שלום. אני בעצמי חייל והשאלה שלי היא כזאת: במידה והייתה לכם אופציה להגיד להתראות לצבא
ולחזור לאזרחות הייתם עושים את זה ?
אני יודע שכמעט כל אחד מחכה לחפש"ש שלא והיה רוצה להסתלק מהצבא אבל רציתי לקבל פה קצת
יחס\מדד (אולי יש כאלה שיגידו שהצבא לימד אותם לחיים הרבה והיו נשארים בו)

אקיצר, מה אתם אומרים ?

לא הייתי חותם קבע כסמפל"ג או רס"ל.

אין על התפקיד הזה- מפקד צוות. לדעתי זה התפקיד הכי טוב שיש בחיל התותחנים והיתה לי הזכות לבצע אותו במשך שנה.

לעולם אשא דגלך בגאווה

משוחררת כבר מעל ארבע שנים, והייתי נשארת בשמחה.

לכל מי שלא יודע- שירתתי בתפקיד מאבחנת פסיכוטכנית במקור, ומשם עברתי לתפקידים שונים במדור הפסיכוטכני.

הייתי ממשיכה בתור מנתבת (מפקדת מקצועית על החוליה שאינה קצינה).


גם עשיתי מילואים בתנאי קבע תקופה ולצערי מסיבות אישיות נאלצתי לעזוב.

בחיים לא הייתי חותם קבע.
שנה בצבא זה כבר יותר מדי, באמת שאין לי כוח לעוד שנתיים... אז עוד???

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אחרי שנה וחצי במערכת אני מתחיל לראות דברים שלא ראיתי עד עכשיו,אם אתה אוהב את מה שאתה עושה ומגיע לתפקיד שאתה רוצה ויש לך אפשרות לקבע של זמן מה,אני הייתי הולך על זה

לסיכום של כולכם. זה תלוי בתפקיד אם הבן אדם אוהב אותו או לא

אם אתה אוהב את התפקיד שלך,והתנאים יחסית יהיו בסדר אין סיבה שלא להמשיך.
אני רואה מידידות שלי שהשתחררו שהאזרחות גם הרבה דבש לא מציעה,לפחות לא בהתחלה..

בוא תשמע דבר שאמר לי מישהו עם ניסיון בצבא בדיוק אתמול כשדיברנו..

בגיל 21 בצבא כקצין אתה מפקד על 20-30 חיילים..איפה תמצא את זה באזרחות...בגיל 22 שנה ראשונה בקבע אתה יכול להיות סמ"פ ל 60-70 חיילים...אתה צובר ניסיון ניהולי שבחיים לא תקבל באזרחות...אתה מקבל בגיל 21-22 משכורת ממש טובה שלא תעשה באזרחות ואתה יכול להיות באיזה תפקיד עציץ בבליש ולהרוויח 5 וחצי...אני כמובן מדבר על לוחמים...מבחינתי זה ניראה שווה מבחינת כל השיקולים שהם לא רק כספיים כי כקצין (ואני מדבר על קבע רק כקצין כי עדיף להיות חזיר בטבע מנגד בקבע) , אתה עושה דברים מענינים לא חשוב באיזה תפקיד אתה...יש לי חבר שהוא קצין שד"מים באוגדה 91 וואללה הוא נהנה...וזה עוד נחשב תפקיד מאוד לא נחשק...

אבל אז ראיתי את מה שרשמת בסוף וקפצו לי הפיוזים.

אני לא חתמתי קבע כקצין, חתמתי אותו כסמל ראשון, זאת אומרת - נגד.
בחצי שנה קבע שלי הצלחתי לעשות פי עשר מאיזה עציץ בבאליש שקם ב10 בבוקר ומסיים את היום בסגירת משרד ב9 בערב.

גם בתוך הגדוד התפקיד שלי היה יותר חשוב ויותר קשה מהרבה קצינים שם שכל מה שהם עשו כל היום זה לבכות על התנאים שלהם.

וכדי שלא יגידו שאני מדבר רק על עצמי אז אני אתן כדוגמה מישהו אחר - המפקדה של הגדוד הייתה במצב על הפנים, לא המ"פ מפקדה ולא הסמפ"ם הצליחו להשתלט על פלוגה של חיילים שידוע שהיא לא פלוגה קלה במיוחד (ואני אומר את זה בלשון המעטה) עד שהגיע רס"פ מפקדה, נגד, שעל השירות שלו היה בגדוד, והוא הפך את המפקדה לפלוגה מצויינת שאשכרה מבצעת את מה שמצפים ממנה - אז מה שסרן וסגן לא הצליחו לעשות, הצליח לעשות סמ"ר שהפך עם הזמן לרב סמל.


ועכשיו לנושא האשכול -
כמו שאפשר להבין אני כן החלטתי להישאר, אבל אני לא יכול להגיד שכל השירות שלי רציתי להישאר - היו תקופות שממש נהנתי והיו תקופות שממש סבלתי - ולפעמים דווקא המקומות ה"קלים" יותר הם המקומות שלא נהנתי בהם.

בראייה אחורה אני יכול להגיד שלא הייתי מוותר על שלוש שנים, גם בימים האחרונים שלי בצבא למדתי דברים חדשים והתפתחתי.

אני בניגוד לעידו לא הייתי נשאר בתור מפקד צוות (מפי"ק במקרה שלי), הייתי מסכים להיות סמל מחלקה או רס"פ ומידיי פעם לקפוץ לצוות רק בשביל הכיף (להיות מפקד צוות זה העבודה הכי מהנה, אבל גם העבודה הכי שוחקת).

(ולהזכיר לכם זוהי רק דעתי) הצבא זה רק עוד מדרגה ברך לחיים האמיתיים, הצבא נותך לך המון(במיוחד בשירות קרבי) אבל לי אישית הקטע של לחתום קבע זה טאבו, אני בחיים לא יעשה את זה.... חוץ עם אני יצטרך נורא אבל הנוווווווווורא כסף..... בתקווה שזה לא יקרה.....

במשך כל שירותי - אם היית אומר לי שאני אשאר בשירות קבע, לא הייתי מאמינה .
הדבר היחיד שתמיד היה לי בראש זה שיהיה לי קשה מאוד לעזוב את התפקיד שבניתי וכ"כ הצלחתי בו .
ככל שקרב השחרור שלי, ככה היה לי יותר קשה לעזוב ונשארתי בחודש קבע (ועוד אחד ועוד אחד ועוד אחד (סה"כ 4 חודשי קבע)); עד שלבסוף הוצע לי להתגייס לקבע בתפקיד שבתוך תוכי - היה סוג של חלום מבחינתי בתחום עיסוקי .
וכך קרה, שמטיפול בכ-100 אנשי קבע וחיילי חובה, עברתי לטפל באוכלוסייה שמונה פי כמה וכמה אנשי קבע כקצינת כוח אדם .
התפקיד מאתגר, כייפי ומלא סיפוק שבסיוע לאנשים, בקידומם ובשיפור תנאיהם (וישנם רבדים נוספים, אבל זה כבר נרחב יותר ) .

עצתי האישית לכל המתלבטים באם להתגייס לקבע או לא - פשוט ללכת עם הלב, מבחינתי הנחה אותי הגורל ש-הנה, יש לי הזדמנות לעשות משהו ייחודי ולגרום לשינוי כלשהו לתקופה מה ואני פשוט מרוצה מהבחירה שלי, עם כל הקשיים הנלווים לה .
אפשר להסתכל על זה (ובכלל, גם על שירות החובה), כאל תקופה זמנית שאפשר להפיק ממנה את המירב, אז למה לא ?

"Beauty is in the eye of the beholder..."

הייתי רוצה להשאר רק במקום מעניין וקשה... ושרוב האנשים בו עם מוטיבציה גבוהה. הייתי גם יוצא בכיף לקצונה(אם היו בוחרים בי מן הסתם).

לגבי האפשרות האחרת(=נוכחית)... אני מעדיף לשרוף הכל ולברוח הביתה, לטוס לאמריקה וללמוד טוב.. ולהשאר שם ולשכוח הכל...

אני 4 וחצי חודש בצבא (ולא מתבייש בזה, כי פז"מ קונים בזמן ובעבודה),
וואללה מרוצה מכל רגע.

משוחרר.

גולני שלי

Pentax K100D + Grip + Pentax 18-55 + Sigma 70-300 APO
Tamron 28-75 F/2.8 + Pentax AF360 FGZ Flash + LightShpere II +
Crumpler 500+ Canon A590 IS P&S Camera +

נשאר באוניברסיטה.

אם עכשו הייתה לי אפשרות לחתוך חזרה לאזרחות או להשאר בצבא ולהשלים 3 שנים?

הייתי נשאר.

לפעמים נורא מעניין ומספק להיות לוחם. (ולפעמים ממש לא...)
עד עכשו (כולה שנה וקצת) עברתי מלא חוויות...ואני יודע שבשנתיים הבאות אני אעבור עוד הרבה.

אני כבר שנה ו-4 בצבא, וברור שלא הייתי יוצאת...
יותר מזה- לא הייתי אמורה להתגייס בכלל ובחרתי שכן.

וצריך :-)
בכל מקרה, בקבע לא הייתי נשאר לעולם.
סביר להניח שהייתי רוצה להשאר כמפקד כיתה/צות או אולי אפילו סמל מחלקה (סמפל"ג).

שי.

עכשיו, כשאני הולך להיות בקרבי, אני חושב שאני אשקול לחתום בעתיד בתום שירות החובה שלי. קרבי זה הכי!!

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אני אישית עוד לא התגייסתי וקשה לי לומר מה תהיה הפרספקטיבה שלי לגבי הקבע לאחר הגיוס.
כיום אני נדרש לחתום קבע של 1.5 שנה וזה מאוד מתאים לי. אבל! ה"בעיתיות" פה היא שאני לא יהיה קצין (לפחות לא כמתוכנן) וזה בעיקר היה החלום שלי או יותר נכון השאיפה שלי כי לא ראיתי את עצמי אחרת. למראות שהתנאים שמצאים ביחידה לאנשי קבע (נגדים) הרבה יותר טובים משל רוב הקצינים הלוחמים, העובדה שאתה לא קצין ושתחלס אין לך לאן להתקדם די מציקה לי.
למראות הכל הבנתי משהו לגבי תפקיד הנגד בגדול שדווקא הוריד לי קצת מההתאכזבות וזה העובדה שכל הלוחמים ביחידות העלית חוץ מחובלים וטייסים בעצם נגדים בשלב כזה או אחר בשירות ואין בזה בעיתיות, אך אני עדיין לא יכול לומר בודאות שהשלמתי עם העובדה שיהיה נגד (במידה והכל ילך כמתוכנן). אני מאמין שעוד תחזור אלי השאלה הזאת במשך השירות - "האם לנסות לצאת לקורס קציני ים ולחתום קבע ארוך בנוסף + ההכשרה המתמשכת או להשאר נגד ולראות לאן אני ממשיך משם כי אני אחד שהולך על קריירה צבאית.
אם למשהו יהיו דעות מעניינות בעיניין אני אשמח לשמוע.

מקסימום קנים, דרך מקסימום פתחים במינימום זמן!