה יתן לך מלא דברים לחיים

הכי פשוט...


אם לא אני יילך? אז מי כן...?

למלא את החובה שלך בתור אזרח במדינה.
להגן על האזרחים שפה. על המשפחה. החברים.
להגן על אלו שהגנו עליך.
להגן על אלו שיגנו עליך.
בשביל החברים לחיים. החוויות. הגבולות שנפרצים.

"הזורעים בדמעה - ברינה יקצורו" (תהילים קכ"ו, 5)

אתה לא עושה את זה בשביל אולמרט או פרץ או לבני, אתה עושה את זה בשביל המשפחה, החברים
, עצמך ובשביל עם ישראל.

R.I.P.

אני מכיר הרבה אנשים שנפצעו במלחמה וקיבלו מעל ומעבר..אתה רוצה להגיד לי שהוא נפצע בנוני ולא קיבל כלום?
אנשים באמת על פציעות קטנות קיבלו פיצוים של אלפי שקלים..ויחס הכי טוב שיש,באמת שביקרתי חברים בביה''ח לחלק מהפצועים ירדו דמעות של הוכרת תודה, רק התרומות שהחיילים קיבלו הגיעו למיליונים בכללי ועזוב את הפיצוים שהמדינה שילמה,לכל אחד יש את הרגעי דיכי שלו צריך לדעת לקחת דברים בפרופרציה,ולהשתמש באחראיות גם באינטרנט כי אתה מפרסם דבר כזה זה מיד משפיע על כל מלש''ב שקורא את זה קצת בגרות לפעמים לא תזיק...צה''ל הצבא האחרון שמפקיר חיילים לא משנה מה כל אחד ממכם יגיד פה..ביחוד בנושאים רפואים.

Your signature did not follow Fresh's signatures policy, therefore it was automatically erased. Please see the E-Mail which has been sent to you, to learn how to fix this.

למה נראה לך שדיברתי עם בנאדם "מהרכבת" ..דיברתי עם מישהו שאני מכיר וישבנו וסיפרתי לו שאני רוצה להתגייס לקרבי והוא אמר לי שהוא גם היה וזה לא שווה

והראה לי את הרגל שלו , את הצלקת שיש לו עד היום , ושום פיצוי הוא לא קיבל , כמוהו יש עוד הרבה מאוד זה שאתה חושב שאין זאת בעייה שלך אבל יש עוד הרבה שהצבא זורק אותם אחרי השחרור , לעומת זאת יש את אלה שכן מקבלים לבסוף פיצוי כזה או אחר.

ושלא יובן לא נכון , אני לקרבי בעזרת השם אתגייס , פשוט רציתי לשמוע את התגובות שלכם.

שטויות. אני יכול להראות לך עשרות דוגמאות של אנשים שלא ראו שקל לשיקום מהצבא - בנושא הזה הצבא ממש לא להיט ובמיוחד למילואימניקים.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

ובשבילי

והוא בסה"כ רוצה שלא תתאכזב. מבחינתו תלך לקרבי, אבל הוא רוצה לרפד לך את "הנפילה", כי כנראה הוא מזווית הראיה שלו, נתקל בהרבה דברים מקולקלים שהוא לא יכול לתקן, לדוגמא, הדרג המדיני והצבאי הם חלק מהעניין אבל לא נכנס לזה, כמו גם כל מיני פוליטיקות בתוך הצבא וערכים חשובים שלא קיימים יותר.. כל הדברים המקולקלים מבחוץ, נכנסו גם לתוך חיי הצבא, כמו בכל תחום בחיינו. וזה השפיע עליו.... אבל, אין מה לעשות זה חלק מהחיים וצריכים לחיות עם זה ולתקן מה שאפשר. בעיקר בפאן המקצועי.

כפי שצויין כבר, הפצועים מקבלים יחס כראוי, ומקבלים כספים ופיצויים ממשרד הביטחון והקלות במס וכד' מהמדינה. הכרתי בעבודה שלי הרבה אנשים, נכי צה"ל שמקבלים את מה שמגיע להם.

שורה תחתונה, לך לקרבי! אנחנו לא חיים בשוויץ ונכונו לנו עוד ימים קשים. המדינה הזו על קלקוליה, צריכה שיגנו עליה, אחרי הכל...

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

עם זאת אני דיי בטוח שעל ידי הצבת מטרות רצונות שאיפות ובגרות השילוב בינהם מביא לבחירה הטובה ביותר בשבילכם ישנם כאלה שיתאימו לעתודה ויש כאלה לקרבי ויש גם את אלה שתורמים בעורף ויש את אלה שלא עושים כלום אז אם אתה מסתכל על כל הארבע האפשרויות ומצליח למצוא משהו אטרקטיבי לך עליו
כמובן שהקצון ללכת לקרבי לשירות מאתגר ומעניין דבר שאין ספק כי כל אחד חייב לעבור סוג של התנסות בו
בעניין של הפיצויים אני חושב שצריך לבדוק את העניין לעומק אין ספק שאם בן אדם נפגע במלחמה משרד הביטחון מתחייב לשלם לו פיצויים ולדאוג וטיפול וסיעוד בהמשך כל חייו לכן אני בספק אם דבריו של חברך נכונים

למה לי להתגייס לקרבי בשביל להגן על ממשלה שנותנת שטחים בתקווה שזה מה שיפתור את הסכסוך הישראלי פלסטיני בידיעה שזה לא.
למה לא להתגייס לקרבי בשביל על ממשלה משוחדת שמפקירה אזרחים.
למה לי להתגייס לקרבי ולסכן את התחת שלי בשביל להגן על כל מיני פושעים קטנים שכשהעניין מגיעה לבית משפט השופט דן אותם למעצר בית של שבוע- ולאחר מכן חוזרים לשגרת הפשע.
למה לי להתגייס לקרבי כדי להגן על כל אותם משתמטים שחושבים שקרבי לא מתאים להם.

בקיצור ולעניין מבלי לגרום לשרשור להינעל- אני אישית לא מתגייס בשביל שום גוף/גורם/אהבת הארץ(מולדת)/וכל סיבה אחרת.

אני מתגייס לקרבי רק בגלל העובדה שאני נכנס למסגרת שונה, כמו שאמרו מבגרת, ובין היתר ללמוד איך להתמודד עם בעיות ולשמור על ראש פתוח.

מה שלא הורג אותך מחשל אותך!

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://gyous.djsgoa.co.il/forum/sign/gal.php?start_date=12%2F03%2F2007&end_date=08%2F02%2F2010&-=.jpg]

מה שלא הורג סתם מכאיב.

וטיעונים דומים לאלה בצורה חשודה שמעתי מקומוניסט אחד, סרבן מצפון לפי מקצועו ומהפכן-כורסא בתחביבו.

מצד שני כשגם הקומוניסט השכונתי וגם הכתום השכונתי קוראים לי בכל מיני שמות גנאי ("פושע מלחמה" למשל), אני יודע שמצבי טוב.

למה ללכת לקרבי?

אין באמת שום סיבה לעשות את זה. השירות יהיה קשה ומעיק, סביר להניח שתדפוק איזה ברך, ומפעם לפעם תצטרך הוציא לפועל כל מיני מעשים שיעצבנו אותך מבחינה פוליטית כמו לשמור על המאחז "אשכי גוליית" בו מתגוררים שני היפים מגעילים ואווז צולע (תיאור שמאפיין "נקודות התיישבות" רבות שיצא לי לראות) או שתצטרך לחסום את הכביש לישוב "מעלה מחמס" בזמן שיס"מניקים חובטים בחדווה בתושביו ואורחיהם. ככה שבין אם אתה מגיע מימין או משמאל, יש לך שפע של תירוצים לא לרצות "לתת מעצמך" לממשלה - כל ממשלה שהיא תעצבן אותך בשלב כזה או אחר, בגלל זה הצבעת לבחור מהאופוזיציה, לא?.

אז למה בכל זאת ללכת לקרבי?
כי אתה ממילא חייב להתגייס, וכי אם תשתמט מגיוס תמיד יהיו אנשים שיצחקו עלייך מאחורי הגב.
ואם כבר ממילא הכריחו אותך להתגייס, החיים ביחידת שדה, ככל שיהיו מגעילים וקשים, עדיפים פי כמה על העליבות האפורה והשיממון שקיימים ביחידות עורפיות רבות.

לא שביחידות קרביות אין חרא של אנשים ויחס גרוע, ולמרות הסיפורים על "חברים לכל החיים" סביר להניח שתפגוש שם יותר נבלות מאשר אנשים ששווה לשמור איתם על קשר, אבל עדיין המסגרת הנוקשה יותר והסכנות המשותפות יוצרות שותפות גורל מסויימת, כך שהחיים בחברת לוחמים, מאוסים ככל שיהיו, עשויים להיות נסבלים יותר מגישת הכל-אחד-לעצמו ו"כלב טורף כלב" שניתן לראות בכמה וכמה בסיסים עורפיים. חוץ מזה, שבבסיסים עורפיים תפגוש *בממוצע* הרבה יותר טיפוסים גנבניים ובטלנים - לא פעם אלו אותם עושי-בעיות שנפלטו משירות קרבי.

והעניין הכי חשוב - נוסטלגיה. "חוויות" הן בדרך כלל משהו שמאוד מאוד לא נעים ולא מעניין לעבור אותו בזמן אמת, אבל הן מייצרות אחל'ה סיפורים וזכרונות. אם אתה ממילא חייב להתגייס, לפחות תבזבז את שלוש השנים שלך בצורה כזו שכשתשב בעוד כמה עשרות שנים עם הנכד הקטן שלך ותאכיל אותו בסוכריות ורתרס אוריגינל, והוא ישאל אותך "סבא, מה עשית בצבא?" תוכל לומר לו "בוא ואספר לך על ימי הרפתקאות מופלאות" ולא "סבא שלך קיפל שקי שינה בקיפול 8 והלך הבייתה בשעה חמש". לא משנה שהרבה יותר נחמד לקפל שקי שינה (וזה גם חשוב - מישהו חייב לעשות את זה), ושבין כמה דקות של "הרפתקאות מופלאות" יש המון שעות בעמדות שמירה, מחסומים וסינג'ורים לרוב.