להלן חלק משיחתו של עורך הערך: "מרגלית הרשפי" בויקיפדיה, עם גולשים שניסו "להלביש" על הרשפי אישומים שונים. לא קל למצוא בימינו עורך כל כך אינטיליגנטי, יסודי, ומהימן, שווה לקרוא ולהבין כיצד תפרו גורמים משפטיים בישראל תיק לאדם חף מפשע:

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9...%A9%D7%A4%D7%99

[עריכה] לא הטיה קלה - אלא דיוק בפרטים
אליבאבא העיר כי בעריכתי החדשה (שתופיע בגירסה מעודכנת - מחר, 1.11.06) יש הרחבה מצויינת של מידע; מאידך, אני מסב את תשומת ליבו לכך שמה שנתפס בעיניו כ"ניטרול-מה" של ההגדים השליליים על הר שפי - אינו אלא: דיוק בפרטים, ואיזון בהצגת ההבטים השנויים במחלוקת שלגביהם לא ניתנה קביעת בית משפט. אסביר:
מחד גיסא, מטרתי בעריכתי החדשה היתה לתת סקירה היסטורית כמה שיותר מדוייקת וממצה של פרשת הרשפי, הן מההבט המשפטי - ע"י התעודות המשפטיות, והן מההבט הציבורי - ע"י תיאור היסטורי (בהתבסס על מקורות עיתונאיים) של אופן הישפטות הפרשה ע"י הציבור. בעריכתי החדשה נעשתה אפוא השתדלות מיוחדת ומאומצת (מה שלא נעשה בגירסה הקודמת) להתבסס - ככל הניתן - על הקביעות אשר בשלושת פסקי הדין שניתנו בפרשת הרשפי...

[עריכה] האמנם?
בערך נאמר: "בעקבות כך החלה הר-שפי לרופף בהדרגה את הקשר האישי ביניהם, עד שהוא הופסק כליל כחצי שנה לפני הרצח". לעומת זאת, בפסק הדין בעניינה בבית משפט השלום נאמר:

ביום 11.9.1995 בשעה 12:נ 00 נחנך מחלף כפר שמריהו בנוכחות ראש-הממשלה. יגאל עמיר הגיע למחלף בשעה 12:ב 30 על-מנת לרצוח את ראש-הממשלה, אלא שהטקס כבר הסתיים וראש-הממשלה עזב את המקום.
על כוונתו זו להוציא זממו לפועל, סיפר יגאל עמיר לנאשמת בדיעבד.
בתחילת קיץ 1995, שעה שהנאשמת הייתה בישוב מעלה ישראל, עם יגאל עמיר ואחיו חגי, אמר לה יגאל שצריך להרוג את ראש-הממשלה. יגאל אמר לחגי בנוכחות הנאשמת כי זו תבצע תצפיות ומעקבים על ראש-הממשלה, כשהיא לבושה בלבוש חילוני, לצורך הסוואה.
בסוף שנת הלימודים 1995, שאל יגאל עמיר את הנאשמת אם היא מכירה אנשים המתעסקים במדעים, שהם קיצונים בדעותיהם ויוכלו לסייע לו בהכנת פצצות. תשובת הנאשמת לכך הייתה, כי בבית אל מומחה לכימיה, והפנתה את יגאל לשוחח עמו בעצמו בעניין זה.
מפגשה האחרון עם יגאל עמיר היה 3 ימים לפני ביצוע הרצח, "בשבע ברכות" של אוהד סקורניק, משם חזרה עם יגאל במכוניתו.
אלה ארבעה מפגשים שקרו במהלך חצי שנה לפני הרצח. דוד שי 13:13, 11 בנובמבר 2006 (IST)


[עריכה] תגובה לדוד שי

ב. התאריך של השיחה באוטובוס - כתשעה חודשים לפני הרצח - כתוב אצל חשין סעיף 68, ולכן - לצורך התיעוד ההיסטורי - החזרתי את הפרט הזה (הערך על הרשפי הוא בין השאר גם ערך בעל אספקטים היסטוריים, ולכן אם יש מישהו שחשוב לו פרט היסטורי זה או אחר, אז אין ראוי להשמיט פרט זה, לדעתי).

ג. בענין "הטלפון של הרשפי לרוצח": פניתי למקור ההיסטורי הראשוני (והיחיד בעולם) אודות פרטי שיחת הטלפון הזו, דהיינו פניתי לפרטים המדויקים שבעדות הרשפי, ולפיה הרחבתי גם על שיחה נוספת שעשתה הרשפי - עם חברתה.

ד. בענין 4 האירועים שציינת: נקודת המוצא הראויה עבור הערך מבחינת הפרטים העובדתיים (כולל ענין התיארוך) - היא (לדעתי) נקודת מוצא של היסטוריון: ובכן, על חלק מפרטי ארבעת האירועים שציינת (כולל עצם האירוע האחרון שציטטת בענין ה"שבע ברכות") - היתה מחלוקת בין הצדדים בשלב הערעור לערכאות הגבוהות יותר, ולכן עקב המחלוקת בין הצדדים - פרטים אלו הושמטו מפסקי הדין של המחוזי והעליון (מה עוד שחלק מהתיארוכים שנקבעו בפסק דין של השלום סותרים קביעות של המחוזי והעליון, כגון התיארוך שנתנה שופטת השלום לאירוע יד ושם, ראה בסעיף 7 לפסק דינה). מאידך, שלושת האירועים הראשונים שציטטת מתוך פסק דין של בית משפט השלום - מהווים ציטוט של ציטוט, דהיינו מדובר בשלב המקדים שבו שופטת בית משפט השלום מצטטת את טענות התביעה בכתב האישום - מבלי לקבוע מהי מידת נכונותן של טענות אלו. אבל בהמשך דבריה - מצטטת השופטת גם את טענות הסנגוריה - שוב מבלי לקבוע מהי מידת נכונותן. ככלל, אין שום משמעות לציטוט טענות התביעה/הסנגוריה (על ידי השופטת), שהרי המקור של טענות התביעה (כמו גם של טענות ההגנה) הוא עדותה של הרשפי עצמה! אז עד שאתה הולך לציטוטים מטענות התביעה, לך אל המקור ההיסטורי של העובדות ההיסטוריות, והמקור הזה הוא עדות הרשפי בשב"כ במשטרה ובבית המשפט. אז צטט מעדות ראשונית זאת!
כשפונים אל עדות הרשפי (שהוא המקור לַכל) - אז מתברר כי חלק מן העובדות שציטטה השופטת מכתב האישום (לפני קביעת עובדות) - הוא ספקולציה של התביעה, ללא כל בסיס עובדתי. סוףף אמנם, חלק אחר (כגון הדברים שאמר עמיר להרשפי כחודשיים לפני רצח) - נכון, אבל:

ה. אם תבדוק טוב תראה כי ענין התיארוך בענין של עד חצי שנה לפני הרצח - מתיחס אל הקשר האישי בין הרשפי לעמיר, קשר אשר הדיווח אודותיו הוכנס ביוזמתך שלך. כעת שים לב: בענין התיארוך - עירבת (שלא בכוונה כמובן) בין הקשר האישי שבין הרשפי לעמיר, לבין מה ששמעה הרשפי מעמיר אחרי שניתקה את הקשר האישי בין שניהם. אבל: מעדות הרשפי (שהיא מקור התיארוך לכל האירועים ההיסטוריים המתוארים בפסק הדין) עולה כי הקשר האישי נותק ביוזמת הרשפי כחמישה חודשים לפני הרצח! אין זה אומר שאחר כך הפסיק עמיר להשמיע (הן באופן פומבי והן באופן פרטי) באוזני מאות סטודנטים רבים אחרים - כמו גם באוזני הרשפי - את דיעותיו ואת הכרזותיו האלימות. אבל מכיון שבפיסקה המקורית שלך היה עירוב (בשגגה) בין הכרזותיו של עמיר לבין הקשר האישי שבין שניהם - אז הוספתי דיוק בפרטים ההיסטוריים (כפי שעולה מתוך המקור ההיסטורי המתארך את כל האירועים הללו).

ו. בעניין מה שהשמטת מתוך התוספת שלי (בפרק ב): אמנם, טענת הרשפי (שאותה טרחתי להביא בפרק ב) - רמוזה בקצרה בפסק הדין של חשין (שבפרק ג), אבל: גם טענת ארבל (אשר גם אותה טרחתי להביא בפרק ב) - רמוזה שם (בפרק ג). לכן, אם מחליטים להכניס לתוך הערך על הרשפי (בפרק ב הדן על "מייד לאחר רצח רבין") את טענת ארבל - שהועלתה יותר משנה אחרי הרצח - שהרשפי ידעה מראש על כוונת הרצח (למרות שזהו ערך על הרשפי ולא על ארבל ולמרות שזהו פרק על מה שקרה מייד לאחר מהרצח ולא שנה אחרי הרצח), אז קל וחומר שיש להוסיף לפרק זה את טענת הרשפי - אשר נטענה בחקירתה בשב"כ פחות משבוע לאחר הרצח - בענין הידמות עמיר בעיניה כפנטזיונר וכשחקן. יותר מדוייק: פחות משבוע לאחר רצח רבין, הרשפי הוקלטה שלא בידיעתה בידי מדובב של השב"כ, ובקלטת הזה שׂחה הרשפי על עמיר כמי שנדמה בעיניה עד הרצח כ"שחקן" וכ"פנטזיונר". תזכורת: זהו ערך על הרשפי, לא על ארבל, וזהו פרק הדן על "מייד לאחר רצח רבין".

ז. הרחבתי בעוד פרטים היסטוריים יותר מורחבים ויותר מדוייקים אודות אותן "ההפגנות" (יותר מדוייק: "כביכול-הפגנות") שבהם "השתתפה" הרשפי, כפי שעולה מהמקור היחיד בעולם אודות השתתפותה "בהפגנות" הנ"ל, דהיינו כפי שעולה מעדות הרשפי.

ח. עקב שיבוש (חוזר ונשנה) במערכת של ויקיפדיה, הגירסה החדשה מהיום (כולל התקציר) לא נרשמה על שמי (אלא על שם מספר ה-IP שלי), אבל אני אחראי לה.

Elico 17:42, 12 בנובמבר 2006 (IST)

אני לא מבין למה כל הזמן נועלים את האשכולות שלו.

הוא אף פעם לא משתתף בדיונים, הוא פה רק כדי לפרסם את אותו חומר עוד פעם ועוד פעם

הוא סוג של smser, למה לא חוסמים?

הגלריה שלי בפליקר

אני מכבד את הנוהג להביא ציטוט מאתרי החדשות ולהתווכח עליהם, אולם יש גם מקום להעלות נושאים שהתקשורת הקונבנציונלית מנועה מלעסוק בהם, מסיבות שונות והמבין יבין.

תסתכל שנייה על כל האשכולות שפתחת, (תלחץ על השם שלך, ואז על "הצג את ההודעות של משתמש זה) ותראה שכמעט כל ההודעות שלך נעולות, משתמש נורמאלי היה שואל את עצמו למה נועלים לו את כל האשכולות - יכול להיות שהפורום הזה לא מתאים לך, ואתה צריך לחפש פורום אחר.

ובקשר ל"עורך של ויקיפדיה" ויקיפדיה היא אנציקלופדיה פתוחה וחופשית, כל אחד יכול להוסיף בה ערך ושום דבר שכתוב בה לא בגדר "מידע בדוק ומוכח", מה גם שסביר מאוד להניח שאתה הוא זה שעשה "העתק-הדבק" מהאתר ההזוי שלך לערך ההזוי שפתחת בויקפדיה.

אבל ברור שאתה יודע את מה שכתבתי, אבל כאחרון הקונספירטורים כשאתה כותב משהו אתה יוצא מנקודת הנחה שהקורא הוא אידיוט מושלם, כי רק כך הוא לא ישים לב לכל השטויות שכתובות שם.

הגלריה שלי בפליקר

ישנם מספר גולשים קבועים העושים מאמץ תמידי לטאטא נושאים מסויימים שאינם בקונצנזוס של התקשורת ושל ה"אליטה" השלטת בחיינו, מה שנקרא שלטון החוק.

לטענתם, כולנו חייבים לומר אמן לגבי מה שנכתב בזיבלון של המדינה ובמתחרהו, כאילו דברי אלוהים חיים המה.

או קיי, חבר, את סדר היום לא יקבעו רק שומרי האתרוג, יש מקום גם להעלאת נושאים כבדי משקל, שלכמותך יש עניין לדחוק כמה שיותר הצידה, ומי שקורא את דבריו הרהוטים של העורך בויקיפדיה, יכול להבין גם מדוע.

כל פעם אתה כותב שמנסים להשתיק אותך והאמת תצא לאור ובלה בלה בלה בלה בלה בלה

אף אחד לא מנסה להשתיק אותך ואתה מוזמן להקים כמה אתרים הזויים שאתה רוצה, אבל העובדה שכל כמה ימים אתה פותח אשכול שאין בו שום סקופ ושום חדשה ולכן הוא לא מתאים לפורום הזה.
ועובדה שכל פעם סוגרים לך את האשכול ואתה פותח אשכול חדש. לכן אני תוהה אם אתה אף פעם לא עומד בתקנון הפורום למה אתה עדיין לא חסום?

ואל תגיד לי שזה כן חדשות, הרי אתה שם פה את אותם כתבות עוד פעם ועוד פעם, זה לא הפורום המתאים!

הגלריה שלי בפליקר

עורך בויקיפדיה? נפלא!
מן הראוי היה, שגם אתה תשתתף מידי פעם גם בהבעת דיעה באשכולות אחרים של חברי הפורום ולא להעלות בכל עת שיתחשק לך את אותן אשכולות שנינעלו זה מכבר.
נינעל.

looopy